לפני 6 חודשים. 19 במאי 2024 בשעה 7:49
לצאת מהחושך לאור
זאת המחשבה שהיתה לי היום בבוקר כשיצאתי לעבודה.
להיות חי אבל לא באמת . פעולות בסיסיות. הימים עוברים. המטלות. העבודה. בית. משפחה. בילויים ועוד.
אתה לא באמת מרגיש, שום דבר מזה לא באמת מגיע לבפנים שלך.
לעבודה על אוטומט זה פשוט.
אתה יודע מה צריך לעשות. אתה עושה את זה הרבה שנים.
לדעת להנות מזה זה כבר אחרת. לדעת לאהוב את זה, זה שונה.
לצאת בחיוך גם לדברים הכי קשים זה בכלל וואו.
עבדתי קשה. המשכתי גם כשהמסלול היה שחור ואפילו לא ראיתי את האור.
המשכתי כי הייתי חייבת . אין מי שיעשה במקומי.
עכשיו אני ממשיכה כי אני רוצה.
גם בימים העצובים שלי אני שמחה.
גם בימים שאני יודעת שהם קשים.
גם בימים שאני מרגישה במחסור הגדול, בגעגוע.
אני ממשיכה.
הפעם ממקום מואר, מקום מלא, מקום שלם.
אני מודה על האור שהגעתי אליו כל יום מחדש.
מלא עבודה קשה אבל זה שווה את זה .