ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מפנטזיה להגשמה: 4 ימי שליטה טוטאלית בביקור אצל המלכה יסמין מחיפה

מפנטזיה להגשמה: 4 ימי שליטה טוטאלית בביקור ארוך אצל המלכה יסמין מחיפה

הקדמה:
זה זמן מה שהייתי עוקב אחרי המלכה יסמין בכמה אתרים כי התרשמתי מעצם הצהרתה שחיי הבדסם הם עבורה דרך חיים, 24/7 גם מחוץ לזמני סשנים, ושליטה נשית הוא דבר שטבוע באופיה. בבוקר בהיר אחד, בתחילת חודש יולי 2005 ,גלשתי באתר "דומדומינה" ולראשונה הגבתי לאחד הפוסטים שלה. לא עברו 5 דקות והודעה פרטית הגיעה ממנה על תגובתי . המשכנו בשיחה קלה שבסופה ציינתי שאשמח להישאר איתה בקשר וירטואלי ולשרתה בדרך זו למרות שידעתי שהסיכוי הוא קלוש מכיון ומלכות ברובן מעדיפות מציאות ולא וירטואליות. לתדהמתי, ושימחתי הרבה, היא הסכימה בתנאי שאוכיח לה את נאמנותי ורצוני האמיתי למערכת שליטה נשית 24/7. "אני שתלטנית קיצונית ולא קל לרצות אותי 24/7" הזהירה אותי..."כן הוד מעלתך" עניתי לה "אני מחפש את הדבר האמיתי ואעשה הכל לזכות באמונך ושליטתך". הוספתי שאני חסר נסיון פיזי אבל קראתי הרבה מאמרים על שליטה נשית, ראיתי מאות סרטים ואלפי תמונות, וזה מה שמעניין אותי.
ציינתי, שלדעתי, מנקודת מבטה זו עדיפות מכיון ואין לי נסיון עם מלכות אחרות ולכן היא תוכל לאמן ולאלף אותי לפי השיטה שלה בלבד וללא כל רקע קודם. הרעיון מצא חן בעינייה..... וכך התחיל קשר יום יומי דרך טלפון, מאות מסרים אישייים דרך האתר, אי-מיילים, מסנג'ר עם רמקול. שיחות ארוכות לתוך הלילה (במיוחד עבור מלכתי בגלל הבדלי השעות בין חיפה לפלורידה) על מהות עולם הבדסם, מה שנינו אוהבים, כיצד עלי לפעול ולהתנהג, וכיצד אני יכול לשרתה וירטואלית שתספק את רצונה והנאתה. שוחחנו על על מיני נושאים שלאו דווקא קשורים לעולם הבדסם. לאחר כשבוע, מלא התרגשויות ראשונות, מלכתי שאלה: "מתי אתה מגיע לביקור בממלכתי?" ...לא היססתי ועניתי "בהזדמנות הראשונה אחרי העונה שלי"...(עבודתי קפופה לעונות). לא יכולתי לחכות לפגוש את האישה המופלאה הזו ולחוות איתה את הסשן הראשון בחיי. הנסיעה נקבעה לסוף חודש נובמבר. מלכתי הזמינה אותי להיות במחיצתה ל-4 ימים בשרות רצוף ואילוף 24/7.....וההכנות המנטאליות החלו. במשך 4 חודשים מילאתי כל מיני משימות ומטלאות שמלכתי הטילה עלי לערוך ולסיים בזמן מוקצב. כאן המקום לציין שמלכתי מסתפקת אך ורק בעבודה מושלמת. אם אינה אוהבת את המוצר הגמור עלי לבצע תיקונים עד סיפוק רצונה המלא. בנוסף, עד כמה שזה ישמע מוזר, מלכתי מעבירה לי סשנים וירטואלים הכוללות כל מיני פקודות לביצוע והיא יכולה לשמוע דרך הרמקול או לראות דרך המצלמה באם אני מבצע אותם כנדרש. ואכן ביצעתי את כולם כי סה"כ אני מרמה את עצמי באם אינני ממלא את דרישותיה בשלמות ובכניעה. כל הדברים האלו עזרו לי מאוד מבחינה מנטאלית להכין את עצמי, נפשית ופיזית, למפגש המיוחל. למדתי במשך הזמן להכיר את אופייה ואת ריגשותיה. יכולתי להבחין מתוך כתיבתה באם היא שמחה או עצובה, עייפה או מלאת מרץ, מאושרת או מרוגזת. לא אהיה כנה באם אתכחש לעובדה שהיו בי חששות, שהם דבר טבעי, אבל החשש הכי גדול שלי היה שלא אאכזב את מלכתי ביכולת הספיגה והכניעה שלי אליה, במציאות ולא רק בוירטואליות.

הביקור:
עוד לפני שעזבתי את ביתי בארה"ב מלכתי הודיעה לי: "אתה יודע את כתובתי. תגיע אלי ב 13:30 בדיוק".
הגעתי לארץ כ-4 ימים לפני מועד המפגש כי רציתי לגמור עם התחיבויות משפחתיות ופגישות מקצועיות שקבעתי. אלו היו 4 ימים שהיה קשה לי להתרכז, מלאי ציפייה, מחשבות, התרגשויות, חששות כיצד אגיב לסשן הראשון, איך אספוג כאב הצלפות, סטירות, פייססיטינג, טרמפלינג וכו'..הכל רץ לי בראש בבילבול..ראיתי מאות סרטים ואלפי תמונות ותמיד פינטזטי עליהם והנה אני עומד לפני הגשמה של פנטזיה שבתוכי כבר הרבה שנים.....איך אגיב ברגעים הנכונים?....האם מלכתי תהיה מרוצה?... מאוד היה חשוב לי שהיא לא תרגיש שהיא ביזבזה 4 חודשים עלי. ההנאה שלי מתבטאת בהנאה המלאה שלה. משם אני שואב את הכוח הנפשי והמנטאלי לתת לה את כולי באהבה וכניעה טוטאלית.

יום ראשון:
למותר לציין שבלילה שלפני הפגישה לא עצמתי עין. חיכיתי בקוצר רוח לרגע שהמכונית שהשכרתי תגיע למלון ואוכל להתחיל בנסיעה לכיוון חיפה. ברגע שקיבלתי את מפתחות המכונית, ודקה לפני שהתחלתי בנסיעה, הרמתי את ראשי כלפי השמיים ומילמלתי "...שיהיה בהצלחה לשנינו".
הגעתי לבית המלון בחיפה כשעתיים לפני הפגישה – מספיק זמן להתקלח ולהתארגן. כאורח מנהל המלון קיבלתי חדר ענק ומקסים שפנה למפרץ עם כל הגנים הפרוסים למטה כשטיח פרסי. הכנתי תיק יד ושמתי פעמי לכיוון ממלכתה. מלכתי גרה כ-10 דקות מרחק מהמלון אבל אני, כמובן, הגעתי לביתה כ-10 דקות לפני השעה שנקבעה וחיכיתי במכונית, מלא סערת רוחות ופרפרים בביטני,

בשעה 13:29 עליתי במדרגות לדירתה שבקומה הראשונה. ידי רעדה כשלחצתי על הפעמון. ליבי דפק בחוזקה והרגשתי שהוא רץ כ-100 ק"מ לשעה.....הדלת נפתחה... ולפני עמדה יפיפייה עם חיוך קורן ומלא שמחה... עיניים ירוקות משגעות ומנצנצות.....שנינו עמדנו כך כמה שניות...מביטים אחת על השני...בוחנים...מנסים להתגבר על ההתרגשות הפנימית.....מילה לא נאמרה....הנחתי את תיק היד בכניסה והתקדמתי לעברה...תוך שניה ירדתי על בירכי ונישקתי בעדינות את יד הענוגה המושטת....החיוך המשגע שלה לא נס משפתיה....קמתי ושנינו נפלנו לחיבוק חזק, מלא רגש והערצה. לאחר כדקותיים אמרה:
"ברוך הבא לממלכתי...כנס, חלוץ נעלייך, תרגיש בנוח ונתחיל בסיור כדי שתכיר כל פינה"..
עשיתי כמצווה ומלכתי התחילה להראות לי חדר חדר בדירתה כשהיא משאירה את הסטודיו החדש לסוף.
ידעתי שאחד הדברים שמלכתי מאוד קפדנית בו היא אסטטיות ונקיון עצמי...אבל לא ידעתי באיזו מידה עד שהתחלתי לראות את דירתה. הכל נקי להפליא, מסודר ומאורגן. אמבטיה מבריקה עם מקלחון חדש ויפה. מטבח נקי להפליא שכל סיר, צלחות, כוסות וכיו"ב נמצא במקומו. סלון מהודר להפליא......דירה מושלמת.
הגענו לסטודיו....עיניי התרחבו ופי נשאר פתוח...... (אחד מתפקידיי הוא לערוך את מאות מתמונותייה של מלכתי ולכן ראיתי תמונות של הסטודיו מכל מיני זוויות שונות אבל לא כיחידה אחת....) הסטודיו צבוע באדום חזק, כל האביזרים תלויים במקומם, נרות קטנות דלוקות לאורך הקירות......אתה מסתכל מסביב....בוהה בצלב הגדול ובאזיקים התלויים עליו.....מפנה את מבטך לערסל שתלוי מהתקרה....ומשם לכלוב שבפינת החדר......לקולב הארוך עליו תלויים השוטים והגאגים השונים.....אתה מרגיש כאילו אתה נמצא בעולם אחר....עולם של כאב שנובע מאהבה וסגידה .....עולם של שליטה וכניעה .....עולם של פנטזיות והנאה....

חזרנו לסלון והתיישבנו לשיחה קצרה....מלכתי הציעה לי משקה קר ....כנראה ראתה עד כמה אני מזיע מרוב התרגשות...שוחחנו קלות למשך זמן קצר.
"בוא, נחזור למטבח"..אמרה מלכתי...."אני רוצה לגמור לבשל את ארוחת הצהריים ....וגם נתחיל את אילופך" הוסיפה. "רד על ארבע ותתחיל לסגוד לכפות רגליי" פקדה...."לאן שאני זזה אתה זז אחרי ולא מפסיק לנשק ולסגוד לרגליי ולהריח את ישבני"...מרוב התלהבות הייתי על ארבע עוד לפני שגמרה לתת את הפקודה.....הפנטזיה עליה חלמתי כל כך הרבה זמן מתחילה להתגשם.....יוצאים לדרך שאני מקוה לעולם לא ייגמר!...לאחר כמה דקות של נשיקות לכפות רגלייה וישבנה המלכותי הסתובבה, תפסה את ראשי בין רגלייה בחוזקה ומיד התחילה להכות בידה החזקה בישבני. אינני יודע כמה זמן זה לקח או כמה הצלפות נחתו על ישבני.....אני הייתי רכוז בלנשק את רגלייה העדינות...אפילו לא שמתי לב שישבני מתחיל להתחמם ולשרוף.....לפתע הפסיקה והצהירה....."האוכל מוכן....בוא נוכל ונהנה!"....
הארוחה היתה נהדרת....בשלנית מעולה היא מלכתי....השיחה היתה מאוד נעימה ומרגיעה....שוחחנו על כל מיני נושאים שברומו של עולם....אבל בעיקר כמובן על חיי בדסם כאורך חיים.....כשגמרנו, כמובן שקפצתי לפנות את השולחן, לשטוף את הכלים, לנגבן, ולהחזיר הכל למקומו.

אחד מדרכי השליטה של מלכתי הוא היכולת שלה לעשות "סווי'ץ" מנטאלי תוך שניה, ללא אזהרה או הודעה מוקדמת, מסתם בחורה יפייפיה, חייכנית ונעימת שיחות לשתלטנית קשוחה וקיצונית.

לאחר הארוחה, מלכתי עברה לספה בסלון כשהיא מורה לשבת על הריצפה ולעסות את כפות רגלייה. האזנו לאחד הדיסקים שערכתי עבורה מזמרים וזמרות האהובים עליה. לפתע, וללא אזהרה, הרימה את פניי לכיווונה ועיניי נפגשו עם עינייה כשחיוך זדוני על שפתייה. לפני שהצלחתי להבין מה קורה סטירות החלו נוחתות על פני......בהתחלה בקלות... ולאט לאט התחזקו....רבותי, יש לה יד קטנה אבל מאוד חזקה!....לא הופתעתי....ידעתי שזה עלול להופיע מתישהו. מלכתי הזהירה אותי בזמן האימון המנטאלי: "אני לא צפויה וקיצונית" הזהירה...."אתה תלמד לחיות עם זה" הוסיפה. כך הרגשתי לראשונה את הבלתי צפוי והקיצוניות שבה. הסטירות נפסקו לאחר כמה דקות וידייה עברו לפיטמותיי. היא תפסה את שניהם והתחילה לצבוט ולסובב......לאט לאט אבל בחוזקה....ואני המשכתי בעיסוי רגלייה למרות הכאב. "תתפשט ומהר"..... פקדה לפתע... "רד על ארבע". היא התיישבה על גבי ופקדה: קדימה כלבלב.....זחל! ..וכמובן ששמנו פעמינו לסטודיו. "שכב על הריצפה" פקדה שוב.....תוך שניות מצאתי את עצמי כבול בידי ורגלי באזיקים ללא יכולת לזוז. הפעם הראשונה בחיי שהרגשתי אזיקי פלדה על גופי......התחלתי להרגיש את ההצלפות ולראות איך מלכתי נכנסת למה שהיא מכנה כ"זון" (מהמונח באנגלית ZONE)...אני מכנה את זה כ"טראנס".....האוירה התחילה להתחמם ו"ריקוד ההצלפות" מתחזק.....ישבני התחיל לשרוף אבל לא העזתי להוציא מילה....רציתי להוכיח לעצמי, ובעיקר למלכתי, שאני יכול לספוג את הכאב....חזרתי ואמרתי לעצמי את אותו הדבר שאני אומר כאשר אני במכון הכושר יום יום : NO PAIN NO GAIN!.....לאחר מה שנראה לי כ-10 דקות רצופות ההצלפות נפסקו....לאחר כדקה הפסקה מלכתי רכנה מעל פרצופי עם חיוך אכזרי ועיניים עם מבט דוקר. לפתע, תפשה את פיטמותיי וחיברה להם מצבטים עם משקולות ושרשרת בינהן שהיא היתה מושכת מפעם לפעם כדי להגביר את הכאב....ומשם שוב התחילה להצליף בי אבל הפעם עם הקיין......הנשימה שלי התחילה להיות קצובה ומהירה. לאחר כמה דקות הפסיקה ונתנה לי דקה או שתיים להירגע כשהיא משחררת את הפיטמות מהמצבטים....כאב חזק עפף את הפיטמות כשהדם חזר במהירות אליהם....
"צמא, הא?"...שאלה....משום מה ידעתי מה עומד לבוא ובאופן אוטומטי פתחתי את פי. לא עברה דקה והרגשתי על לשוני את היריקה הלבנה והגדולה שלה...
"הנה, קח עוד"...הוסיפה וירקה שוב ושוב...

כשגמרה לירוק בפי גלגלה אותי לכיוון הכלוב ומיד עלתה על ביטני והתחילה בטרמפלינג...."טוב שאני עושה הרבה תרגילי בטן" חשבתי לעצמי...לא היה לי מושג עד כמה אוכל לקחת את משקלה אבל להפתעתי הצלחתי לעמוד בכל צורות הטרמפלינג והקפיצות מבלי שאצטרך לבקש ממנה להאיט או להפסיק....אחד הפטישים שלה הוא חניקות וכמובן שלא חסכה ממני את רגליה על גרוני...לוחצת ומרפה, לוחצת ומרפה...בודקת עד כמה אני יכול לשאת את הכאב או להחזיק את נישמתי.....לאחר כ-10 דקות של טראמפלינג רצוף ובעיטות שיחררה אותי מהאזיקים וציוותה עלי להישאר שכוב על גבי. לאחר שהחזירה את האביזרים למקומם נעמדה מעלי ונתנה בי שוב מבט קשוח. לאט לאט ירדה והניחה את ישבנה על פני.....אחחח....כמה פעמים שפינטזתי על הדבר הנפלא הזה....כמה זמן שחיכיתי שזה יקרה והנה זה קורה...ההרגשה של עורה העדין על פני וריח הניחוח מישבנה העסיסי הטריפו לי את החושים....התפללתי שתשב שם לעד!.....אין מה להגיד, זה החלק הכי יפה והכי מהנה ולא חשוב כמה כואב או מענה....."נשק ולקק כלבלב שלי"....אמרה בקול קשוח וקפדני.....זו הפקודה הכי יפה שקיבלתי בחיים שלי!....ואני בהתלהבות ותאווה מנשק ומלקק כאילו אין מחר...כאילו זו הפעם הראשונה והאחרונה שתהיה לי הזכות והעונג לסגוד לישבנה מכל כך קרוב!...

לאחר זמן מה (אין לי מושג כמה זמן עבר.....למי איכפת?)...קמה מעלי, הסתובבה, כשפניה אלי ולפני שהבנתי מה הולך לקרות תפסה את ראשי והצמידה את חזה השופע לפרצופי כשהיא מוחצת את שדייה המלאות בחוזקה.....טיזינג משגע.....לוקחת את נישמתי, מחזיקה לכ-30 שניות ומשחררת לכמה שניות...ושוב, לוקחת, מחזיקה, ומשחררת.....הכוכבים התחילו לנצץ בעיניי וחשבתי שאני נעלם אבל בתת ההכרה ידעתי שאני בידיים מאומנות ולכן לא חששתי........"עברת את הסשן הראשון בחייך.....ואני מופתעת לטובה מיכולת הספיגה שלך"......המילים האלו היו כמוזיקה נהדרת לאוזניי.....לזה חיכיתי בקוצר רוח....נשמתי לרווחה כי הרגשתי שהיא נהנתה מהסשן וזה כל מה שהיה חשוב לי.....מה שדוחף אותי הוא המוטו שלי: "ההנאה שבכאב הוא הנאתה של מלכתי"......
"לך תתקלח...תרגיש הרבה יותר טוב לאחר מכן" הוסיפה......קמתי והלכתי במהירות למקלחת..........פתחתי את המים ונתתי להם לזרום על גופי החם והשורף, אבל ההרגשה היתה נהדרת....עמדתי שם למה שנראה כנצח....לא מיהרתי....שיחזרתי במוחי כל שניה מהסשן שעבר עלי זה עתה.....לא רציתי לשכוח דבר....ההנאה היתה מושלמת...ההרגשה הפנימית בלתי ניתנת לתאור......המקלחת הכי טובה שעשיתי אי פעם!

נראה לי ששהיתי תחת המים ובעולם חלומות כשעות כי לפתע שמעתי את קול מלכתי הדואג:
"אתה בסדר?"...."כן מלכתי, אני כבר יוצא"...עניתי. סיבנתי את גופי, חפפתי את שערותי, ולסיום נתתי למים לרוץ לכמה דקות. יצאתי מהמקלחון, התנגבתי, דאגתי שהאמבטיה תהיה מסודרת ויצאתי לסלון. מלכתי היתה ישובה על הספה כששתי כוסות קפה מוכנות על השולחן....שתינו ושוחחנו קצת כששנינו מחייכים ונהנים מכל רגע. "אני רוצה לצפות בסידרה שלי עכשיו" אמרה ..."ואתה תרחוץ את רגלי ותפנק אותם בזמן שאני צופה בטלויזיה"........
"בשמחה" עניתי והלכתי להביא את הגיגית עם המים החמים והסבון. התיישבתי למרגלות רגלייה והתחלתי לרחוץ ולעסות אותם.....תוך כדי רחיצה ועיסוי נישקתי וליקקתי אותם כמצווה...."אצבע אחר אצבע....ובין האצבעות....כמו שאני אוהבת"...פקדה. מפעם לפעם צבטה את אפי בין בהונות רגליה כשהיא צוחקת ומגחחת בשמחה. ...הרגשתי שהיא אוהבת את הפינוק... וזה דירבן אותי לעוד ועוד.
כשהסידרה הסתיימה קירבה את פנייה אלי ונתנה מבט חם בעיניי. חשבתי לעצמי:...."הנה באים עוד סטירות"....אבל כמה שטעיתי...במקום, העניקה לי נשיקה עדינה על לחיי ואמרה: "הפתעת אותי היום".....דמעות שמחה מילאו את עיניי. "תודה לך מלכתי" עניתי בקול רועד ורוגש....

"ועכשיו אני עייפה וצריכה את מנוחתי....נתראה מחר בבוקר בשעה 9 בדיוק"... קמנו, התחבקנו, הסתכלנו אחת על השני עם חיוך של סיפוק, נשיקה נוספת על הלחי, ושמתי פעמי לבית המלון. "טוב שהמלון קרוב לביתה" חשבתי לתומי....דיי היה קשה להתרכז בנהיגה לאחר יום מלא רגשות שכזה.

למותר לציין שבאותו הלילה שוב היה קשה לי להירדם. ניסיתי לספוג לאט לאט את כל מה שעבר עלי...ניסיתי לעשות סדר במוחי...סרט מתמשך....לאחר כשעה של טילטול מצד לצד העייפות שבגופי גברה על מוחי ונירדמתי עד שהטלפון צילצל בשעה שהזמנתי השכמה מראש......קמתי בקפיצה מהירה, פתחתי את דלתות מרפסת חדרי ויצאתי לשאוף את האויר הצח של הכרמל ולהנות מהנוף המרהיב של מפרץ חיפה וגני המקדש הפרסי.... השמש בדיוק התחילה לזרוח במזרח.....איזה מראה!....איזו הרגשה!....התקלחתי והתגלחתי כאשר אני מפזם לעצמי את השיר הנודע של הלהקה האמריקאית משנות ה-70 "נצרת"...LOVE HURTS.....עד כמה שהשיר הזה מתאים לאירוע שמתחולל בי בימים אלו...


יום שני:
לאחר ארוחת בוקר דשנה ומהנה במלון שמתי פעמי חזרה לדירתה.. הגעתי בשעה היעודה וצילצלתי בפעמון. מלכתי פתחה את הדלת לבושה בחליפת טריינינג שהיה מונח על גופה להפליא. שערותיה האדמדמות אסופות ותפוסות בסיכה יפה וחיוכה הניצחי והמשגע על פניה.
"בוקר טוב עבדי" קיבלה את פני. "בוא ושתה איתי כוס קפה חם לפני שאנחנו יוצאים". תיכננו בעוד מועד לצאת לסיור בעיר ולגמור באותה הזדמנות כמה סידורים אישיים של מלכתי. לאחר שסיימנו את הקפה ופיטפוט מהנה על כל מיני נושאים, הלכה לחדרה להתלבש ולהתארגן ליציאה. באותו הזמן שטפתי כלים וגלשתי קצת באינטרנט כדי לענות לאי-מיילים והודעות בפורומים השונים. לאחר כחצי שעה היא הופיעה, מלובשת בטוב טעם, מאופרת בעדינות עם בושם ששוב טירף לי את החושים .....ירדנו למכונית כשאני פותח עבורה את דלת המכונית, מחכה עד ששני רגלייה מונחות בפנים וסוגר את הדלת בעדינות. שמנו פעמינו לכיוון הדר הכרמל כדי לגמור את הסידורים האישיים ומשם נסענו לאיזור התעשייה כדי לערוך כמה קניות שרציתי לעשות עבורה. לאחר סיום הקניות המשכנו ל"קניון חיפה" ולארוחת צהריים מהנה באחת המסעדות האהובות עליה. חזרנו לביתה בשעות אחר הצהרים המוקדמות.
"אני מוכרחה לנוח כשעה.....תעסה את גבי ורגליי...." באה הפקודה......במשך כשעה עיסיתי את גבה, רגלייה, כפות רגלייה, צווארה העדין.....עינייה היו עצומות....חיוך קל על שפתייה. לאחר כשעה קמה והלכה להתקלח. לכשסיימה להתלבש בלבוש ביתי קל התקרבה אלי ובתנוחת יד אחד תפסה בשערותי, הורידה אותי על ארבע, התיישבה על גבי ופקדה: "קדימה...לדאנג'ן כלבלב שלי"......ועם זה התחלתי לזחול לכיוון הסטודיו........נכנסנו ומיד קשרה אותי שוב באזיקים ללא יכולת תזוזה...
."קצת הצלפות לחמם אותך, הא?" פלטה כדרך אגב...לפני שהספקתי להוציא מילה הרגשתי את השוט מתחיל לרקוד על גבי, ומשם לישבני. ככל שהצליפה יותר התחממה...מסתובבת מסביבי כאילו היא באיזה מחול ריקודים שטני עם שוט ביד....צוחקת ומגחחת....."אתה אפס לרגלי.....חסר אונים ומושפל" היא זורקת בקול רם......מגלגלת אותי ברגליה מצד לצד....אני מרגיש ושומע את נשמתה.....היא גולשת ל"זון" האישי שלה.....היא עוברת משוט לשוט....אחד יותר כואב מהשני אבל אני לא פוצה פה אלא רק נושך בשפתי....מגלגלת אותי ובועטת בגופי תוך כדי הצלפות......נעמדת על גבי ומצליפה בישבני עד שהפך לצבע האהוב עליה – אדום כהה!......לאחר כ-10 דקות לקחה את "חוסם הפה" החדש שהבאתי לה מארה"ב ודחפה לפי כאשר היא סוגרת את האבזם בחוזקה מאחורי הראש. ברגלייה היא פתחה את רגלי ונעמדה בצורה כזו שלא יכולתי לסגור אותם. לרגע היא מביטה בי ....שכוב על השטיח האדום חסר אונים ונתון לחסדיה.....שוט קצר בידיה.....ולפתע החלה מצליפה באשכי.....בועטת ...משחקת בהם....צובטת...מועכת ברגליה....CBT כמו שרק היא יודעת לעשות....למרות הכאב אני מצליח לראות את ההנאה הזורחת על פניה.....ההרגשה שהיא נהנית עוזרת לי לנסות להתעלם מהכאב....לאחר כמה דקות הפסיקה, ושיחררה את פי מהגאג.... צמא? שאלה אותי בקול קשוח......"מעט מלכתי" עניתי. הגאג שעשוי מעור ייבש את שפתי. היא נעמדה מעל לפי אם רגלייה פסוקות והרימה את חצאית העור ההדוקה שלבשה. "פתח את הפה ובגדול" ציוותה תוך כדי שהיא מנמיכה את עצמה בדיוק מעל פי.
"ועכשיו תיבלע כל טיפה ועד הטיפה האחרונה, מובן?"....ואני מציית באופן אוטומטי. לא הייתי צריך לחכות הרבה. בהתחלה כמה טיפות אבל מהר מאוד גבר לזרם חזק שמילא את פי . השתדלתי לבלוע כמה שמהר והרבה יותר כדי לרצות אותה. קצת השתעלתי ממהירות הזרם אבל סה"כ, ועוד כפעם ראשונה, הכל עבר לשביעות רצונה. כשגמרתי לנגב את עצמי ראיתי את מלכתי נעמדת שוב מעל פני כשנר שעווה דלוק בידה וחיוכה הזדוני על שפתיה. ללא מילה מיותרת שבה והתיישבה על פני והתחילה לטפטף שעווה לאורך כל גופי כשהיא מתמקדת במיוחד באשכי ובאיבר המין. הכאב היה לא קל לשאת אבל מלכתי נהנתה כי צחוקה היה ארוך ומתמשך למראה גופי המתפתל כל פעם שטיפה נגעה בעורי. אי היכולת שלי לזוז, בגלל ישיבתה על פני כשרגליה מצמידות את ידי לריצפה, והרגשת השליטה המלאה שלה הוסיפו מימד רציני להנאתה.

לאחר כדקה פקדה עלי לקום ולעמוד עם פני לצלב. ידי נקשרו לאזיקים ללא יכולת לזוז. לפני שהספקתי לייצב את עצמי מכות הספאנקינג מידיה החזקות החלו לנחות על ישבני שהיה כבר חם ולוהט מההצלפות בתחילת הסשן.....בשלב זה כבר היה די קשה לשאת את הכאב אבל שוב כפתי כל עצמי לא להישבר.....כשידיה התעייפו עברה לשימוש בקיין.....אז כבר הייתי ממש בשיא הכאב וכאן נכנסה המקצועיות של מלכתי לתמונה כשהבחינה בהבעות פני והפסיקה לאחר 10 הצלפות עם הקיין. עכשיו למדתי והרגשתי מה זה "חינוך אנגלי".
שוחררתי מהאזיקים והצלב והפקודה ניתנה לחזור לשכב על ביטני וסשן הטראמפלינג עם מגפיים בעלות עקב דק התחיל. שוב, הכאב היה חד אבל נשכתי את שפתי בזמן שהיא "מטיילת" לה הלוך ושוב כאילו היא יוצאת לטיול על הטיילת בחוף הים בת"א. לאחר שגמרה עם הגב פקדה עלי להתהפך ושמה את מגפה על פרצופי כשהסולייה על פי..."נשק כלבלב" ועלתה על ביטני כשמידי פעם שמה את מגפה על צווארי ולוחצת....וכך זה נמשך כ-15דקות......לאחר שירדה נתנה לי כמה דקות לנוח ובינתיים התיישבה על ספת מלכותה והגישה לי את מגפייה. '"לקק" אמרה בקול מצווה ..."תבריק אותם עם לשונך עבד"....."העקב בפה ומצוץ" .....ואני מציית בהתלהבות...בזוית עיניי אני רואה את הסיפוק על פניה הזורחות. לאחר כמה דקות של ליקוק קמה מהספה ונעמדה כשישבנה מול פני..
רוצה קינוח? קדימה, נשק וסגוד לישבני....בית מקדשך לעד!" אוףףף....איזה קינוח.....באיזו תאווה נישקתי וסגדתי...היא תופסת את ראשי ודוחפת אותו חזק אל ישבנה....מזיזה אותו למעלה ולמטה....מועכת לי את האף בחריץ ישבנה.....אני בקושי נושם אבל לא מתנגד.....אני חסר אונים ונתון לחסדייה, כרגיל!......התענוג נמשך שוב כ-10 דקות, ולפני ששלחה אותי להתקלח דאגה להוסיף לי עוד כמה סטירות מצלצלות, עוד כמה סיבובים באוזניי ואפי, עוד כמה צביטות בפיטמותי. כל זה כשהיא צוחקת ומגחחת לעצמה בהנאה.

לאחר שהתקלחתי, החלפתי בגדים, ויצאנו ל"מסעדת הבוקרים" שם סעדנו על ארוחת ערב נהדרת עם יין משובח. לכשסיימנו נסענו לבית מלוני. רוח קלילה נשבה כשיצאנו למרפסת להנות מהאורות הנוצצים של חיפה והמפרץ שהיו פרוסים לפנינו. "תתפשט וחכה לי בתוך האמבטיה" באה לפתע הפקודה. עשיתי כמצווה במהירות. לאחר כדקה של שכיבה באמבטיה היא נכנסה וללא מילה או התראה תפסה את אשכי והחלה למעוך ולצבוט....ביד אחת מעכה את אשכי וביד שניה צבטה את הפיטמות.....לאחר כמה דקות של עינוי התחילו הסטירות לנחות על פני.....לחי ימני....לחי שמאלי...וחזרה ללחי ימני...כל סטירה יותר חזקה מקודמתה......לאחר שהפסיקה לסטור טיפסה על ביטני והתחילה "לטייל " על גופי תוך כדי קפיצות ובעיטות לישבני ואשכי......כשהרגישה מסופקת הרימה את שמלתה ועלתה על דפנות האמבטיה בפיסוק רגליים. ידעתי אוטומטית מה המטרה ומבלי לחכות לפקודה פתחתי את פי. זרם חזק נכנס לפי ונשפך גם על גופי השרוע לרגלייה.... "זה כדי להיות בטוחה שלא תהיה צמא הלילה" אמרה וצחקה ב"סאדיסטיות" המיוחדת לה.
"תתקלח, תתלבש וקח אותי הביתה"...ובזה יצאה מהאמבטיה לחכות עד שאסיים. לאחר כ-20 דקות ירדנו למכונית ולקחתי אותה לביתה. נפרדנו בחיבוק חברי חם ונשיקות על הלחיים. "מחר ב-9 אצלי" הוסיפה לפני שנעלה את הדלת.


יום שלישי:
היום אנחנו חוזרים לת"א כדי לבלות קצת בעיר ולפגוש לראשונה כמה חברים יקרים מהקהילה. הגעתי לדירתה בשעה הנקובה. היא כבר היתה לבושה במכנסי ג'ינס הדוקים וחגורה רחבה, חולצה שחורה/לבנה יפייפיה ומגפיי עור עם עקב כסף צר. שערה אסוף ומסודר שנותן לה את המראה הקפדני והקשוח. אחחחח....איזה מראה!....תיכננו לצאת מוקדם לכיוון ת"א כדי שנוכל לטייל קצת בשווקים אבל מלכתי החליטה לשנות קצת כי אין ביכולתה לעזוב את הבית והסטודיו ללא עוד איזה סשן "קטן".....משהו שיהיה לי למזכרת בזמן שאני יושב ונוהג......רצתה להיות בטוחה שלא אשכח את נחת זרועה.....
זה שישבני היה מאוד אדמדם מיומיים של הצלפות, ספאנקינג, חינוך וסגידה לא אמר דבר....
"תתפשט" באה הפקודה. לא הספקתי לקפל את בגדי וכבר הרגשתי את ידיה נוחתות על ישבני. לא עברו כ-2 דקות של הצלפות די חזקות וכבר התחיל לשרוף ולכאוב....לאחר כמה דקות נוספות הפסיקה כשהיא מתבוננת ומתפלאת בהנאה מה"תמונה" שהיא רק הרגע גמרה ל"צייר" על ישבני......"המממ.....ישבנך מוצא חן בעיניי" מילמלה.....לא ידעתי עוד כמה אוכל לספוג כי באמת כאב ושרף.
למזלי, מלכתי המקצועית הבחינה בחששות על פני והפנתה את כיוון ההצלפות יותר לגבי ולרגלי....לכשהתעייפה ציוותה עלי לעבור למצב של ארבע, התיישבה על גבי, ומשכה את ראשי כלפי מעלה כאשר ידייה סותמות את אפי...."קצת חניקות למען ההנאה לא יזיק לך" פלטה.....משם, עברה לספה המלכותית וציוותה עלי לשבת לרגלייה. תוך שנייה תפסה את פני ובכוח פתחה את פי ומילאה אותו בכמה יריקות לבנות וגדולות, ....."זה בשביל שהיית ממושמע ושלא תהיה צמא בדרך"... אמרה והוסיפה צביטות כואבות, טראמפלינג עם העקב החד, וסתם התעללה בי להנאתה. התקלחתי במהירות, אספנו את חפצנו וירדנו למכונית. כרגיל, פתחתי עבורה את הדלת, חיכיתי ששתי רגליה יהיו בפנים, סגרתי , נכנסתי למושבי...ואנחנו בדרך לת"א.

הנסיעה היתה מאוד מהנה. השמש זרחה, הרוח נשבה בקלילות, מוזיקה טובה ניגנה והשיחה כלחה לה עד שהגענו לבית המלון ששוכן על הטיילת בת"א. לאחר שקיבלתי את חדרי (סוויטה עם חדר שינה, סלון, ופינת אוכל צמוד) נכנסנו למסעדה, הנמצאת באותה קומה במרחק כמה פסיעות, לשתות משהו לפני ששמנו את פעמינו לשוק האומנות בנחלת בנימין. שם הסתובבנו בערך כשעה. לאחר טיול רגלי וביקור בכמה חנויות ברחוב אלנבי חזרנו למלון למנוחה קצרה של שעה לערך...מלכתי התקלחה ראשונה ולאחר שסיימה הושטתי לה חלוק מהאמבטיה ונכנסתי להתקלח ולהתגלח...כשפניתי לייבש את שערי, דבר שאני עושה יום יום באופן אוטומטי, מלכתי שאלה אותי: "ביקשת את רשותי?"....לרגע לא ידעתי מה לענות כי לא ציפיתי למשהו כזה ולאחר היסוס של כמה שניות עניתי "לא מלכתי"....
"מה קורה כשלא מבקשים רשות מהמלכה?"....שאלה....ומבלי לחכות לתשובה ציוותה: "לך תעמוד עם הפנים לקיר... .... ומיד!" פקדה בקול נוקשה וקשוח. מזוית עיניי יכולתי לראות את חומרת סבר פניה. עשיתי כמצווה וחיכיתי לעונשי......."20 הצלפות קשות כדי לחנך אותך"....אחד, שתיים, שלוש,,,,,,הגב היה על אש.....הישבן יותר אדום מעגבניה מבושלת.....כשהגיעה ל-15 כמעט אמרתי "מספיק" אבל נשכתי חזק ולא נתתי לעצמי לבקש ממנה להפסיק....(כדי להתגבר הזכרתי לעצמי את אותו הדבר שקורה לי באימוני הכושר. גם באימוני כושר קשה בהתחלה אבל, כשאני עובר קו מנטאלי מסויים קל לי יותר להמשיך)........18, 19 20,.....ועוד אחד שלא תשכח...21!.....

החברים הגיעו ב 19:30 ובילינו ערב מהנה ביותר במחיצתם. לאחר שעזבו חזרנו לחדר וללא מילה מיותרת תפסה את אוזני ומשכה אותי כלפי מטה עד שהייתי על בירכי.

"אל תזוז" ציוותה והחלה להפשיט את בגדי. לכשסיימה הוציאה מתיק האביזרים שהביאה איתה מסכת פנים שחורה שאליה מוצמד חוסם פה והלבישה אותו על פני. ואז... תפסה את הפיטמות בין אצבעותיה והחלה לצבוט ולסובב. היא ידעה שהן היו עדיין רגישות ממצבטי הפיטמות ששמה עלי יומיים קודם אבל זה לא הפריע לה להמשיך בעינוי. מהפיטמות שוב עברה לאשכי ובאיבר המין אותו משכה כלפי מעלה כשאת האשכים מושכת כלפי מטה. אקט חד וכואב במיוחד עם האשכים מלאים. משם דחפה אותי על גבי, הורידה מפני את המסכה והתיישבה על פני כשהיא דואגת שאפי יהיה מחוץ בין הלחיים של ישבנה. תוך כדי ישיבה היא המשיכה בחלק ה-סי.בי.טי. של הסשן הליילי......
סגוד בבית מקדשך עבד! אני יודעת עד כמה שאתה אוהב את זה...הוסיפה. והאמת? זה באמת החלק שאני הכי אוהב.....יש לה ישבן עסיסי, שהיא דואגת שתמיד יהיה נקי ונוטף ריח ניחוח של סבון מעורב בבושם. אחחחחחחח....זה היה סיום ליום וערב שלא אשכח לעולם!

יום רביעי: כמו שהאימרה אומרת: "כל דבר טוב חייב לבוא לסיומו" כך גם הביקור עם מלכתי אמור לבוא לסיומו היום. השמש טפחה על פנינו כשעמדנו על מרפסת החדר לכמה צילומים אחרונים. לאחר ארוחת הבוקר מלאה ומשביעה בחדר האוכל שפונה לים חזרנו לחדר למה שחשבתי תהיה פרידה כואבת לפני שמלכתי חוזרת לדירה ששכרה לכמה ימים בת"א. לפני שהספקתי להוציא מילה שמעתי את הפקודה:
"תתפשט"....בזמן שהתפשטתי מלכתי הוציאה מתיקה מספר חבלים ושני שוטים והיניחה אותם על השולחן בסלון .
"שכב על הריצפה ומהר".... תוך 2 דקות מצאתי את עצמי קשור מכף רגל ועד ראש ומחוסר אונים לחלוטין....."אתה שלי ואעשה בך מה שאני רוצה עבד שפל"....פלטה תוך כדי צחוק אכזרי.
ההצלפות החלו...."ריקוד השוטים" הידוע בזמן כניסה ל"זון" הפרטי שלה....אינני יודע כמה זמן ההצלפות נימשכו רק שהיא החליפה את השוטים כל כמה דקות.......לאחר כמה דקות שיחררה אותי מהחבלים ופקדה: זחל וחכה לי באמבטיה"....מיהרתי לציית ותוך שניות הייתי שכוב בתוך האמבטיה. לא עברו דקותיים ומלכתי נכנסה וללא מילה מטפסת לתוך האמבטיה ומתיישבת על פרצופי.
נקה את בית מקדשך!...שמש לי לנייר טואלט!...מיד עטפה אותי ההרגשה שמלכתי היתה מרוצה ממני. אני מקבל את החלק האהוב עלי ביותר ומיד נגשתי למלאכה בתאווה ובתלהבות גדולה. נורא רציתי שהיא תהנה כמה שרק יותר. היא "מרחה" את ישבנה עלי כמו שמורחים חמאה על פרוסת לחם. למעלה, למטה, מצד לצד.....חזק יותר.....יכולתי להמשיך את זה שעות על גבי שעות...לא רציתי שתפסיק. לאחר שהתענגה עד לשביעות רצונה קמה מפני, עלתה על ביטני והחלה לרקוד, לקפוץ, להשתולל כאילו ביטני היתה איזה מזרון קפיצות.....לכשהתעייפה התיישבה על חזי, הקריבה את פניה אל פני עם מבט ארוך וחד, וכאות לא נראה, פתחתי את פי והיריקות לא איחרו לנחות בתוך פי. גדולות ולבנות – בדיוק כמו שהיא אוהבת....ולקינוח, כמה סטירות מצלצלות בידה החזקה.....ומי שהיה רואה כיצד היא סוטרת היה חושב שהיא פסנתרנית מעולה שנותנת לידיה לרקוד לצליל המנגינה האהובה עליה ביותר. כשידיה התעייפו, התרוממה מעלי ושימשתי לה כאסלה אנושית. פתחתי את פי וזרמה לתוכו השמפנייה המלכותית. היא נתנה לי להישאר כמה דקות כדי לחזור לעצמי לפני ששמעתי את הפקודה:
"תתקלח מהר – אני מחכה!. התקלחתי והתלבשתי במהירות ויצאנו לכיוון דירתה.

כשהגענו לחזית הבית היתה דממה במכונית. ההרגשות של 4 הימים האחרונים עפפו את שנינו. לא רצינו שזה ייגמר. ללא מילה מיותרת פנינו אחת אל השני והתחבקנו חיבוק שנמשך כמה דקות. נישקתי את כפות ידיה ואמרתי לה שזו רק התחלה של מערכת יחסים מיוחדת במינה שתימשך לעד...אם זה רצונה. מערכת של שני אנשים שהם, בראש וראשונה, חברים שאוהבים ומכבדים אחת את השני מאוד. מערכת שמשולבים בה חיי בדסם שבה כל אחד יודע את מעמדו. מערכת של שליטה וכניעה המבוססת קודם כל על אימון טהור, הבנה מלאה, וכבוד הדדיים. ראיתי שעינייה היו לחות מהתרגשות וידעתי מה היא רוצה. ליבי התפוצץ מאושר מתוך ידיעה שהביקור היה מוצלח והשגתי את המטרה – הגשמתי פנטזיה של נתינת הנאה מלאה למלכתי!.....

יום חמישי:
בערב אני טס חזרה לארה"ב. לאחר ארוחת הבוקר עליתי חזרה לחדרי כדי לארוז את חפצי ולערוך סידורים אחרונים לפני היציאה לשדה התעופה בשעות הערב. צילצלתי למלכתי כדי לשאול לשלומה.
"מצויין" ...קניתי מגפיים חדשות שהם ממש מיוחדות ושאתה מאוד תאהב"......ענתה לי בשימחה כששמעה את קולי. "אל תזוז מהחדר – אהיה שם תוך 20 דקות" וסגרה את הטלפון. לא עברו 15 דקות ודפיקה נשמעה על הדלת. מיהרתי לפתוח ולפני עמדה מלכתי עם חיוך רחב על פניה, לבושה במכנסיים שחורים וז'קט עור שחור, ולרגלייה המגפיים החדשות. מגפי עור קרוקדייל בסגנון "המערב הפרוע" – משהו יפיפה!....היא התיישבה על הספה בסלון והושיטה את רגלייה אלי עם מבט חד וחודר.....תפסתי את הרמז ומיד ירדתי על בירכי והתחלתי ללקק את מגפיה החדשות. לאחר כמה דקות ליקוק קמה מהספה, הסתובבה ועלתה על הספה על בירכיה כשישבנה פונה אל פני.
ידה פנתה אחורה לתפוש את שערותי....בתנופה אחת דחפה את פרצופי היישר לתוך החריץ שבישבנה והתחילה להתנענע. ימינה, שמאלה, למעלה למטה....
"זהו זה עבד....נשק את בית מקדשך! אל תישכח אותו לעולם!....אפשר לחשוב שאני בכלל רוצה לשכוח אותו....לאחר זמן מה הפסיקה, ירדה מהספה ועברה לחדר השינה....
"זחל אלי כלבלב שלי"...נשמעה הפקודה ואני ממהר למלות את מצוותה כשהיגעתי אליה ציוותה עלי לשכב על גבי על המיטה. לא הספקתי לתפוס את התנוחה הנכונה וישבנה נחת שוב על פרצופי במחול שדים תוך כדי צביטות של הפיטמות ומעיכת אשכי....ה"ריקוד" הזה נמשך כרבע שעה ונפסק כאשר היא מסתובבת אלי...מביטה בי ואומרת: " עכשיו זו הפרידה. רציתי לתת לך עוד טעימה אחרונה עד לפעם הבאה".....וחתמה בנישקות על שתי לחיי.

ליוויתי אותה ללובי ולמונית שהחזירה אותה לדירתה. שוב חיבוק חם ואוהב....ניפנוף ביד...נשיקות באויר......והמונית השתלבה בין כל המכוניות ומלכתי נעלמה מעיניי.......

עמדתי שם עוד כ-10 דקות...בוהה....חושב.... מנסה להרגיש שוב את כל מה שעבר ב-4 הימים המטורפים האלו.....מנסה לקלוט ולא להפסיד אף שניה......

עד לפעם הבאה.......שאנחנו מקוים לא יאחר לבוא......ובינתיים, חזרה לשיגרה, לשליטה וירטואלית מרחוק אבל ליבנו הרבה יותר קרוב והקשר הרבה יותר חזק ומשמעותי.

אני מקדיש למלכתי האהובה את השיר הבא שנכתב ומושר ע"י הזמר והמלחין הצרפתי הידוע שרל אזנאבור:

SHE (Charles Aznavour)
She
May be the face I can't forget
A trace of pleasure or regret
May be my treasure or the price I have to pay
She may be the song that summer sings
May be the chill that autumn brings
May be a hundred tearful things
Within the measure of the day.
She
May be the beauty or the beast
May be the famine or the feast
May turn each day into heaven or a hell
She may be the mirror of my dreams
A smile reflected in a stream
She may not be what she may seem
Inside a shell
She who always seems so happy in a crowd
Whose eyes can be so private and so proud
No one's allowed to see them when they cry
She may be the love that can and hope to last
May come to me from shadows of the past
That I remember till the day I die
She
May be the reason I survive
The why and where for I'm alive
The one I'll care for through the rough and rainy years
Me I'll take her laughter and her tears
And make them all my souvenirs
For where she goes I got to be
The meaning of my life is
She, she, she
לפני 18 שנים. 18 בדצמבר 2005 בשעה 11:58

מפנטזיה להגשמה: 4 ימי שליטה טוטאלית בביקור ארוך אצל המלכה יסמין מחיפה

הקדמה:
זה זמן מה שהייתי עוקב אחרי המלכה יסמין בכמה אתרים כי התרשמתי מעצם הצהרתה שחיי הבדסם הם עבורה דרך חיים, 24/7 גם מחוץ לזמני סשנים, ושליטה נשית הוא דבר שטבוע באופיה. בבוקר בהיר אחד, בתחילת חודש יולי 2005 ,גלשתי באתר "דומדומינה" ולראשונה הגבתי לאחד הפוסטים שלה. לא עברו 5 דקות והודעה פרטית הגיעה ממנה על תגובתי . המשכנו בשיחה קלה שבסופה ציינתי שאשמח להישאר איתה בקשר וירטואלי ולשרתה בדרך זו למרות שידעתי שהסיכוי הוא קלוש מכיון ומלכות ברובן מעדיפות מציאות ולא וירטואליות. לתדהמתי, ושימחתי הרבה, היא הסכימה בתנאי שאוכיח לה את נאמנותי ורצוני האמיתי למערכת שליטה נשית 24/7. "אני שתלטנית קיצונית ולא קל לרצות אותי 24/7" הזהירה אותי..."כן הוד מעלתך" עניתי לה "אני מחפש את הדבר האמיתי ואעשה הכל לזכות באמונך ושליטתך". הוספתי שאני חסר נסיון פיזי אבל קראתי הרבה מאמרים על שליטה נשית, ראיתי מאות סרטים ואלפי תמונות, וזה מה שמעניין אותי.
ציינתי, שלדעתי, מנקודת מבטה זו עדיפות מכיון ואין לי נסיון עם מלכות אחרות ולכן היא תוכל לאמן ולאלף אותי לפי השיטה שלה בלבד וללא כל רקע קודם. הרעיון מצא חן בעינייה..... וכך התחיל קשר יום יומי דרך טלפון, מאות מסרים אישייים דרך האתר, אי-מיילים, מסנג'ר עם רמקול. שיחות ארוכות לתוך הלילה (במיוחד עבור מלכתי בגלל הבדלי השעות בין חיפה לפלורידה) על מהות עולם הבדסם, מה שנינו אוהבים, כיצד עלי לפעול ולהתנהג, וכיצד אני יכול לשרתה וירטואלית שתספק את רצונה והנאתה. שוחחנו על על מיני נושאים שלאו דווקא קשורים לעולם הבדסם. לאחר כשבוע, מלא התרגשויות ראשונות, מלכתי שאלה: "מתי אתה מגיע לביקור בממלכתי?" ...לא היססתי ועניתי "בהזדמנות הראשונה אחרי העונה שלי"...(עבודתי קפופה לעונות). לא יכולתי לחכות לפגוש את האישה המופלאה הזו ולחוות איתה את הסשן הראשון בחיי. הנסיעה נקבעה לסוף חודש נובמבר. מלכתי הזמינה אותי להיות במחיצתה ל-4 ימים בשרות רצוף ואילוף 24/7.....וההכנות המנטאליות החלו. במשך 4 חודשים מילאתי כל מיני משימות ומטלאות שמלכתי הטילה עלי לערוך ולסיים בזמן מוקצב. כאן המקום לציין שמלכתי מסתפקת אך ורק בעבודה מושלמת. אם אינה אוהבת את המוצר הגמור עלי לבצע תיקונים עד סיפוק רצונה המלא. בנוסף, עד כמה שזה ישמע מוזר, מלכתי מעבירה לי סשנים וירטואלים הכוללות כל מיני פקודות לביצוע והיא יכולה לשמוע דרך הרמקול או לראות דרך המצלמה באם אני מבצע אותם כנדרש. ואכן ביצעתי את כולם כי סה"כ אני מרמה את עצמי באם אינני ממלא את דרישותיה בשלמות ובכניעה. כל הדברים האלו עזרו לי מאוד מבחינה מנטאלית להכין את עצמי, נפשית ופיזית, למפגש המיוחל. למדתי במשך הזמן להכיר את אופייה ואת ריגשותיה. יכולתי להבחין מתוך כתיבתה באם היא שמחה או עצובה, עייפה או מלאת מרץ, מאושרת או מרוגזת. לא אהיה כנה באם אתכחש לעובדה שהיו בי חששות, שהם דבר טבעי, אבל החשש הכי גדול שלי היה שלא אאכזב את מלכתי ביכולת הספיגה והכניעה שלי אליה, במציאות ולא רק בוירטואליות.

הביקור:
עוד לפני שעזבתי את ביתי בארה"ב מלכתי הודיעה לי: "אתה יודע את כתובתי. תגיע אלי ב 13:30 בדיוק".
הגעתי לארץ כ-4 ימים לפני מועד המפגש כי רציתי לגמור עם התחיבויות משפחתיות ופגישות מקצועיות שקבעתי. אלו היו 4 ימים שהיה קשה לי להתרכז, מלאי ציפייה, מחשבות, התרגשויות, חששות כיצד אגיב לסשן הראשון, איך אספוג כאב הצלפות, סטירות, פייססיטינג, טרמפלינג וכו'..הכל רץ לי בראש בבילבול..ראיתי מאות סרטים ואלפי תמונות ותמיד פינטזטי עליהם והנה אני עומד לפני הגשמה של פנטזיה שבתוכי כבר הרבה שנים.....איך אגיב ברגעים הנכונים?....האם מלכתי תהיה מרוצה?... מאוד היה חשוב לי שהיא לא תרגיש שהיא ביזבזה 4 חודשים עלי. ההנאה שלי מתבטאת בהנאה המלאה שלה. משם אני שואב את הכוח הנפשי והמנטאלי לתת לה את כולי באהבה וכניעה טוטאלית.

יום ראשון:
למותר לציין שבלילה שלפני הפגישה לא עצמתי עין. חיכיתי בקוצר רוח לרגע שהמכונית שהשכרתי תגיע למלון ואוכל להתחיל בנסיעה לכיוון חיפה. ברגע שקיבלתי את מפתחות המכונית, ודקה לפני שהתחלתי בנסיעה, הרמתי את ראשי כלפי השמיים ומילמלתי "...שיהיה בהצלחה לשנינו".
הגעתי לבית המלון בחיפה כשעתיים לפני הפגישה – מספיק זמן להתקלח ולהתארגן. כאורח מנהל המלון קיבלתי חדר ענק ומקסים שפנה למפרץ עם כל הגנים הפרוסים למטה כשטיח פרסי. הכנתי תיק יד ושמתי פעמי לכיוון ממלכתה. מלכתי גרה כ-10 דקות מרחק מהמלון אבל אני, כמובן, הגעתי לביתה כ-10 דקות לפני השעה שנקבעה וחיכיתי במכונית, מלא סערת רוחות ופרפרים בביטני,

בשעה 13:29 עליתי במדרגות לדירתה שבקומה הראשונה. ידי רעדה כשלחצתי על הפעמון. ליבי דפק בחוזקה והרגשתי שהוא רץ כ-100 ק"מ לשעה.....הדלת נפתחה... ולפני עמדה יפיפייה עם חיוך קורן ומלא שמחה... עיניים ירוקות משגעות ומנצנצות.....שנינו עמדנו כך כמה שניות...מביטים אחת על השני...בוחנים...מנסים להתגבר על ההתרגשות הפנימית.....מילה לא נאמרה....הנחתי את תיק היד בכניסה והתקדמתי לעברה...תוך שניה ירדתי על בירכי ונישקתי בעדינות את יד הענוגה המושטת....החיוך המשגע שלה לא נס משפתיה....קמתי ושנינו נפלנו לחיבוק חזק, מלא רגש והערצה. לאחר כדקותיים אמרה:
"ברוך הבא לממלכתי...כנס, חלוץ נעלייך, תרגיש בנוח ונתחיל בסיור כדי שתכיר כל פינה"..
עשיתי כמצווה ומלכתי התחילה להראות לי חדר חדר בדירתה כשהיא משאירה את הסטודיו החדש לסוף.
ידעתי שאחד הדברים שמלכתי מאוד קפדנית בו היא אסטטיות ונקיון עצמי...אבל לא ידעתי באיזו מידה עד שהתחלתי לראות את דירתה. הכל נקי להפליא, מסודר ומאורגן. אמבטיה מבריקה עם מקלחון חדש ויפה. מטבח נקי להפליא שכל סיר, צלחות, כוסות וכיו"ב נמצא במקומו. סלון מהודר להפליא......דירה מושלמת.
הגענו לסטודיו....עיניי התרחבו ופי נשאר פתוח...... (אחד מתפקידיי הוא לערוך את מאות מתמונותייה של מלכתי ולכן ראיתי תמונות של הסטודיו מכל מיני זוויות שונות אבל לא כיחידה אחת....) הסטודיו צבוע באדום חזק, כל האביזרים תלויים במקומם, נרות קטנות דלוקות לאורך הקירות......אתה מסתכל מסביב....בוהה בצלב הגדול ובאזיקים התלויים עליו.....מפנה את מבטך לערסל שתלוי מהתקרה....ומשם לכלוב שבפינת החדר......לקולב הארוך עליו תלויים השוטים והגאגים השונים.....אתה מרגיש כאילו אתה נמצא בעולם אחר....עולם של כאב שנובע מאהבה וסגידה .....עולם של שליטה וכניעה .....עולם של פנטזיות והנאה....

חזרנו לסלון והתיישבנו לשיחה קצרה....מלכתי הציעה לי משקה קר ....כנראה ראתה עד כמה אני מזיע מרוב התרגשות...שוחחנו קלות למשך זמן קצר.
"בוא, נחזור למטבח"..אמרה מלכתי...."אני רוצה לגמור לבשל את ארוחת הצהריים ....וגם נתחיל את אילופך" הוסיפה. "רד על ארבע ותתחיל לסגוד לכפות רגליי" פקדה...."לאן שאני זזה אתה זז אחרי ולא מפסיק לנשק ולסגוד לרגליי ולהריח את ישבני"...מרוב התלהבות הייתי על ארבע עוד לפני שגמרה לתת את הפקודה.....הפנטזיה עליה חלמתי כל כך הרבה זמן מתחילה להתגשם.....יוצאים לדרך שאני מקוה לעולם לא ייגמר!...לאחר כמה דקות של נשיקות לכפות רגלייה וישבנה המלכותי הסתובבה, תפסה את ראשי בין רגלייה בחוזקה ומיד התחילה להכות בידה החזקה בישבני. אינני יודע כמה זמן זה לקח או כמה הצלפות נחתו על ישבני.....אני הייתי רכוז בלנשק את רגלייה העדינות...אפילו לא שמתי לב שישבני מתחיל להתחמם ולשרוף.....לפתע הפסיקה והצהירה....."האוכל מוכן....בוא נוכל ונהנה!"....
הארוחה היתה נהדרת....בשלנית מעולה היא מלכתי....השיחה היתה מאוד נעימה ומרגיעה....שוחחנו על כל מיני נושאים שברומו של עולם....אבל בעיקר כמובן על חיי בדסם כאורך חיים.....כשגמרנו, כמובן שקפצתי לפנות את השולחן, לשטוף את הכלים, לנגבן, ולהחזיר הכל למקומו.

אחד מדרכי השליטה של מלכתי הוא היכולת שלה לעשות "סווי'ץ" מנטאלי תוך שניה, ללא אזהרה או הודעה מוקדמת, מסתם בחורה יפייפיה, חייכנית ונעימת שיחות לשתלטנית קשוחה וקיצונית.

לאחר הארוחה, מלכתי עברה לספה בסלון כשהיא מורה לשבת על הריצפה ולעסות את כפות רגלייה. האזנו לאחד הדיסקים שערכתי עבורה מזמרים וזמרות האהובים עליה. לפתע, וללא אזהרה, הרימה את פניי לכיווונה ועיניי נפגשו עם עינייה כשחיוך זדוני על שפתייה. לפני שהצלחתי להבין מה קורה סטירות החלו נוחתות על פני......בהתחלה בקלות... ולאט לאט התחזקו....רבותי, יש לה יד קטנה אבל מאוד חזקה!....לא הופתעתי....ידעתי שזה עלול להופיע מתישהו. מלכתי הזהירה אותי בזמן האימון המנטאלי: "אני לא צפויה וקיצונית" הזהירה...."אתה תלמד לחיות עם זה" הוסיפה. כך הרגשתי לראשונה את הבלתי צפוי והקיצוניות שבה. הסטירות נפסקו לאחר כמה דקות וידייה עברו לפיטמותיי. היא תפסה את שניהם והתחילה לצבוט ולסובב......לאט לאט אבל בחוזקה....ואני המשכתי בעיסוי רגלייה למרות הכאב. "תתפשט ומהר"..... פקדה לפתע... "רד על ארבע". היא התיישבה על גבי ופקדה: קדימה כלבלב.....זחל! ..וכמובן ששמנו פעמינו לסטודיו. "שכב על הריצפה" פקדה שוב.....תוך שניות מצאתי את עצמי כבול בידי ורגלי באזיקים ללא יכולת לזוז. הפעם הראשונה בחיי שהרגשתי אזיקי פלדה על גופי......התחלתי להרגיש את ההצלפות ולראות איך מלכתי נכנסת למה שהיא מכנה כ"זון" (מהמונח באנגלית ZONE)...אני מכנה את זה כ"טראנס".....האוירה התחילה להתחמם ו"ריקוד ההצלפות" מתחזק.....ישבני התחיל לשרוף אבל לא העזתי להוציא מילה....רציתי להוכיח לעצמי, ובעיקר למלכתי, שאני יכול לספוג את הכאב....חזרתי ואמרתי לעצמי את אותו הדבר שאני אומר כאשר אני במכון הכושר יום יום : NO PAIN NO GAIN!.....לאחר מה שנראה לי כ-10 דקות רצופות ההצלפות נפסקו....לאחר כדקה הפסקה מלכתי רכנה מעל פרצופי עם חיוך אכזרי ועיניים עם מבט דוקר. לפתע, תפשה את פיטמותיי וחיברה להם מצבטים עם משקולות ושרשרת בינהן שהיא היתה מושכת מפעם לפעם כדי להגביר את הכאב....ומשם שוב התחילה להצליף בי אבל הפעם עם הקיין......הנשימה שלי התחילה להיות קצובה ומהירה. לאחר כמה דקות הפסיקה ונתנה לי דקה או שתיים להירגע כשהיא משחררת את הפיטמות מהמצבטים....כאב חזק עפף את הפיטמות כשהדם חזר במהירות אליהם....
"צמא, הא?"...שאלה....משום מה ידעתי מה עומד לבוא ובאופן אוטומטי פתחתי את פי. לא עברה דקה והרגשתי על לשוני את היריקה הלבנה והגדולה שלה...
"הנה, קח עוד"...הוסיפה וירקה שוב ושוב...

כשגמרה לירוק בפי גלגלה אותי לכיוון הכלוב ומיד עלתה על ביטני והתחילה בטרמפלינג...."טוב שאני עושה הרבה תרגילי בטן" חשבתי לעצמי...לא היה לי מושג עד כמה אוכל לקחת את משקלה אבל להפתעתי הצלחתי לעמוד בכל צורות הטרמפלינג והקפיצות מבלי שאצטרך לבקש ממנה להאיט או להפסיק....אחד הפטישים שלה הוא חניקות וכמובן שלא חסכה ממני את רגליה על גרוני...לוחצת ומרפה, לוחצת ומרפה...בודקת עד כמה אני יכול לשאת את הכאב או להחזיק את נישמתי.....לאחר כ-10 דקות של טראמפלינג רצוף ובעיטות שיחררה אותי מהאזיקים וציוותה עלי להישאר שכוב על גבי. לאחר שהחזירה את האביזרים למקומם נעמדה מעלי ונתנה בי שוב מבט קשוח. לאט לאט ירדה והניחה את ישבנה על פני.....אחחח....כמה פעמים שפינטזתי על הדבר הנפלא הזה....כמה זמן שחיכיתי שזה יקרה והנה זה קורה...ההרגשה של עורה העדין על פני וריח הניחוח מישבנה העסיסי הטריפו לי את החושים....התפללתי שתשב שם לעד!.....אין מה להגיד, זה החלק הכי יפה והכי מהנה ולא חשוב כמה כואב או מענה....."נשק ולקק כלבלב שלי"....אמרה בקול קשוח וקפדני.....זו הפקודה הכי יפה שקיבלתי בחיים שלי!....ואני בהתלהבות ותאווה מנשק ומלקק כאילו אין מחר...כאילו זו הפעם הראשונה והאחרונה שתהיה לי הזכות והעונג לסגוד לישבנה מכל כך קרוב!...

לאחר זמן מה (אין לי מושג כמה זמן עבר.....למי איכפת?)...קמה מעלי, הסתובבה, כשפניה אלי ולפני שהבנתי מה הולך לקרות תפסה את ראשי והצמידה את חזה השופע לפרצופי כשהיא מוחצת את שדייה המלאות בחוזקה.....טיזינג משגע.....לוקחת את נישמתי, מחזיקה לכ-30 שניות ומשחררת לכמה שניות...ושוב, לוקחת, מחזיקה, ומשחררת.....הכוכבים התחילו לנצץ בעיניי וחשבתי שאני נעלם אבל בתת ההכרה ידעתי שאני בידיים מאומנות ולכן לא חששתי........"עברת את הסשן הראשון בחייך.....ואני מופתעת לטובה מיכולת הספיגה שלך"......המילים האלו היו כמוזיקה נהדרת לאוזניי.....לזה חיכיתי בקוצר רוח....נשמתי לרווחה כי הרגשתי שהיא נהנתה מהסשן וזה כל מה שהיה חשוב לי.....מה שדוחף אותי הוא המוטו שלי: "ההנאה שבכאב הוא הנאתה של מלכתי"......
"לך תתקלח...תרגיש הרבה יותר טוב לאחר מכן" הוסיפה......קמתי והלכתי במהירות למקלחת..........פתחתי את המים ונתתי להם לזרום על גופי החם והשורף, אבל ההרגשה היתה נהדרת....עמדתי שם למה שנראה כנצח....לא מיהרתי....שיחזרתי במוחי כל שניה מהסשן שעבר עלי זה עתה.....לא רציתי לשכוח דבר....ההנאה היתה מושלמת...ההרגשה הפנימית בלתי ניתנת לתאור......המקלחת הכי טובה שעשיתי אי פעם!

נראה לי ששהיתי תחת המים ובעולם חלומות כשעות כי לפתע שמעתי את קול מלכתי הדואג:
"אתה בסדר?"...."כן מלכתי, אני כבר יוצא"...עניתי. סיבנתי את גופי, חפפתי את שערותי, ולסיום נתתי למים לרוץ לכמה דקות. יצאתי מהמקלחון, התנגבתי, דאגתי שהאמבטיה תהיה מסודרת ויצאתי לסלון. מלכתי היתה ישובה על הספה כששתי כוסות קפה מוכנות על השולחן....שתינו ושוחחנו קצת כששנינו מחייכים ונהנים מכל רגע. "אני רוצה לצפות בסידרה שלי עכשיו" אמרה ..."ואתה תרחוץ את רגלי ותפנק אותם בזמן שאני צופה בטלויזיה"........
"בשמחה" עניתי והלכתי להביא את הגיגית עם המים החמים והסבון. התיישבתי למרגלות רגלייה והתחלתי לרחוץ ולעסות אותם.....תוך כדי רחיצה ועיסוי נישקתי וליקקתי אותם כמצווה...."אצבע אחר אצבע....ובין האצבעות....כמו שאני אוהבת"...פקדה. מפעם לפעם צבטה את אפי בין בהונות רגליה כשהיא צוחקת ומגחחת בשמחה. ...הרגשתי שהיא אוהבת את הפינוק... וזה דירבן אותי לעוד ועוד.
כשהסידרה הסתיימה קירבה את פנייה אלי ונתנה מבט חם בעיניי. חשבתי לעצמי:...."הנה באים עוד סטירות"....אבל כמה שטעיתי...במקום, העניקה לי נשיקה עדינה על לחיי ואמרה: "הפתעת אותי היום".....דמעות שמחה מילאו את עיניי. "תודה לך מלכתי" עניתי בקול רועד ורוגש....

"ועכשיו אני עייפה וצריכה את מנוחתי....נתראה מחר בבוקר בשעה 9 בדיוק"... קמנו, התחבקנו, הסתכלנו אחת על השני עם חיוך של סיפוק, נשיקה נוספת על הלחי, ושמתי פעמי לבית המלון. "טוב שהמלון קרוב לביתה" חשבתי לתומי....דיי היה קשה להתרכז בנהיגה לאחר יום מלא רגשות שכזה.

למותר לציין שבאותו הלילה שוב היה קשה לי להירדם. ניסיתי לספוג לאט לאט את כל מה שעבר עלי...ניסיתי לעשות סדר במוחי...סרט מתמשך....לאחר כשעה של טילטול מצד לצד העייפות שבגופי גברה על מוחי ונירדמתי עד שהטלפון צילצל בשעה שהזמנתי השכמה מראש......קמתי בקפיצה מהירה, פתחתי את דלתות מרפסת חדרי ויצאתי לשאוף את האויר הצח של הכרמל ולהנות מהנוף המרהיב של מפרץ חיפה וגני המקדש הפרסי.... השמש בדיוק התחילה לזרוח במזרח.....איזה מראה!....איזו הרגשה!....התקלחתי והתגלחתי כאשר אני מפזם לעצמי את השיר הנודע של הלהקה האמריקאית משנות ה-70 "נצרת"...LOVE HURTS.....עד כמה שהשיר הזה מתאים לאירוע שמתחולל בי בימים אלו...


יום שני:
לאחר ארוחת בוקר דשנה ומהנה במלון שמתי פעמי חזרה לדירתה.. הגעתי בשעה היעודה וצילצלתי בפעמון. מלכתי פתחה את הדלת לבושה בחליפת טריינינג שהיה מונח על גופה להפליא. שערותיה האדמדמות אסופות ותפוסות בסיכה יפה וחיוכה הניצחי והמשגע על פניה.
"בוקר טוב עבדי" קיבלה את פני. "בוא ושתה איתי כוס קפה חם לפני שאנחנו יוצאים". תיכננו בעוד מועד לצאת לסיור בעיר ולגמור באותה הזדמנות כמה סידורים אישיים של מלכתי. לאחר שסיימנו את הקפה ופיטפוט מהנה על כל מיני נושאים, הלכה לחדרה להתלבש ולהתארגן ליציאה. באותו הזמן שטפתי כלים וגלשתי קצת באינטרנט כדי לענות לאי-מיילים והודעות בפורומים השונים. לאחר כחצי שעה היא הופיעה, מלובשת בטוב טעם, מאופרת בעדינות עם בושם ששוב טירף לי את החושים .....ירדנו למכונית כשאני פותח עבורה את דלת המכונית, מחכה עד ששני רגלייה מונחות בפנים וסוגר את הדלת בעדינות. שמנו פעמינו לכיוון הדר הכרמל כדי לגמור את הסידורים האישיים ומשם נסענו לאיזור התעשייה כדי לערוך כמה קניות שרציתי לעשות עבורה. לאחר סיום הקניות המשכנו ל"קניון חיפה" ולארוחת צהריים מהנה באחת המסעדות האהובות עליה. חזרנו לביתה בשעות אחר הצהרים המוקדמות.
"אני מוכרחה לנוח כשעה.....תעסה את גבי ורגליי...." באה הפקודה......במשך כשעה עיסיתי את גבה, רגלייה, כפות רגלייה, צווארה העדין.....עינייה היו עצומות....חיוך קל על שפתייה. לאחר כשעה קמה והלכה להתקלח. לכשסיימה להתלבש בלבוש ביתי קל התקרבה אלי ובתנוחת יד אחד תפסה בשערותי, הורידה אותי על ארבע, התיישבה על גבי ופקדה: "קדימה...לדאנג'ן כלבלב שלי"......ועם זה התחלתי לזחול לכיוון הסטודיו........נכנסנו ומיד קשרה אותי שוב באזיקים ללא יכולת תזוזה...
."קצת הצלפות לחמם אותך, הא?" פלטה כדרך אגב...לפני שהספקתי להוציא מילה הרגשתי את השוט מתחיל לרקוד על גבי, ומשם לישבני. ככל שהצליפה יותר התחממה...מסתובבת מסביבי כאילו היא באיזה מחול ריקודים שטני עם שוט ביד....צוחקת ומגחחת....."אתה אפס לרגלי.....חסר אונים ומושפל" היא זורקת בקול רם......מגלגלת אותי ברגליה מצד לצד....אני מרגיש ושומע את נשמתה.....היא גולשת ל"זון" האישי שלה.....היא עוברת משוט לשוט....אחד יותר כואב מהשני אבל אני לא פוצה פה אלא רק נושך בשפתי....מגלגלת אותי ובועטת בגופי תוך כדי הצלפות......נעמדת על גבי ומצליפה בישבני עד שהפך לצבע האהוב עליה – אדום כהה!......לאחר כ-10 דקות לקחה את "חוסם הפה" החדש שהבאתי לה מארה"ב ודחפה לפי כאשר היא סוגרת את האבזם בחוזקה מאחורי הראש. ברגלייה היא פתחה את רגלי ונעמדה בצורה כזו שלא יכולתי לסגור אותם. לרגע היא מביטה בי ....שכוב על השטיח האדום חסר אונים ונתון לחסדיה.....שוט קצר בידיה.....ולפתע החלה מצליפה באשכי.....בועטת ...משחקת בהם....צובטת...מועכת ברגליה....CBT כמו שרק היא יודעת לעשות....למרות הכאב אני מצליח לראות את ההנאה הזורחת על פניה.....ההרגשה שהיא נהנית עוזרת לי לנסות להתעלם מהכאב....לאחר כמה דקות הפסיקה, ושיחררה את פי מהגאג.... צמא? שאלה אותי בקול קשוח......"מעט מלכתי" עניתי. הגאג שעשוי מעור ייבש את שפתי. היא נעמדה מעל לפי אם רגלייה פסוקות והרימה את חצאית העור ההדוקה שלבשה. "פתח את הפה ובגדול" ציוותה תוך כדי שהיא מנמיכה את עצמה בדיוק מעל פי.
"ועכשיו תיבלע כל טיפה ועד הטיפה האחרונה, מובן?"....ואני מציית באופן אוטומטי. לא הייתי צריך לחכות הרבה. בהתחלה כמה טיפות אבל מהר מאוד גבר לזרם חזק שמילא את פי . השתדלתי לבלוע כמה שמהר והרבה יותר כדי לרצות אותה. קצת השתעלתי ממהירות הזרם אבל סה"כ, ועוד כפעם ראשונה, הכל עבר לשביעות רצונה. כשגמרתי לנגב את עצמי ראיתי את מלכתי נעמדת שוב מעל פני כשנר שעווה דלוק בידה וחיוכה הזדוני על שפתיה. ללא מילה מיותרת שבה והתיישבה על פני והתחילה לטפטף שעווה לאורך כל גופי כשהיא מתמקדת במיוחד באשכי ובאיבר המין. הכאב היה לא קל לשאת אבל מלכתי נהנתה כי צחוקה היה ארוך ומתמשך למראה גופי המתפתל כל פעם שטיפה נגעה בעורי. אי היכולת שלי לזוז, בגלל ישיבתה על פני כשרגליה מצמידות את ידי לריצפה, והרגשת השליטה המלאה שלה הוסיפו מימד רציני להנאתה.

לאחר כדקה פקדה עלי לקום ולעמוד עם פני לצלב. ידי נקשרו לאזיקים ללא יכולת לזוז. לפני שהספקתי לייצב את עצמי מכות הספאנקינג מידיה החזקות החלו לנחות על ישבני שהיה כבר חם ולוהט מההצלפות בתחילת הסשן.....בשלב זה כבר היה די קשה לשאת את הכאב אבל שוב כפתי כל עצמי לא להישבר.....כשידיה התעייפו עברה לשימוש בקיין.....אז כבר הייתי ממש בשיא הכאב וכאן נכנסה המקצועיות של מלכתי לתמונה כשהבחינה בהבעות פני והפסיקה לאחר 10 הצלפות עם הקיין. עכשיו למדתי והרגשתי מה זה "חינוך אנגלי".
שוחררתי מהאזיקים והצלב והפקודה ניתנה לחזור לשכב על ביטני וסשן הטראמפלינג עם מגפיים בעלות עקב דק התחיל. שוב, הכאב היה חד אבל נשכתי את שפתי בזמן שהיא "מטיילת" לה הלוך ושוב כאילו היא יוצאת לטיול על הטיילת בחוף הים בת"א. לאחר שגמרה עם הגב פקדה עלי להתהפך ושמה את מגפה על פרצופי כשהסולייה על פי..."נשק כלבלב" ועלתה על ביטני כשמידי פעם שמה את מגפה על צווארי ולוחצת....וכך זה נמשך כ-15דקות......לאחר שירדה נתנה לי כמה דקות לנוח ובינתיים התיישבה על ספת מלכותה והגישה לי את מגפייה. '"לקק" אמרה בקול מצווה ..."תבריק אותם עם לשונך עבד"....."העקב בפה ומצוץ" .....ואני מציית בהתלהבות...בזוית עיניי אני רואה את הסיפוק על פניה הזורחות. לאחר כמה דקות של ליקוק קמה מהספה ונעמדה כשישבנה מול פני..
רוצה קינוח? קדימה, נשק וסגוד לישבני....בית מקדשך לעד!" אוףףף....איזה קינוח.....באיזו תאווה נישקתי וסגדתי...היא תופסת את ראשי ודוחפת אותו חזק אל ישבנה....מזיזה אותו למעלה ולמטה....מועכת לי את האף בחריץ ישבנה.....אני בקושי נושם אבל לא מתנגד.....אני חסר אונים ונתון לחסדייה, כרגיל!......התענוג נמשך שוב כ-10 דקות, ולפני ששלחה אותי להתקלח דאגה להוסיף לי עוד כמה סטירות מצלצלות, עוד כמה סיבובים באוזניי ואפי, עוד כמה צביטות בפיטמותי. כל זה כשהיא צוחקת ומגחחת לעצמה בהנאה.

לאחר שהתקלחתי, החלפתי בגדים, ויצאנו ל"מסעדת הבוקרים" שם סעדנו על ארוחת ערב נהדרת עם יין משובח. לכשסיימנו נסענו לבית מלוני. רוח קלילה נשבה כשיצאנו למרפסת להנות מהאורות הנוצצים של חיפה והמפרץ שהיו פרוסים לפנינו. "תתפשט וחכה לי בתוך האמבטיה" באה לפתע הפקודה. עשיתי כמצווה במהירות. לאחר כדקה של שכיבה באמבטיה היא נכנסה וללא מילה או התראה תפסה את אשכי והחלה למעוך ולצבוט....ביד אחת מעכה את אשכי וביד שניה צבטה את הפיטמות.....לאחר כמה דקות של עינוי התחילו הסטירות לנחות על פני.....לחי ימני....לחי שמאלי...וחזרה ללחי ימני...כל סטירה יותר חזקה מקודמתה......לאחר שהפסיקה לסטור טיפסה על ביטני והתחילה "לטייל " על גופי תוך כדי קפיצות ובעיטות לישבני ואשכי......כשהרגישה מסופקת הרימה את שמלתה ועלתה על דפנות האמבטיה בפיסוק רגליים. ידעתי אוטומטית מה המטרה ומבלי לחכות לפקודה פתחתי את פי. זרם חזק נכנס לפי ונשפך גם על גופי השרוע לרגלייה.... "זה כדי להיות בטוחה שלא תהיה צמא הלילה" אמרה וצחקה ב"סאדיסטיות" המיוחדת לה.
"תתקלח, תתלבש וקח אותי הביתה"...ובזה יצאה מהאמבטיה לחכות עד שאסיים. לאחר כ-20 דקות ירדנו למכונית ולקחתי אותה לביתה. נפרדנו בחיבוק חברי חם ונשיקות על הלחיים. "מחר ב-9 אצלי" הוסיפה לפני שנעלה את הדלת.


יום שלישי:
היום אנחנו חוזרים לת"א כדי לבלות קצת בעיר ולפגוש לראשונה כמה חברים יקרים מהקהילה. הגעתי לדירתה בשעה הנקובה. היא כבר היתה לבושה במכנסי ג'ינס הדוקים וחגורה רחבה, חולצה שחורה/לבנה יפייפיה ומגפיי עור עם עקב כסף צר. שערה אסוף ומסודר שנותן לה את המראה הקפדני והקשוח. אחחחח....איזה מראה!....תיכננו לצאת מוקדם לכיוון ת"א כדי שנוכל לטייל קצת בשווקים אבל מלכתי החליטה לשנות קצת כי אין ביכולתה לעזוב את הבית והסטודיו ללא עוד איזה סשן "קטן".....משהו שיהיה לי למזכרת בזמן שאני יושב ונוהג......רצתה להיות בטוחה שלא אשכח את נחת זרועה.....
זה שישבני היה מאוד אדמדם מיומיים של הצלפות, ספאנקינג, חינוך וסגידה לא אמר דבר....
"תתפשט" באה הפקודה. לא הספקתי לקפל את בגדי וכבר הרגשתי את ידיה נוחתות על ישבני. לא עברו כ-2 דקות של הצלפות די חזקות וכבר התחיל לשרוף ולכאוב....לאחר כמה דקות נוספות הפסיקה כשהיא מתבוננת ומתפלאת בהנאה מה"תמונה" שהיא רק הרגע גמרה ל"צייר" על ישבני......"המממ.....ישבנך מוצא חן בעיניי" מילמלה.....לא ידעתי עוד כמה אוכל לספוג כי באמת כאב ושרף.
למזלי, מלכתי המקצועית הבחינה בחששות על פני והפנתה את כיוון ההצלפות יותר לגבי ולרגלי....לכשהתעייפה ציוותה עלי לעבור למצב של ארבע, התיישבה על גבי, ומשכה את ראשי כלפי מעלה כאשר ידייה סותמות את אפי...."קצת חניקות למען ההנאה לא יזיק לך" פלטה.....משם, עברה לספה המלכותית וציוותה עלי לשבת לרגלייה. תוך שנייה תפסה את פני ובכוח פתחה את פי ומילאה אותו בכמה יריקות לבנות וגדולות, ....."זה בשביל שהיית ממושמע ושלא תהיה צמא בדרך"... אמרה והוסיפה צביטות כואבות, טראמפלינג עם העקב החד, וסתם התעללה בי להנאתה. התקלחתי במהירות, אספנו את חפצנו וירדנו למכונית. כרגיל, פתחתי עבורה את הדלת, חיכיתי ששתי רגליה יהיו בפנים, סגרתי , נכנסתי למושבי...ואנחנו בדרך לת"א.

הנסיעה היתה מאוד מהנה. השמש זרחה, הרוח נשבה בקלילות, מוזיקה טובה ניגנה והשיחה כלחה לה עד שהגענו לבית המלון ששוכן על הטיילת בת"א. לאחר שקיבלתי את חדרי (סוויטה עם חדר שינה, סלון, ופינת אוכל צמוד) נכנסנו למסעדה, הנמצאת באותה קומה במרחק כמה פסיעות, לשתות משהו לפני ששמנו את פעמינו לשוק האומנות בנחלת בנימין. שם הסתובבנו בערך כשעה. לאחר טיול רגלי וביקור בכמה חנויות ברחוב אלנבי חזרנו למלון למנוחה קצרה של שעה לערך...מלכתי התקלחה ראשונה ולאחר שסיימה הושטתי לה חלוק מהאמבטיה ונכנסתי להתקלח ולהתגלח...כשפניתי לייבש את שערי, דבר שאני עושה יום יום באופן אוטומטי, מלכתי שאלה אותי: "ביקשת את רשותי?"....לרגע לא ידעתי מה לענות כי לא ציפיתי למשהו כזה ולאחר היסוס של כמה שניות עניתי "לא מלכתי"....
"מה קורה כשלא מבקשים רשות מהמלכה?"....שאלה....ומבלי לחכות לתשובה ציוותה: "לך תעמוד עם הפנים לקיר... .... ומיד!" פקדה בקול נוקשה וקשוח. מזוית עיניי יכולתי לראות את חומרת סבר פניה. עשיתי כמצווה וחיכיתי לעונשי......."20 הצלפות קשות כדי לחנך אותך"....אחד, שתיים, שלוש,,,,,,הגב היה על אש.....הישבן יותר אדום מעגבניה מבושלת.....כשהגיעה ל-15 כמעט אמרתי "מספיק" אבל נשכתי חזק ולא נתתי לעצמי לבקש ממנה להפסיק....(כדי להתגבר הזכרתי לעצמי את אותו הדבר שקורה לי באימוני הכושר. גם באימוני כושר קשה בהתחלה אבל, כשאני עובר קו מנטאלי מסויים קל לי יותר להמשיך)........18, 19 20,.....ועוד אחד שלא תשכח...21!.....

החברים הגיעו ב 19:30 ובילינו ערב מהנה ביותר במחיצתם. לאחר שעזבו חזרנו לחדר וללא מילה מיותרת תפסה את אוזני ומשכה אותי כלפי מטה עד שהייתי על בירכי.

"אל תזוז" ציוותה והחלה להפשיט את בגדי. לכשסיימה הוציאה מתיק האביזרים שהביאה איתה מסכת פנים שחורה שאליה מוצמד חוסם פה והלבישה אותו על פני. ואז... תפסה את הפיטמות בין אצבעותיה והחלה לצבוט ולסובב. היא ידעה שהן היו עדיין רגישות ממצבטי הפיטמות ששמה עלי יומיים קודם אבל זה לא הפריע לה להמשיך בעינוי. מהפיטמות שוב עברה לאשכי ובאיבר המין אותו משכה כלפי מעלה כשאת האשכים מושכת כלפי מטה. אקט חד וכואב במיוחד עם האשכים מלאים. משם דחפה אותי על גבי, הורידה מפני את המסכה והתיישבה על פני כשהיא דואגת שאפי יהיה מחוץ בין הלחיים של ישבנה. תוך כדי ישיבה היא המשיכה בחלק ה-סי.בי.טי. של הסשן הליילי......
סגוד בבית מקדשך עבד! אני יודעת עד כמה שאתה אוהב את זה...הוסיפה. והאמת? זה באמת החלק שאני הכי אוהב.....יש לה ישבן עסיסי, שהיא דואגת שתמיד יהיה נקי ונוטף ריח ניחוח של סבון מעורב בבושם. אחחחחחחח....זה היה סיום ליום וערב שלא אשכח לעולם!

יום רביעי:
כמו שהאימרה אומרת: "כל דבר טוב חייב לבוא לסיומו" כך גם הביקור עם מלכתי אמור לבוא לסיומו היום. השמש טפחה על פנינו כשעמדנו על מרפסת החדר לכמה צילומים אחרונים. לאחר ארוחת הבוקר מלאה ומשביעה בחדר האוכל שפונה לים חזרנו לחדר למה שחשבתי תהיה פרידה כואבת לפני שמלכתי חוזרת לדירה ששכרה לכמה ימים בת"א. לפני שהספקתי להוציא מילה שמעתי את הפקודה:
"תתפשט"....בזמן שהתפשטתי מלכתי הוציאה מתיקה מספר חבלים ושני שוטים והיניחה אותם על השולחן בסלון .
"שכב על הריצפה ומהר".... תוך 2 דקות מצאתי את עצמי קשור מכף רגל ועד ראש ומחוסר אונים לחלוטין....."אתה שלי ואעשה בך מה שאני רוצה עבד שפל"....פלטה תוך כדי צחוק אכזרי.
ההצלפות החלו...."ריקוד השוטים" הידוע בזמן כניסה ל"זון" הפרטי שלה....אינני יודע כמה זמן ההצלפות נימשכו רק שהיא החליפה את השוטים כל כמה דקות.......לאחר כמה דקות שיחררה אותי מהחבלים ופקדה: זחל וחכה לי באמבטיה"....מיהרתי לציית ותוך שניות הייתי שכוב בתוך האמבטיה. לא עברו דקותיים ומלכתי נכנסה וללא מילה מטפסת לתוך האמבטיה ומתיישבת על פרצופי.
נקה את בית מקדשך!...שמש לי לנייר טואלט!...מיד עטפה אותי ההרגשה שמלכתי היתה מרוצה ממני. אני מקבל את החלק האהוב עלי ביותר ומיד נגשתי למלאכה בתאווה ובתלהבות גדולה. נורא רציתי שהיא תהנה כמה שרק יותר. היא "מרחה" את ישבנה עלי כמו שמורחים חמאה על פרוסת לחם. למעלה, למטה, מצד לצד.....חזק יותר.....יכולתי להמשיך את זה שעות על גבי שעות...לא רציתי שתפסיק. לאחר שהתענגה עד לשביעות רצונה קמה מפני, עלתה על ביטני והחלה לרקוד, לקפוץ, להשתולל כאילו ביטני היתה איזה מזרון קפיצות.....לכשהתעייפה התיישבה על חזי, הקריבה את פניה אל פני עם מבט ארוך וחד, וכאות לא נראה, פתחתי את פי והיריקות לא איחרו לנחות בתוך פי. גדולות ולבנות – בדיוק כמו שהיא אוהבת....ולקינוח, כמה סטירות מצלצלות בידה החזקה.....ומי שהיה רואה כיצד היא סוטרת היה חושב שהיא פסנתרנית מעולה שנותנת לידיה לרקוד לצליל המנגינה האהובה עליה ביותר. כשידיה התעייפו, התרוממה מעלי ושימשתי לה כאסלה אנושית. פתחתי את פי וזרמה לתוכו השמפנייה המלכותית. היא נתנה לי להישאר כמה דקות כדי לחזור לעצמי לפני ששמעתי את הפקודה:
"תתקלח מהר – אני מחכה!. התקלחתי והתלבשתי במהירות ויצאנו לכיוון דירתה.

כשהגענו לחזית הבית היתה דממה במכונית. ההרגשות של 4 הימים האחרונים עפפו את שנינו. לא רצינו שזה ייגמר. ללא מילה מיותרת פנינו אחת אל השני והתחבקנו חיבוק שנמשך כמה דקות. נישקתי את כפות ידיה ואמרתי לה שזו רק התחלה של מערכת יחסים מיוחדת במינה שתימשך לעד...אם זה רצונה. מערכת של שני אנשים שהם, בראש וראשונה, חברים שאוהבים ומכבדים אחת את השני מאוד. מערכת שמשולבים בה חיי בדסם שבה כל אחד יודע את מעמדו. מערכת של שליטה וכניעה המבוססת קודם כל על אימון טהור, הבנה מלאה, וכבוד הדדיים. ראיתי שעינייה היו לחות מהתרגשות וידעתי מה היא רוצה. ליבי התפוצץ מאושר מתוך ידיעה שהביקור היה מוצלח והשגתי את המטרה – הגשמתי פנטזיה של נתינת הנאה מלאה למלכתי!.....

יום חמישי:
בערב אני טס חזרה לארה"ב. לאחר ארוחת הבוקר עליתי חזרה לחדרי כדי לארוז את חפצי ולערוך סידורים אחרונים לפני היציאה לשדה התעופה בשעות הערב. צילצלתי למלכתי כדי לשאול לשלומה.
"מצויין" ...קניתי מגפיים חדשות שהם ממש מיוחדות ושאתה מאוד תאהב"......ענתה לי בשימחה כששמעה את קולי. "אל תזוז מהחדר – אהיה שם תוך 20 דקות" וסגרה את הטלפון. לא עברו 15 דקות ודפיקה נשמעה על הדלת. מיהרתי לפתוח ולפני עמדה מלכתי עם חיוך רחב על פניה, לבושה במכנסיים שחורים וז'קט עור שחור, ולרגלייה המגפיים החדשות. מגפי עור קרוקדייל בסגנון "המערב הפרוע" – משהו יפיפה!....היא התיישבה על הספה בסלון והושיטה את רגלייה אלי עם מבט חד וחודר.....תפסתי את הרמז ומיד ירדתי על בירכי והתחלתי ללקק את מגפיה החדשות. לאחר כמה דקות ליקוק קמה מהספה, הסתובבה ועלתה על הספה על בירכיה כשישבנה פונה אל פני.
ידה פנתה אחורה לתפוש את שערותי....בתנופה אחת דחפה את פרצופי היישר לתוך החריץ שבישבנה והתחילה להתנענע. ימינה, שמאלה, למעלה למטה....
"זהו זה עבד....נשק את בית מקדשך! אל תישכח אותו לעולם!....אפשר לחשוב שאני בכלל רוצה לשכוח אותו....לאחר זמן מה הפסיקה, ירדה מהספה ועברה לחדר השינה....
"זחל אלי כלבלב שלי"...נשמעה הפקודה ואני ממהר למלות את מצוותה כשהיגעתי אליה ציוותה עלי לשכב על גבי על המיטה. לא הספקתי לתפוס את התנוחה הנכונה וישבנה נחת שוב על פרצופי במחול שדים תוך כדי צביטות של הפיטמות ומעיכת אשכי....ה"ריקוד" הזה נמשך כרבע שעה ונפסק כאשר היא מסתובבת אלי...מביטה בי ואומרת: " עכשיו זו הפרידה. רציתי לתת לך עוד טעימה אחרונה עד לפעם הבאה".....וחתמה בנישקות על שתי לחיי.

ליוויתי אותה ללובי ולמונית שהחזירה אותה לדירתה. שוב חיבוק חם ואוהב....ניפנוף ביד...נשיקות באויר......והמונית השתלבה בין כל המכוניות ומלכתי נעלמה מעיניי.......

עמדתי שם עוד כ-10 דקות...בוהה....חושב.... מנסה להרגיש שוב את כל מה שעבר ב-4 הימים המטורפים האלו.....מנסה לקלוט ולא להפסיד אף שניה......

עד לפעם הבאה.......שאנחנו מקוים לא יאחר לבוא......ובינתיים, חזרה לשיגרה, לשליטה וירטואלית מרחוק אבל ליבנו הרבה יותר קרוב והקשר הרבה יותר חזק ומשמעותי.

אני מקדיש למלכתי האהובה את השיר הבא שנכתב ומושר ע"י הזמר והמלחין הצרפתי הידוע שרל אזנאבור:

SHE (Charles Aznavour)
She
May be the face I can't forget
A trace of pleasure or regret
May be my treasure or the price I have to pay
She may be the song that summer sings
May be the chill that autumn brings
May be a hundred tearful things
Within the measure of the day.
She
May be the beauty or the beast
May be the famine or the feast
May turn each day into heaven or a hell
She may be the mirror of my dreams
A smile reflected in a stream
She may not be what she may seem
Inside a shell
She who always seems so happy in a crowd
Whose eyes can be so private and so proud
No one's allowed to see them when they cry
She may be the love that can and hope to last
May come to me from shadows of the past
That I remember till the day I die
She
May be the reason I survive
The why and where for I'm alive
The one I'll care for through the rough and rainy years
Me I'll take her laughter and her tears
And make them all my souvenirs
For where she goes I got to be
The meaning of my life is
She, she, she










[b]