רומנטיקה ובדסמ (שולט)

חייה בפנטזיה ....

מגיע למצודה שלה עולה במדרגות האבן קומה ועוד קומה נכנס בדלת בלי לדפוק שהדבר היחיד שדופק זה הלב שלי,הלב שחווה כל כך הרבה ,לב של ג'וקר ,הרבה פנים וחזיתות לו בחוץ הוא שמח, בפנים ערפילי לב אדיש לב שהתייאש ועדין משהו בשער של המצודה הזו היה שונה והלב מקפץ ממש כמו ג'וקר שבא לשמח את הקהל בבואו לתוך תאטרון החלומות שלה. 

לבושה בתחתוניה וגלימה לכתפיה עומדת נסיכה מבויישת,חוששת לא מבינה,שברגע שהג'וקר נכנס למצודה את אשר הכירה הג'וקר ישנה לה ,את אשר הרגישה הג'וקר יגביר לה,הג'וקר הזה יקח אותה לפלנטה זרה שונה ירקיד לה את הלב עם החליל שלו יסחוף אותה בצחוקו ויחדור לה ללב במבט,לג'וקר הזה יש קסמים המון מסכות ותחפושות המון לחישות והיא לא מכירה, לרקוד את מחול הפיתוי היא לא יודעת..

מושך אותה בזרועותי מיד מנשק את שפתיה העבות מלאות תשוקה מושך לה את התחתונים חש את חומה את קיסמה…הלב כבר לא נשאר אדיש,זרמים חשמלים קשרים קוסמים מציאות מדומה אנחנו מכירים ולא מהעולם הזה …..

הג'וקר מלכלך את מיטתה ,איפור פניו את גופה, ובחשקיו צובע אותם בצבעים שמחים ….סימני אהבה של ג'וקר ,כן היא שבקשה חיבה תשומת לב והכניסה גו'קר למיטתה …היא הכניסה ג'וקר לתאטרון החלומות שלה.

הג'וקר המנוסה האדיש זה שבא לתת הופעה ולקבל מחיאות כפיים כמו שהוא רגיל לפתע פחות עניין אותו התשואות ,היה אבוד בתוך המבוך של עצמו שהקים בשביל לשמור על כל הפרצופים השמחים המאולצים שהוא היה תמיד מגיע לעבודה איתם,הוא איבד אחיזה,התרכך,סבלן טוב לו לשבת איתה במרפסת של המצדה ולשתות בירה לנשנש אבטיח, הג'וקר כבר מבין שכל האיפור ירד מהפנים והוא חשוף בפני הנסיכה שאינה יודעת שהיא כזו 

היו אלה שלוש שעות של תשוקה ,של הפתעה,רגש, את הקרקס הזה הג'וקר לא הכיר,הוא נכנס ג'וקר יצא אחר..

הנסיכה נכנסה לעולם תיאטראות עולם החלומות,חייה את הפנטזיה ….. 

המתכון אותו מתכון

זה לא היה שלי ולא שייך לי מעולם ואף פעם לא,אז למה להתעצב...

הגלגל הזה שחוזר על עצמו מסרב להפסיק להתגלגל ובכל פעם מסיר ממך עוד חתיכה ועוד חתיכה מקשיח את ליבך,הכל אותו הדבר המתכון לא משתנה שנים,אתה יודע את הסוף ובכל פעם זה מעציב ומתסכל.

שמן המנוע בעולם הפייק זה שמזיז את הגלגלים יותר דליל מהמים ...והמים מתאדים מהר.

אתה יודע איפה זה מתחיל אתה יודע גם איך ומתי זה יגמר,אתה אומר לעצמך אני מכיר מקבל אלה החוקים,זה לא שלי זה אף פעם לא היה ולא יהיה ועדיין מעציב 

חיבור
קו ישר העובר בין שתי נקודות
תגובה כימית שיוצרת סגסוגת חדשה
זרם חשמלי שמעביר מטענים מצד לצד
שפה משותפת שיוצרת תקשורת
את כל אלה בעידן של היום ממש קל להשיג,אך חיבור רגשי זה נשמע כמו משימה בלתי אפשרית בימינו.
על חיבור רגשי צריך כמה ניסים ומלאך שממש אוהב אותך,חיבור שמבוסס על אמון וכנות ללא משוא פנים…הכל פתוח…איפה משיגים כזה?
חיבור שמונע מהלב מרגש פי אלף מונים יותר עוצמתי בקשר ..הכל מוגדל הכל משוחרר,יש שפה משותפת שמדברים אותה פיזית..הגוף רוקד לבד העיניים מדברות החיבוק ממלא ברגע את כל מכאובי השבוע,היום,השעה…
חיבור הוא פורנוגרפיה עלית,הכל שקוף,התשוקה מכה גלים ומתנפצת על הפנים של השני, הפעימה בלב כמו פגז שיוצא מלוע התותח..
הנשימות באותו הקצב החמצן הוא אותו חמצן משביע את הלב מנשים את המוח גורם לנו לשהות בספייס תמידי,משנה עולמות מזיז יסודות,
איפה משיגים כזה?
צריך פה נס

קיצון הדימיון
למי אין את המורכבות,שוני בין המוצג לבין הפנימי האמיתי,בין הרצון להיות אחר כמו האחר או פשוט להישאר אני,מלחמת תדמיות שלא שוקטת לרגע,מתיש,המאבק להישאר אותנטי ולא לאבד את עצמך לדעת להישאר בגבולות ההיגיון…אך לא מצליח,נופל לשם כל הזמן אני רוצה לאבד את עצמי לדעת נפש הרפתקנית רודפת סערות נמשכת לאסור מדלגת על להבות נכוות מגחלים של נשים סוררות,מורכבות ,לחיות את השיגעון באסור ובאפור,בלילות מייסרים שהשדים שלי מצחקקים,אני נהנה לתת דרור להשתלט עלי לשחרר את מרכבות הפרעונים….
אני יודע,מה התרופה לרוח התעתועים..שנים חקרתי את עצמי בנקודות קיצון הדימיון ורק אחת תדע בחיבוק אמיץ בביטחון חזק וחשוף,מדאגה ואהבה מכנות ופשטות ברכות ובשלוות נפש ובהתמסרות, תשקיט את הטירוף שבשיגעון על גבול הדימיון