הבן זוג תמיד הזמן צוחק עליי שאני שולטת שלו.
כל הזמן מחלקת לו הוראות, צועקת עליו כשהוא עושה טעויות (הכל תמיד בהומור) ותמיד יש לי את המילה האחרונה בכל דבר.
הוא אומר שזה בגלל שאני חכמה ובדרך כלל צודקת והוא עם כל הבעיות קשב וריכוז שלו בדרך כלל מרחף ומפספס ואני עוזרת ליישר אותו.
זה נורא כיף לי לחקור את המקום שלי בתור הדומיננטית בקשר, כי אני הופכת להיות מאוד קשובה לעצמי פתאום. עושה רק מה שמתאים לי, מדייקת את עצמי כל הזמן, דואגת לעצמי יותר מתמיד...
והוא כולו מוכוון אליי, כולו מסור כמו שאף פעם לא היו. מראה לי בכל עצם בגוף שלו שהוא שלי ושהאהבה שלו אליי היא לתמיד. אני רואה את זה בעיניים שלו כשהוא מתרגש ממני מהדברים הכי קטנים.
הוא מתפלא כל פעם מחדש מהיופי שלי ומהיכולת שלו להתאהב בי מחדש ולהתמלא בתשוקה שכמוה לא חווה מעולם. והוא חווה הרבה.. בכל זאת עוד רגע בן 50.
ואני מסתכלת עליו ועל כל הטוב שהוא רוצה רק לעשות, על כל האושר שהוא מחלק לעולם הזה, כל האנרגיות הממלאות ואני רק כואב לי מהמחשבה שיותר מידי שנים היה בזוגיות שלא ראתה אותו ואת הצרכים שלו בחום ואהבה, שלא חיבקה ועטפה אותו.
אני מחזיקה אותו כל לילה (או כל לילה שמתאפשר לי) ומקווה שהחיבוק שלי לאט לאט יחלים אותו. שיתרגל יותר ויותר לנשיקות שלי ושלא יחשוב מעתה ולעולם שמגיע לו טיפה פחות.
אני מנסה להיות הכי טובה שאני יכולה להיות בשבילו, למרות שהוא אומר לי כל הזמן שהוא בחיים לא פגש ובחיים לא יפגוש מישהי שקרובה אליי באף מהמדדים, אני בכל זאת רוצה להיות טובה כמו שאני יודעת שמגיע לו.
המבטים הקטנים של האושר בעיניים שלו אחרי שהכנתי לו כריך, או שקניתי לו מתנה, או שפשוט התאמצתי אפילו טיפה בשבילו, ואני מבינה כמה הוא מעריך אותי, כמה שהוא בחיים לא יתן לי לעזוב.
אז אני דומיננטית, ואפילו קצת שולטת.
אבל אני מסורה אליו כמו שבחיים לא הייתי מסורה לאדם בעולם הזה.
וכשהוא מחבק אותי ומלטף אותי בשיער אני מרגישה מוגנת ועטופה.
אני מרגישה שברירית וחלשה, פגיעה ועצובה.
אני מרגישה שכל העומס, וכל המשקל יורד לי מהכתפיים. אני מרגישה שזה בסדר לא להיות בסדר, ושאם אני אתפרק הוא יאסוף את השברים.
אני מגישה שהוא רואה אותי, את כולי...
הוא רואה את החוזקות ואת החולשות, הוא רואה את השאיפות ואת הפחדים.
הוא רואה אותי, הוא מכיל אותי, הוא מחזיק אותי והוא לא עוזב אותי לרגע.
הוא בעיקר מרגיע אותי
מזכיר לי שזה בסדר לנוח ולנשום
שזה בסדר לא להיות בסדר
ואני לא צריכה להיות תמיד על הכל
הוא מאפשר לי להיות הילדה הקטנה שאף פעם לא זכיתי להיות
והוא מגונן עליי כמו האבא שאף פעם לא היה לי
מחזיק אותי יד ביד בזמן שאני קופצת מסלע לסלע
והוא לא נותן לי ליפול, הוא מחזיק אותי חזק חזק
הוא כל מה שאי פעם חלמתי על
וכל מה שלא העזתי לחלום על
הוא הייצור הכי יפה ביקום הזה
עם העיניים הכי זוהרות בעולם
הוא כל כולו שלי
ואני כל כולי שלו
אם היה כזה דבר נפשות תואמות, הוא היה הנפש התאומה שלי
החצי השני שלי שלא ידעתי שחסר לי
אני השולטת שלו, והוא השולט שלי
שנינו מסורים אחד לשני בצורה שווה, תמיד מאזנים ותמיד משלימים.
כל מה שאי פעם חיפשתי בשולט, מצאתי בשווה ❤️
