|
|
|
נניח הגיצם היום למשרד, ומצאתם בכיס המעיל שךכם קוביית שוקולד, לא שוקולד תמים אבל, קוביה משוקולד עם פטריות.
מנה קטנה ממזרה וחמודה, נניח יש שם 0.3 גרם פטריות... כלומר מיקרודוז חביב.
כיצד תנהגו אתם, וכיצד אני נהגתי?
1) תכניסו מיד לכיס, תזיעו, ומיד לפח.
2) יאללה אודרוב לפה, נעביר את היום הזה אחרת.
3) תציעו ליפית המזכירה המהממת קוביית שוקולד משוויץ, homemade?
אתחיל מקל.
החנות של גבאי בנחלת בנימין לוינסקי- תבלינים, פיצוחים, קטניות, by far הכי טוב בעיר, וממול הפסטה המדהימה של ליאור (פסטה לוינסקי) שהוא גם מג׳נון לא קטן בעצמו.
נהנים? תגיבו ויש עוד מלאאאאא
את הקו הזה כבר עברתי. כלומר, עצם זה, שאני יושב וכותב משהו לקהל הרחב כבר מצביע על חוסר מודעות גבוה. לא שאני מאד צנוע, פשוט כתיבה- אף פעם לא הייתה מכישרונותיי המעטים.
מה כן, למה אני כותב? חרמנות, היא היא המנוע למעשה המביך הזה. שזה גם חשוב, ובריא בסך הכל.
ולגבי כתיבת בלוג- איך הגענו לכך שזה הפורמט למשוך נשים בבדסמ???
כאילו שאפו על האינטליגנציה הגלומה פה- אבל מי שכותב בחרוזים, משפיל יותר טוב?? אולי כן- מה אני יודע?
ההגיון הסביר הוא, שיזמים של חברות טכנולוגיה, אשר מקימים משהו משלב הרעיון והלאה עד כדי הקמת חברה של ממש, וחיים בסביבה מלאה באי וודאות, הם אנשים שמטבעם לא מפחדים מסיכון, בוסיים בדרך זאת או אחרת, וכנראה בהכללה במרחב הבדסמ הם יותר שולטים מנשלטים.
אז תנו לי לחדש לכם, שמתוך התבוננות בלא מעט כאלה- ובעיקר בגלל שיזמים של סטרטאפים בארץ הם הרבה פעמים ׳מוסללים׳ (81, תלפיות, 49 whatever), הקורלציה בין שולט בבדסמ ליזם בשדה הקרב לא קיימת.
זהו, שני הסנט שלי לבלוג הערב.
מנפלאות היקום, להגיע הביתה ישר לתוך למידה של הילד שלך למבחן במתמטיקה בי״א, המבחן עוד יומיים והוא לא יודע כלום
אז למי שלא נגע בזה 400 שנה:
אסימפטוטה אופקית- לכו לשאוף לפלוס מינוס אינסוף ותראו מה קורה?
אסימפטוטה אנכית- תקריב את הפונקציה בנקודות אי הגדרה ותראה מה קורה?
מה קרה? כל בלוג יהיה ציצי, זין, חור??? יש חיים, בואו
אם יש משהו שמאפיין אותי זה אהבת סיכון, מתח גבוה, דינמיקה של אי וודאות, במצבים האלה אני פורח.
הפן ההופכי לזה, הוא ששיגרה מכניסה אותי לצערי לדכדוך ולא לתחושת רוגע.
אז מה עושים- בוחרים מקצוע לחיים עם הרבה אקשן...שגם בו, נהנים בעיקר בתקופות המורכבות יותר.
טיולים, סמים, מסיבות- זה נותן אימפקט חיובי.
ומה חסר? נכון הבנתן יפה, עוד ריגושים בבדסמ... שזה בכלל מורכב למי שלא חובב אירועים פומביים וכאלה.
וזה בנות, ההסבר למה בן אדם חסר כישרון כתיבה לחלוטין, מוצא את עצמו כותב בלוג טיפשי.
דרך אגב, כמות האנשים פה עם כישרון כתיבה הוא פסיכי למדיי.....
אז, שלא יעבדו עליכן....
אירוע בדסמ חביב השבוע, לגבר שמגיע לבד, ולא עף על אירועים פומביים......
תודה!!
איזה ספר חביב לשבת...
מקריאה בבלוג שלי, עולה שאני חוזר באופן אובססיבי לכתוב על סמים... מה שעלול ליצור רושם (שאולי נכון בחלקו) שיש לזה חלק בחיי...
אבל, מדובר בהטיה טבעית שנובעת מהרצון לשמור על אנונימיות פה...
אני לא אכתוב על המשפחה שלי ולא על העבודה, לא על דייטים ולא על יחסים...
אז בשביל להישאר כאילו מגניב מה נישאר... למחזר בלוגים על קרחאנות...
אבל, את מי לעזעזל זה מעניין סעמקקקקק??
אתמול נפגשתי אצל חברים.
הוצאתי מה שנישאר מהמידברן, שזה בערך המלאי של חצי בית מרקחת מעיריית חוף במקסיקו....
בסוף לקחתי 2 קוביות שוקולד- שזה זץ של פטריות, שהחזיק לא רע.. קשקושים וכאלה עד 06:00 בבוקר.
יאללה נטפליקס התאוששות הערב.
