לפני שנתיים. יום שבת, 6 בינואר 2024 בשעה 8:27
זה היה לילה של סוף החורף, קר בלילה, דיברנו בטלפון לפני שהיא עלתה למטוס, היא הייתה נשמעת עייפה, שנגמר לה כבר הסבלנות לנסיעה הזאת עם משפחתה.
איחלתי לה טיסה נעימה, סידרתי קצת את הבית שיהיה לה נעים כשתחזור, הבטחתי לה שאני זוכר לא לנעול את הדלת כדי שתוכל להיכנס, כי תגיע לפנות בוקר.
הכלבה שלנו כבר הבינה מה קורה ועמדה בהיכון עוד לפני שהיא עלתה למטוס.
סידרתי את הבית, בגנתי לה ג'וינט מפואר, וכמה מילים על שלמותה. הלכתי למטבח שתיתי מים, נעלתי הבית והלכתי לישון………………
הרהרתי לעצמי איך היא תגיע, עצבנית וחרמנית, או עצבנית וכעסנית…. ב5:20 שבחלום רעשי הנגרים שהגיעו ותקנו משהו בעולם הדמיוני שלי, לא הבנתי למה הם עושים כל כך הרבה רעש, למה הכלבה שלי רבה איתם. אבל אז שמעתי את קולה האהוב והכועס…. בצדק קור כלבים והבטחתי שלא אנעל את הדלת. נפתחה הדלת אלה יוונית לבושה בשמלה צהובה פשוטה, היא עצרה לי את הלב לחצי דקה. לפחות לא שמעתי את הקללות שעפו עליי לפני החיבוק. ישבנו בסלון עיסיתי את כפות רגליה האהובות.
חמישה ימים ללא האוצר שלי, לא פשוט.
ויתרתי כבר על לנסות לקחת אותה למיטה, אבל אז היא נכנסה לשירותים, וכשחזרה משם אמרה וואי איזה כייף, ומזל שעוד לא קיבלתי מחזור.
הרמתי את ראשי, והרי אני יודע טוב ממנה מתי היא במחזור, המתמטיקה רצה בראש (זה עוד אצלי מהר) זה צריך לקרות כל רגע. היא אמרה טוב אני אחליף רגע בגדים, הרימה את שמלתה הצהובה, והתגלה חוטיני מלמלה שחור שקניתי לה חודש לפני כן. וחזיית סטרפלס בצבע גוף. אמרתי לה גברת תעצרי מיד, היא לא הספיקה לשאול מה לא הבנ….תיייייי כבר נתתי לה ביס בישבן המהמם שלה, היא צחקה ואמרה הוי סוף סוף הבנת, אמרתי לה לא סוף סוף הבנתי, נתתי לך את כבודך להתאפס, אני חם עלייך כבר שבוע, הריח המתקתק שלה, בין פלחי ישנה העסיסי, השכבתי אותה על המיטה ואמרתי לה, אני לא יכול להתאפק, היא צרחה גם אני, תיכנס אליי
נצמדתי אליי מחדיר אותו במלוא העוצמה, עוטף אותה יד אחת בגרונה, ויד אחת על הדגדגן שכבר התנפח ממש, היא בערה, ואז אחרי פחות מחמש דקות התחילה מה מה זה, איך חזק חזק, אני גומרת אל תפסיק, אל תפסיק (אני טוב, אבל מה זה…) פה הבנתי כמה היא חושקת בי, היא התיישבה עליי ודהרה, ואמרה תזהר לגמור אני לא מפסיקה, שדי הסיליקון שלה קפצו לפני, כשפניה נעלמו בתוך תלתליה הקסומים. היא נגעה לעצמה בדגדגן נשענה לאחור, ואמרה אתה לא גומר תחכה. המשיכה ככה תפסה לי את הביצים לחצה עליהם, הסתכלה תי בעיניים, עזבה נצמדה אליי ולחשה תלחץ אותי לגמור, שמעתי בקולה, ומלמטה דחפתי חזק, חיבקתי אותה חזק ככה שלא תהיה בשליטה, ולא נתתי לה לזוז, ולא הפסקתי, היא רטטה רעדה, צרחה כל כך חזק, אתה מדהי, די די די, מיד עצרתי היא אמרה וואו תחבק אותי, תחבק בעדינות. יצאתי בשיא האיטיות, תוך כדי שהיא רועדת על גבול הבוכה. ליטפתי אותה, חיבקתי אותה שכל החום שלי יעטוף אותה ויגן עליה, נתתי לה כל כך הרבה חום אהבה רוגע וקבלה.
לחשתי באוזנה לא רוצה לגמור, רוצה שתרגישי הכי נעים, ובטוח, ליטפתי את תלתליה הרכים, והמשכתי לעשות לה נעים רק על הכתף, עטפתי אותה בשמיכה ואמרתי לה לעצום עיניים, ושהיא במקום הבטוח שלה.
ירדו לה דמעות, היא אמרה אני אוהבת אותך ולא זזה, עדיין בתנוחת סקס, הזזתי אותה למצב שכיבה על הצד, פנים אל פנים, חיבקתי אותה אם כל הגוף שלי על הגוף שלה, שיהיה לה חם, היא התכרבלה לתוך החזה שלי, אמרה לי את מדהים תודה. נישקה אותי מלאה ביטחון שוב.. אתה הגבר הכי מדהים שקיים.
בואי נעשה מקלחת נרגע, נכנסנו למקלחת. היא נצמדה אליי מאחור קצת במפתיע, (נדיר שהיא יוזמת) שלחה יד שהיא עוטפת אותי מאחור על הזין, ולחשה לי באוזן, נראה לך שאחרי כל זה, גם גמרתי פעמיים, גם קיבלתי חרדה, אבל הכי מהכל קיבלתי תגובה כל כך מכילה וחמה, נראה לך שאתה לא תגמור.
היא ירדה, ולא קל לי לגמור ממציצה, למרות שזה וואו אצלי, היא מצצה לי אם כל כך הרבה חום אהבה ורגש, שלא יכולתי להחזיק את עצמי הרבה, אמרתי לה אני גומר, היא הסתכלה עליי סבבה, שאלתי צה בפה, אמרה כן.
גמרתי כל כך חזק, היא לא מוציאה מהפה, ובום עוד ועוד, הבחורה לא מוציאה.
זזתי אחורה, היא פשוט בלי משחקים, הורידה את זה בגרון, אמרתי צה איפה… היא חייכה חיוך ביישן בלעתי, נשטפנו כמעט שעה מחובקים, וב10 בבוקר הלכנו לישון.
קמנו ב16:00 קיבלה מחזור.
חלום ליל רומאי
