טוב אז אחרי נסיעה בשלוש בבוקר והליכה של קילומטר וחצי הלוך חזור סוף סוף אני במצב ישיבה מחכה שישימו עליו את הכומתה כבר וללכת לישון
כמות האנשים פה לא נורמלית אני חוטפת קלאוסטרופוביה רק מלראות את כל האנשים פה...
גם עכשיו אני קולטת שהשעה עכשיו זה שמונה וחצי וזה מרגיש כמו ארבע בצהריים גם בגלל החום וגם בגלל שהשעון הפנימי שלי נדפק מחוסר שינה.
היום גם קיבלתי הרבה מידע מעניין שרובו די מאכזב אותי אני חייבת לציין אבל לא נורא אני בטוחה שהכל יסתדר בסוף לטובה כי הרי (אני מקווה לפחות) הכל לטובה בסופו של דבר
תקשיבו החום פה הורג אותי אני רוצה להתחתן עם מזגן עכשיו ברצינות אני חושבת שאני אעדכן עוד אחר כך למה חם לי כבר לכתוב אפילו
נדבר בינתיים... ביי