הרהורים מבית הכסא

בטח לא לבד 

ובטח ובטח לא בחורף האכזרי של ניו יורק 

חם פה 

יבש פה 

ובעיקר שקט 

בואי נפיח ציציונות🇮🇱 ביחד ,

בואי נרטיב את העיר,

בואי רק תבואי , ואתן לך חיבוק נשיקה ויניקה , 

ולא משנה לי אם את ,

שולטת/נשלטת/מתחלפת/ונילה וכו וכו וכו

זה אין פאנץ'

היום גיליתי את הקסם הזה אחרי שבוע רווי מראות קשים , 

תנסו את זה בבית ,

היייי ולא לשכוח להפיץ אור אהבה ותשוקה ❤

       סתם כותב לבלוג כדי לפרוק למקלדת ,

אין פה משהו בדסמי/ונילי/קינקי/ ושאר ירקות,

                         נטו עניין הסתגלותי,

כשנה עברה מאז חזרתי מירושלים לדרום לאחר                                         כעשרים שנה,

             ונראה כי לעולם לא אתרגל לשקט, 

                          לחוסר הצבעוניות, 

                  לגעגועים למוריס ממחניודה, 

                      גברת שושנה מהפיצוחים, 

אדון מנחם השכן מנחלאות אגריפס בואכה השוקה,

            לריחות למוזיקה ולרעש של שישי, 

                              אפילו לפקקים, 

יש פה דרומים/יות שעוברים את משבר ירושלים נפתח לנו קבוצת תמיכה.

( לא באמת רק סתם מעניין אם זו חוויה שקיימת אצל עוד א.נשים)

                                   כל מוצ"ש

                       אני אזכיר לעצמי מחדש

לא לשתות עארק בשבת הבאה , 

           אל דאגה בשבת הבאה בטוח לא אזכור .