She is the kind of high Only a deep soul Can get stoned to

לילות בלי שינה יותר מידי רעש בראש

"אנשך כל מי שיתקרב
ארחיק כל מי שיתערב
אטרוף אותם כמו זאב

אני דוברת אמת"

  על נהר אספירין ישבנו
במקומות המוכרים
לא שומעים לא רואים
כאילו אנחנו אוויר
עוד מעט יגמר הסרט
בקרוב המציאות
התמונה מטושטשת
והצליל לא ברור

כי כולנו עבדים אפילו
שיש לנו כזה כאילו
פותחים פה גדול
ומחכים לעונג הבא
כולנו מכורים של מישהו
שמבקש עכשיו תרגישו
פותחים פה גדול
ומחכים למנה הבאה

חלונות ראווה יפים פה
זה הכל למכירה
גם אנחנו תלויים
עם פתקי החלפה
אז מה נעשה עם הכעס הזה
מה יהיה עם הקנאה
כולם רוצים להיות חופשיים
אבל ממה אלוהים ממה

דייט ונילי... כן זה ממש אני חח

ארוחת ערב נעימה

שיחה  - על מה לא..

עניין משותף

אוכל טעים

אווירה נעימה

עדינות

פרגון ומחמאות

חיבוק ארוך

אולי אתעופף לי מהכלוב 😀

אני בא משקט, אני בא משיר
אני בא מפחד, מערבב אותי בעיר
אני נע בין עצב תהומי לשמחה העילאית
אני בא אלייך, אני בא אלייך
אני בא מרוח, אני בא אסיר
אני בא מסדק, מתפשט לאט בקיר
אני נע בין שקר קיומי לעובדה היומיומית
אני בא אלייך, אני בא אלייך
את תראי אותי
תראי אותי חלש, תראי אותי
תראי אותי נרגש, תראי אותי
תראי אותי חדש, תראי אותי
אני בא מפרא, אני בא זהיר
אני בא כמו כלב, שנשך ולא הסתיר
אני נע בין קצר קיצוני לידיעה ששוב אני
אני בא אלייך, אני בא אלייך
את תראי אותי
תראי אותי חלש, תראי אותי
תראי אותי נרגש, תראי אותי
תראי אותי חדש, תראי אותי
תראי אותי חלש, תראי אותי חדש
תראי אותי
תראי אותי חלש, תראי אותי חדש
תראי אותי
מה אספר לך, מה אספר
מה אספר לך, מה אספר
מה אספר לך
מה אספר לך, מה אספר
מה אספר לך, מה אספר
מה אספר לך

מכירים תחושה של ראשוניות?

כשאין מושג לתגובה שתגיע.

אז הנה לכם רשימת תחושות ראשוניות לאחהצ מעניין (הצצה לעולם הזה, של השליטה)

תחשבי פתוח אל תיסגרי

אני מסתכלת אני לא רוצה לראות אבל אני מסתכלת

כל פליק מרעיד לי את הנשמה

זה בטוח כואב, אין מצב שלא!

איך הייתי יושבת על הטוסיק אחריי כזה סשאן?

פחד.

אומץ.

אני זבוב על קיר צופה בסיטואציה לא מוכרת

האינטימיות נשמרת

אני לא מפריעה

אני בבועה משלי

צופה.. מעכלת.. מתרגשת.. 

מבינה מי אני קצת יותר.

יש לי פתאום קצת סדר בראש 

תודה על הצצה לעולמכם ❤

עוד יום שישי של כלום ושום דבר

ספר.

טלוויזיה.

נרדמת מזיעה על הספה והראש רץ במחשבות

לאן נכנסתי? מה זה העולם הזה?

כל משפט צריך להסתיים במילה בבקשה

מי בכלל מדבר ככה??

מנסה למצוא את המקום שלי

איך הורסטיליות שבי תמצא הגדרה אחת

אני לא הגדרה אחת

בחיים לא הייתי

זורקת משפט פשוט כמו "מה שמתאים לך"

מקבלת חזרה "מחלקת לי הוראות"

אמממ חושבת על זה קצת ומבינה שאין קלילות שם, שזה נוקשה, שזה "כמו  שאני רוצה ולא כמו שאת. אני מחליט ולא את!" 

זה יכול להיות נהדר שמחליטים בשבילך לפעמים אבל רגע שניה, מי אתה איש זר שמחלק לי הוראות על משפט כ"כ תמים כמו "מה שמתאים לך".. באיזה עולם משפט כזה הוא הוראה? האם עליי ללכת על ביצים? לא חושבת, אני לא אוהבת ללכת על ביצים ולהתחיל לחשב כל מילה שיוצאת לי מהפה.. גם ככה המוח שלי עסוק בלחשוב כל הזמן וזה מעמיס עליי יותר.

אז אני צריכה לחשוב שוב - מי אני בעולם הזה של השולט נשלט, מהם הגבולות שלי, האם אני צריכה להתחיל בשפה, בבסיס, אם בכלל בא לי על זה?

לומדת אתכם לאט לאט.

ונושמת אויר כי אתמול לא היה.