|
|
|
יש מין רוח רפאים שלך שחיה בראש שלי
נמצאת שם באיזה פינה,
וברגעים הכי רנדומליים
בלי אף הקשר, היא אומרת את השם שלך.
ולפעמים היא תקרא לי מיידלע,
ואז לרוב אנער את הראש
כאילו נכנס לשם משהו שאני מנסה בנואשות להוציא.
ולפעמים לא.
וכך או אחרת
היא לא עוזבת.
הירח היה כזה יפה גם אתמול?
וביום שלפניו?
ומה לגבי לפני שבועיים? או חודש?
אני מנסה להיזכר, ומה כל כך יפייפה בו עכשיו שאני פשוט מהופנטת
הרי גם אתמול ולפני שבועים נעצתי בו כך מבטים
האם אני כלואה בתוך רוטינה חוזרת או שהפעם הזאת באמת מרגשת
והלילה כשחיבקת אותי זה הרגיש כל כך מיוחד , כל כך נכון ויפייפה
אבל אני לא מצליחה להיזכר,
ככה גם דיברתי על הקודם?
ואם כן זה באמת הרגיש כמו עכשיו?
האם הרגע הזה באמת מיוחד?
"למה את בשקט?" הביט בי ברוך
"על מה את חושבת?" הוא ליטף את גבי בעדינות
ומחשובותי התבלבלו להן,
רק זכרתי שהן היו איפשהו בעתיד,
בוודאי אם הייתי מציינת את זה בפניו היה מזכיר לי שוב שאני שוב מפספסת את הווה
"אני נוצרת את הרגע" עניתי,
ובלב הוספתי,
אני נוצרת את הרגע
שיהיה זיכרון לגעגוע
"העולם עדיין לא ראוי לאהבה"
הוא קבע פעם נוספת
"זה לא כאב לי אף פעם.מנעתי את זה מלכתחילה
כיום זה כואב לי.
איפשהו.
המצב הזה
בגללך.
כלומר
את אשמה."
היא חייכה אליו את החיוך הכאוב שלה..
"אולי לעולם מגיע אהבה לאלה שלא וויתרו עליה ואולי
אנחנו סתם משלים את עצמנו
שקיים צדק כלשהו
שקיימת אמת
כי לא מגיע כלום
לאף אחד."
אז היא לרגע עצרה ונתנה למחשבות המבלבלות
לשקוע, והוסיפה
"ואתה, אתה חי בתוך יקום מקביל של מציאות רומנטית פוהטית וכאובה"
ובלב הוסיפה, ובאשמתך גם אני כאן איתך
באמצע הלילה, שמעתי אותו,
ממלמל בלחישה ליד אוזני: "את כל כל מדהימה.. אני מרגיש שזכיתי בך.."
כשהרמתי את מבטי בחדר החשוך לא הצלחתי לקבוע אם הוא מדבר מתוך חלום
אז עצמתי את עיני ולא שאלתי אותו על שאמר
כי בוודאי אם היה זה חלום היה זה חלום מתוק ויפה וחבל להפסיקו בטרם עת.
ובין כה וכה רציתי לתת לעצמי להינות מחמת הספק
מישהו שאהבתי אמר לי פעם שאם אני מחפשת תשוקה פיזית בין שני אנשים כדאי לי להקשיב לנשימות הכבדות מתחזקות
אבל אם אני ארצה לשמוע שני אנשים מתאהבים כדאי לי להקשיב לפעימות הלב שלהם מתגברות
