הגיגים מגוגגים

הפארסה של המדליות הולכת ותופסת תאוצה.

גם אני הגבתי בפורומים שונים.

מדובר במדליות הארד, אבל אני די בטוח שהבעיה תתגלה במהירה גם במדליות הכסף והזהב.

בהתחלה הסבתי תשומת לב שהמדליות האלה מכילות ברזל (המשושה הזה שבאמצע) והמגע עם הברזל אולי מאיץ את תהליך החלודה, אבל אח״כ אמרתי לעצמי: ״פאפי בכיף, תקרא מה כתוב: ״מתקלפות״, אשכרה המדליות האלה מתקלפות״

מתכת ארד, היינו ברונזה, לא מתקלפת.

זה לא ארד, זה ציפוי ארד. פשוט ביותר.

לא יאומן איזו קמצנות. ארד, כולה תערובת של נחושת ובדיל. זה לא פלטינום, לא זהב, אפילו לא כסף.

נחושת ובדיל, מהמתכות הזולות שיש.

השאלה היחידה זה רק מה יש מתחת לציפוי הדקיק והמתקלף הזה, אולי פלסטיק?

נראה לי אפילו בתחרויות של חובבנים נותנים מדליות שוות יותר. משהו יפה, כמו תכשיט, שאפשר להראות בגאווה גם אחרי שנים.

וכן, להראות, ממש להראות, לחשוף לאוויר ואפילו להחזיק ביד, בלי לחשוש מכל חשיפה קלה לאוויר הפתוח.

ממליץ לספורטאים ששפכו דם בשביל המדליות האלה להתארגן ולתבוע תביעה ייצוגית את החברה שייצרה את המדליות הפגומות האלה.

שלום לכולם

כידוע, עכשיו עונת המנגו ובשבילי זו באמת חגיגה יוצאת דופן כי זו הפעם היחידה בשנה שאני אוכל מנגו, ובכמויות ענק, ובכיף.

(בקשה מיוחדת מנשלטות חרוצות: תמשיכו לקרוא עד הסוף כי זה קצת קשור גם אליכן)

אני לא קונה מהזבל שמוכרים בסופרמקט, פירות מנגו כמעט בלי טעם, והסיבה שכמעט אין להם טעם היא מאותה סיבה שלאבוקדו כמעט אין טעם: שזה מה שנוח למגדלים פה בארץ לגדל.

המנגו שאני אוכל פעם בשנה הוא לא מנגו שתמצאו בחנויות, המנגו שאני אוכל זה מנגו שלא תמצאו בשום מקום בארץ.

המנגו שאני אוכל זה מנגו מעץ מנגו ענק שצומח בגינה שלי. פעם בשנה הוא מתמלא בפירות מנגו עסיסיים שמתחילים ליפול לקרקע ואני אוסף אותם.

בכל יום נופלים איזה 8-10 מנגו ובכל יום אני אוכל 8-10 מנגו.

ולמה אני אוכל בכל יום 8-10 מנגו?

כי המנגו האלה מאוד טעימים, זה למה.

הטעם שלהם מאוד מיוחד ומאוד מרוכז. זה כמו מנגו רגיל שהטעם שלו מרוכז פי 10. וגם יותר טעים.

זה עץ מנגו מיוחד.

אני חושב שזה עץ מנגו שמוצאו ממצרים. נדמה לי שזה מה שאבי ז״ל פעם סיפר לי.

אבל יש בעיה מטרידה שקצת מעכירה את האווירה וגורמת לי מעט דיכדוך. השנה מישהו חוץ ממני נוגס במנגו הזה. אני חושב שזה עטלפים.

ואם אני לא אוסף את המנגו הנגוסים האלה בזמן, אז גם כל מיני חרקים מתחילים לחגוג על זה, בעיקר נמלות האש, שנמצאות בהמוניהם בכל פינה בחצר, וגם כל מיני מינים של חיפושיות קטנות, פה ושם.

אז אני לצערי צריך לחלוק את המנגו שלי עם עוד יצורים וגם מסתכן בכל מיני מחלות.

כמו לדוגמא המנגו הזה שבתמונה (הוא כבר איננו כי אכלתי אותו).

עוד בעיה:

עץ המנגו הזה משיר הרבה עלים. אני פעם בשבוע אוסף את העלים לשק איסוף גדול 1x1x1 מטר וזה בדר״כ לא מספיק, אז צריך מספר סיבובים של מילוי ואח״כ ריקון במקום ייעודי.

זה הרבה עבודה.

אז בהזדמנות זו בקשה מיוחדת לנשלטות חרוצות שמסתובבות פה באתר: אם מישהי פה אוהבת עבודה קשה ורוצה לעבוד בכיף במשק הבית והגינה אז שתיצור איתי קשר בהקדם האפשרי.

תודה

עליתי על דרך להפיכת כל דילדו למפלצת רוטטת בעוצמות בלתי רגילות.

יהיה מעניין לבדוק את זה על אשה ו/או זוג.

אשה: מעניין לראות האם אשה יכולה לגמור רק מהרעדה חזקה של קירות הואגינה.

זוג: הרעיון הוא שהגבר מחדיר לאשה את אבר מינו ואז, בנוסף, מחדירים גם את הדילדו וגורמים לו להתחיל לרעוד ולהשתולל. מה שאולי יקרה: הדילדו ירעיד גם את אבר המין של הגבר וגם את הקיר הוגינלי של האשה שבעצמם ירעידו אחד את השני בהיזון חוזר.

זה נראה לי די מעניין לראות ולחקור את העניין הזה

מדברים הרבה על המכשיר הזה, מכשיר ואקום לאשה, כזה שמנפח את אזור פתח הנרתיק.

אז מנפחים ואח״כ משחררים ושוב מנפחים ושוב משחררים וחוזר חלילה. אומרים שזה כיף. אבל..

אני תוהה, אם אפשר היה להחדיר גם אצבע ולעסות את הדגדגן תוך כדי הניפוח..

לא בטוח שזה אפקטיבי כי אומרים שהאזור מאוד רגיש בזמן הניפוח.

מצד שני, אולי דוקא כן. אולי דוקא בגלל הרגישות, עיסוי עדין תוך כדי יכול להיות ממש פיצוץ. תארו לכם ניפוח ועיסוי בו״ז. אולי זה הדבר הבא..

אף אחד עוד לא עשה את זה..

כי לכאורה אי אפשר לשמור על ואקום וגם להחדיר אצבע בו״ז.

לכאורה..

הנה דרך פשוטה שתאפשר זאת. זה מאוד פשוט כך שאין לי מה לרשום איזה פטנט על הרעיון.

כך עושים זאת:

סמוך לבסיס המכשיר, בערך סנטימטר אחד מעל, יוצרים פתח עגול בגוף הפלסטיק. רוחב הפתח כרוחב האצבע המעסה. את החיתוך אפשר ליצור עם סכין חיתוך, מומלץ יותר סכין מנתחים, למי שיש. 

גודל הפתח צריך להיות מינימלי כך שהאצבע המעסה בקושי תיכנס. בודקים את זה עם חתיכת קרטון. גוזרים פתחים לניסיון ובודקים מה גודל הפתח המינימלי שמאפשר זאת. 

את החיתוך עושים בזווית, כך שהחלק שמוציאים רחב יותר בצידו החיצוני. בדרך זו אפשר תמיד, אם רוצים להחזיר את המכשיר למצבו המקורי, לחבר חזרה את החלק ועם קצת דבק הפתח יאטם לגמרי. 

את החלק הפנימי של הפתח שנוצר יש לשייף בעדינות עם נייר שיוף כך שזה יהיה נעים למגע ולא חד.

זהו. סיימנו.

עכשיו אפשר למקם את מכשיר הואקום על גוף האשה ולהפעיל. את האצבע המעסה מכניסים אל תוך הפתח שיצרנו והאצבע עצמה אמורה לאטום את הפתח. אם מרגישים שהאטימה לא מספיק טובה אפשר לעטוף את האצבע (בחלק שנצמד לפתח) במספר שכבות של ניילון נצמד. 

כאמור, אם לא הולך אז תמיד אפשר לאטום חזרה ולהחזיר את המכשיר למצבו המקורי.

לא ניסיתי אישית כך שאני לא יכול לומר בביטחון, אבל אני די בטוח שאם עושים את זה כמו שצריך אז אפשר יהיה גם ליהנות מואקום וגם מעיסוי בו״ז.

שווה לדעתי לטרוח ולנסות.