מאפר לעפר

אני אשחה בים שלרגליי לבנים

את מרחוק תזרקי עליי אבנים

תחתכי עמוק, צפי בי מדמם

היא אותי תחנוק כדי שלא תשתעמם

את צריכה להכות אותי ולא בתור אזהרה

מותק, בבקשה תכי אותי עד אובדן הכרה

תסובבי לי את המפרקים

תשברי לי את העצמות 

תכבלי אותי באזיקים 

תשכיבי על גחלים לוהטות

את צריכה להכות אותי, להכות במהרה

בובה - תכי אותי עד אובדן הכרה

עכשיו אני על הברכיים 

בוכה ולא רגוע 

דם נוזל מהעיניים 

נכה וגם פצוע 

את צריכה להכות אותי, אין לך ברירה

יקירה, תכי אותי עד אובדן הכרה

אני יושב כאן דרוך

ומחכה להתפוצץ 

האקדח שלי הוא חיוך

ואני לא מתלוצץ

אז תן לי, תן לי, תן לי

תן לי כמה 

תן לי, תן לי, תן לי

אל תשאל בשביל מה

אתה יודע שאני חייב לצאת 

כדי להרוג את הבדידות 

ואני יודע שאתה חייב לתת 

כי אם לא - פשוט אמות

אז תן לי, תן לי, תן לי..

בבקשה, תן לי כמה..

תן לי, תן לי, תן לי!

לא צריך לשאול "בשביל מה?"

הם לחצו עד לנקודה שזה מחניק

הטריק הזה שחוק וגם מעיק

כמו להתפרץ למסיבה בלי הזמנה

או לספר בדיחה בלי השורה התחתונה

והכלה שבחתונה שלה בוכה מאוד

כי היא רוצה לרקוד

אבל לא מצליחה לעמוד

וזו הפעם המיליון שאמרו לך להרים ידיים

אל תתפלא כשתמצא את עצמך על הברכיים

הזהירו אותך

אבל באמת חשבת שזה שלך

הם לחצו עד לנקודה שזה מציק

הטריק שלה מעיק וגם דביק

והכלה שתתה עד שקיבלה בחילה

כשהאורחים תלשו לה את השמלה

וזו הפעם המיליון שאמרו לך שאת מיותרת

אל תתפלאי כשיחליפו אותך במישהי אחרת

הזהירו אותך

באמת חשבת שזה שלך?

בכל פעם שאני מחזיר את מה שקניתי (אחרי שנופל לי האסימון שלא בדיוק הפנמתי מה אני עושה, כמובן) אני מחליף את זה בדבר הנוצץ הבא שתופס לי את העין.

לפרקים זה היה כסף, סקס, ההיא, ההיא או כל הנזכר בעת ובעונה אחת.

הפעם? הפעם זה יהיה משהו אחר.

כי אחרת..? אחרת לא תהיה עוד פעם.

אני משיב לשאלות האלו עכשיו 

כשהם תוהים למה אני היחידי

שעונה את התשובות הברורות מאליו

שנושא את העננים לשמש שמעליו

אני משאיר את כל זה באוויר

אני לא אומר את זה סתם

כשאני שוכח איך להזכיר 

אבל למה לעצור שם..?