לקהילה האהובה עליי

איזה נחת אני מרגיש כשאני מרצה אישה. אולי אפשר להסתפק ברגעים שבהם אני משמח נשים בחיים היומיומיים. עבדתי פעם בשירות לקוחות במקום שבו הלקוחות היו בעיקר נשים. אני זוכר את הסיפוק שהרגשתי כשהייתי נותן שירות ברמה גבוהה לכל לקוחה ולקוחה. אולי כדאי לי לחזור לעבוד במקום כזה. בהיעדר מלכה אולי זה יספיק

חיוך של אישה כל כך עושה לי את זה. אני מתחיל לחשוב שלשמח אותן תהיה מטרת חיי. תמיד אהבתי את השיר של James Brown, במיוחד הגרסה של זמר אחר בשם Seal, בו הוא מודה שגם אם נראה לפעמים שהגברים שולטים בעולם למעשה הנשים הן מקור הברכה, מקור השפע. כשילד יושב על הכתפיים של אבא שלו הוא נראה גבוה יותר אבל מי שקצת מתבונן מבין שהוא הגיע לגובה הזאת רק בזכות מי שהחזיק אותו. היום אני מגלה (קצת) יותר כמה קסם נשים מביאות לעולם. אז פשוט תודה לכן על זה שנתתן טעם לחיים שלי ❤️