מחושך לאור משנים כיוון

המחר הגיע, ואני מתייצב בבית מוקדם כפי שהתבקשתי.

אני נכנס הביתה אומר שלום, היא יוצאת לקראתי מחדר השינה, אני מביט בה ונדהם. היא דפקה הופעה סקסית ואפילו קצת זנותית, חולצה מבריקה שחורה צמודה, חצאית עור קצרה עם גרביון רשת ומגף עקב עד הברך. הלשון שלי ירדה לרצפה.

השיער פזור ומסודר, כולה מטופחת ומסודרת. מעדכנת אותי שעשתה אמבטיה ארוכה ודאגה שכל המקומות יהיו נקיים וחלקים לגמרי.......

אני עוזר לה בסידורים שונים ואז היא אומרת לי להיכנס לחדר השינה. " תתפשט" אני מציית ומוריד את הבגדים, "תשים את הבגדים בכביסה, אני לא רוצה שיהיו בחדר" אני שם את הבגדים בסל הכביסה וחוזר. היא מסתכלת עלי ותופסת את ההתקן המולבש על האיבר. "הוא הולך היום לסבול" היא צוחקת.

היא מורה לי להיכנס לתוך חדר הארונות "הוא עוד מעט מגיע, ומרגע שהוא נכנס אתה בשקט, חסר לך שתמיע ציוץ או רעש הכי קטן" היא סוגרת את הדלת ונועלת אותה מבחוץ. אני ממתין בחושך, לוקח מגבת ומתיישב על הרצפה.

צלצול בדלת - המשך יבוא

השעה 10:30 בלילה - אני על 4, עירום מקרצף את האסלה והיא עומדת מעלי בוחנת כל תנועהת שיהיה מבריק.

למה אני עושה את זה?

אני מגיע הביתה אחרי העבודה והיא מודיעה לי שהבית צריך להיות מסודר ונקי למחר. אני שואל למה והיא עונה שמחר יש לה אורח מיוחד והיא רוצה שהבית יהיה מסודר ונקי.

היא מורה לי להתפשט ונותנת לי הוראות, לשטוף כלים, לסדר את המטבח, עוברים חדר חדר וכל חדר צריך להיות מסודר.

אחרי כל זה היא אומרת "נשאר רק לנקות השירותים ולרחוץ את הריצפה".

אני מציית לכל פקודותיה, מנקה, מסדר, מבריק עד מאוחר בלילה מרוב העבודה אפילו לא מרגיש את הקור.

אחרי שאני מסיים אני נשלח להתרחץ.

היא מרוצה, אנו הולכים לישון והיא אומרת לי " מחר יהיה יום נפלא ותגיע מיותר מוקדם מהעבודה".

יום שישי, לילה, בחוץ סוער, גשם חזק ניתך ללא הפסקה.

בטלויזיה חדשות על הסופהת מחפש משהו אחר לראות, בכל זאת יום שישי ומחר שבת לא קמים לעבודה.

אבל יש לה תוכניות אחרות בשבילי.

הלילה לא אשן לצידה, היא לוקחת אותי לחדר האורחים, מצווה עלי להתפשט, תנור החימום מפיץ חום נעים בחדר הקטן. אני מתפשט ונשכב על המיטה.

היא נושקת לי בעדינות ומעבירה את ידיה על גופי, היא אוחזת בידי ואוזקת אותן אחת אחת לראש המיטה, אחר כך היא לוקחת את כיסוי העיניים ומכסה אותן, ובסוף היא מוסיפה גם את כיסוי הראש כך שאין שום סיכוי שאראה משהו.

"לילה טוב, נתראה בבוקר, אני הולכת לראות סרט", היא מכסה אותי בשמיכה מכבה את האור ויוצאת מהחדר, סוגרת אחריה את הדלת.

אני נשאר חסר אונים על המיטה, אני הולך להיות ככה עוד 6, 8 או אולי 10 שעות, אין לי מושג כמה. המחשבות מתחילות לרוץ בראש, אני מנסה לחשוב על דברים טובים, לדמין אותהת לפנטז על כל מיני דברים. בשלב מסויים אני נרדם.

השינה שלי די קצרה שעה או שעתיים, לא יודע בדיוק, אני שומע ששקט בבית ומניח שהיא כבר הלכה לישון, חלקים מסויימים בגופי מרגישים באי-נוחות, גירוד מעצבן מופיע פה ושם ואני מנסה לנוע כדי להקל. אני מנסה להירדם שוב אך ללא הצלחה, אני מרגיש שהזמן זוחל, חוסר האונים משתלט עלי.

אני שוב מתחיל להריץ מחשבות בראש, האם היא ישנה, האם היא חושבת עלי עכשיו, אולי היא לא לבד, מה היא לובשת?

אני כאילו רוצה לנתק את האזיקים ולכת אליה אבל לא יכול, חסר אונים.

רק לאחר זמן רב אני שוב נרדם, הפעם שינה ארוכה יותר, למעשה עד שאני שומע אותה מסתובבת בבית, אני מבין שכבר בוקר ואכן היא נכנסת ונשכבת לידי. משחררת אותי. אני מחבק אותה חזק.

התגעגעתי

בוקר, השעון מעיר אותנו, מנסים לתפוס עוד נמנום קטן אבל השעון מתעקש שנקום.

אני שוכב לצדה עירום והיא בפיז'מת פלנל חמה, אני מצמד אליה נזהר לא להצמיד את ההתקן שלי אליה שלא יכאיב לה, כבר חמישה ימים רצוף הוא עלי והסוף לא נראה קרוב.

מתחת לפוך חמים ונעים, וגם התנור שומר על החדר חם, היא שונאת קור (גם אני לא מת על קור). אני נושק לה בעדינות כמו שהיא אוהבת, בחוץ גשם חזק יורד, איזה כיף בפוך.

"תכין לי קפה" היא ספק מבקשת ספק מצווה, אני חושב כמה קר במטבח אחרי הלילה, "קר" אני אומר, "אני רוצה קפה" היא מצווה הפעם ללא שום ספק. "אני רק אתלבש רגע", "לא, קודם תכין לי את הקפה אחרי זה אולי תקבל אישור, אני מחכה". 

אני עוזב את הפוך החם, החמימות של החדר עדיין שומרת עלי, אני פותח את הדלת וגל הקור מהמסדרון תוקף אותי, "תסגור את הדלת שהחום לא יברח", אני הולך למטבח, הוא קפוא, יש חלון אורור שתמיד פתוח. אני עומד והקור עוטף אותי, חודר לי לעצמות, אני ממלא את הקומקום מים ומרתיח, בזמן שהמים מתחמים אני מכין כוס עם נס קפה וסוכר ומוציא את החלב מהמקרר. אני עומד בקור ממתין שהמים ירתחו. מנסה לזוז קצת כדי לנער ממני את הקור.

המים רותחים, אני מוזג מים ומוסיף חלב ומערבב.

אני ניגש לחדר ומודיע לה שהקפה מוכן, " תחכה לי במטבח, אני מתארגנת". אני חוזר למטבח הקפוא וממתין לה, אני שומע אותה מתלבשת ומסתרקת.

לאחר מספר דקות אני שומע את הדלת נפתחת והיא מגיעה למטבח לבושה לעבודה, מסורקת מאופרת. היא ניגשת אלי מחבקת אותי חזק, מנשקת אותי. 

"תודה על הקפה, לך להתלבש, עוד מעט צריך לצאת ושתסיים יחכה לך קפה חם"

אחרי חמישה ימים רצופים שוב שוחררתי.

איזה הקלה, למרות שעם הזמן אני שם לב שבהרבה מצבים אני לא מרגיש אותו.

האם זה הופך להיות חלק ממני?

טיפה ועוד טיפה, אחת כחולה ואחת לבנה.

הנרות הללו שאנו מדליקים הם גם מטפטפים היטב.

טיפה ועוד טיפה על הגב.

סוף סוף שחרור, ואיזה שחרור.

שחרור מהכלוב ופתיחה של הסכר.

אבל אני יודע שבקרוב שוב ייכנס.

עוד לילה עבר - הפעם עוד יותר קשה.

אני שוכב לי במיטה לבד, עירום. היא יצאה הערב עם חברות.

יושבת עם חברות באיזה מקום, לבושה סקסית כמה דרינקים, הראש שלי עובד כבר שעות נוספות. אולי איזה מישהו מנסה להתחיל איתה או שהיא איתו? אולי הוא נוגע בה, מנשק אותה ואולי יותר?

אני לא יכול לבוא אליה בטענות, מותר לה. היא הבהירה את החוקים מההתחלה ואני הסכמתי. לה מותר לעשות כרצונה ואין לי זכות ערעור על זה, גופה שייך לה ורק לה והיא יכולה להשתמש בו כרצונה, כולל לענג אותו בכל דרך שתבחר. לי אסור אני רק שלה, גופי שייך לה, אפילו אסור לי לענג את עצמי ללא רשות. לה יש את המפתח והשליטה.

בסוף העייפות מכריעה אותי ואני נרדם.

מאוחר, אני מתעורר מהדלת, היא נכנסת, מתפשטת ונשכבת לידי, היא עייפה כבר, אני מסתקרן על הבילוי שלה "היה משהו" אני שואל. "לא הפעם" היא עונה "אבל ייתכן שפעם הבאה אחזור רק בבוקר".

אני מנשק את גבה ואת ישבנה בעדינות עד שהיא נרדמת.

עוד לילה ועוד לילה - עדיין נעול

כל כך רוצה אותה אבל היא ממשיכה בשלה, נהנית מהמגע אבל ממשיכה להחזיק אותי על הקצה.

רק אחרי שלושה ימים ושלושה לילות ניתן הפורקן, איזה כיף להרגיש אותה. אני מתענג על כל מגע.

היא נהנית להרגיש אותי בתוכה ואני מממשיך עוד ועוד עד המפץ הגדול.

היא נרדמת לידי , אני מביט בגופה, בשדיה, נצמד אליה, מלטף, מנשק ובסוף נרדם.

הבוקר מגיע, אני מתעורר בחיוך, גם היא.

עוד חיבוק ונשיקה, קמים, מקלחת, רגע לפני הקפה, "קדימה, תלבש את ההתקן, נגמרה ההפסקה".

עברו כבר ארבעה ימים, מתי ההפסקה הבאה?

מוצ"ש

יושבים יחד על כוס קפה ומדברים, הנושא עולה והשיחה זורמת בכיף.

"כמה אני חם עליך עכשיו" אני אומר ומרגיש איך הוא מזדקר לי במכנס. "תשכח מזה, אתה מחזיר אותו לכלא"

ואני בצייתנות מלביש את ההתקן ונותן לה את המפתח.

ושוב הלילה עובר ברצון עז עם מגבלה.

אני נוגע בה, מלטף, מנשק ומענג אבל נשאר נעול