מחשבות

ממש אבל ממש לא תזיק לי

כתף שארגיש בנוח

לצרוח ולבכות אליה את הנשמה שלי 

רק חבל שאני לא מרגישה בנוח בשום מצב ואף פעם 😵‍💫

נמאס לי 

תצא לי כבר מהראש!!!!!

נסענו ברכב שלך.

אתה נהגת.

והיו איתנו עוד 2 חברים, ולידי באמצע ישבה בחורה די ביישנית שלא הכרתי.

היא קמה מהמושב ורכנה לכיוונך. לכיוון הזין שלך.

אתה, והאגו שלך שמבסוט מהסיטואציה מציץ דרך המראה של הרכב לכיווני.

שלחת לי מבט מעונג, ובעינייך חיוך מרושע.

הבטן שלי מתהפכת.

אני לא יכולה לדבר או לזוז כי הם - לא יודעים עלינו.

אני שומעת קולות המציצה ואתה גונח יותר מהרגיל.

נהנה, מפה של מישהי אחרת בו בזמן שאתה שומר איתי על קשר עין שגורם לי להתכווץ במקום ולרצות להיעלם. 

אומנם אני נשארת לשבת בשקט. בחוסר אונים שמהול ברגשות אדירים של פליאה, כעס, ותשוקה לא מוסברת שרק מתגברת.. 

כל הזמן הזה, המבט החודר והעיניים שלך במראת הרכב לא יורד ממני.

עיניי מושאות בחזרה בשלך, בשקט, בזמן שהכוס רק ממשיך להירטב..

כשהנחתי את הראש על כתפך והתמסרתי,

קיוויתי שמשהו השתנה.

בך,

בנו.

מניחה שטעיתיhttps://i.pinimg.com/564x/83/bf/96/83bf962fd65cc1a4594d4644b5085394.jpg

הפרצוף שלך במודעת אבל חרוטות לי בראש,

והאשמה פאקינג שורפת

אתמול היה טיפה שונה.

הלכתי למרות כל החרדה והתשישות שלי.

בדרך חזור, ליטפת אותי, למרות שאתה כל הזמן כועס ומחפש אותי ועל מה להעניש אותי.

אני זוכרת את המגע המלטף של היד שלך על גבי הפנים שלי.

זה היה מגע ...אוהב?

ואני , מיוסרת מרגשות ומתמסרת לאור המגע הנעים והמפתיע,

מתענגת על כל ליטוף כאחד שלא יחזור לעולם.

בו בזמן מכינה את עצמי גם לסטירה מצלצלת.

ראית את הפחד בעיניים שלי, אני יודעת. יש לי הרגשה שזה עושה לך את זה...

הסטירה נחתה על לחי שמאל שלי ואיתה גם חיוך שובב קטן שמתפשט על הפנים שלי.

לא הספקתי לעכל והנחתת עוד סטירה על פניי, הפעם אחת חזקה ומצלצלת. 

הרגשתי לרגע קט שייכת - זה היה מפחיד אבל מרגיע בו זמנית.

ליטפת אותי.

מצצתי לך את הזין כמו זונה חרמנית. כל כך ניסיתי לספק ולעשות חזק ,טוב ובלי שיניים.

פעם ב, אמרת לי להיאט, להירגע, רק ללקק, רק את הכיפה..

זה היה כמו מין איפוס כזה, בשבילי, שהוציא אותי מהרובוטיות שכל כך כל כך התקבעה בי ולהינות מהסיטואציה.

גמרת. הגרון שלי התמלא בזרע החם שלך ובלעתי כל טיפה וטיפה.

אפילו קיבלתי לשים עליך את הראש לקצת, בסוף. זה חשוב לי וכנראה שבאמת משנה כל כך הרבה.

יצאתי מהרכב שלך בהרגשה טובה.

אז לקחת אותי ושמת את המוח שלי בכלוב.

אבל לבד.

ומה עכשיו?

אני תוהה לעצמי

למה אתם ממשיכים להתמסר לגרגר ולהתלטף

אחרי כל בני האנוש האלו, שפגעו בכם?