מגירתי הסוררת

אמרתי לעצמי שמעניין יהיה לשמוע מהן העדפותיו המיניות של אלוהים. 

הוא בטח טיפוס של סקס תנ''כי, יעדיף את המזוקנים מפלסים דרך בשיער כדי שכלי החלציים יפגשו את הפרי האסור. כל זאת עם סנדלים כמובן. 

או שאולי הוא בכלל יושב לו ומזפזפ בהסטוריה וצופה בקלטות מן העבר. דוד יורד ליהונתן בזמן שהוא חושב על אחותו, או שהוא בקטע של מבוגרים והוא הולך על אברהם שעושה את שרה באוהל ומתכנן איתה את יצחק. 

בכלל, כמה חרמן ונבזי הוא היה כשהחליט לברוא סטיות אנושיות. פדופיליה למשל, לך תברא לך מלאך מחמד ותושיב אותו על הברכיים במקום לביים את כל החרא הזה מאפס. 

מצד שני לפעמים הוא דווקא כן הבריק. כשברא את הסקס הפשוט, זה שמתחיל באיזו נשיקה ומסתיים בקשירה, בהחלקה ימינה שמסתיימת בנאפיס. 

לפעמים הוא סתם הכניס הומור, כמו להכניס מחשבה מוזרה אצל בני אנוש שגם אחרי החתונה הסקס יהיה מעניין. לא הוא לא. 

קיצר, כדי לדבר עם אלוהים גלגלתי אחת שמנה מהרגיל, מהסוג שהוא לא עומד בפניהן ומיד מצטרף לשאכטה. מפה לשם חצי ג׳וינט חוסל לפני שהוא נפל ובכלל לא היה לו חשק לשתף. יצא מניאק. 

לא אכפת לי מה. 

מאוחר כל כך עכשיו,

ואין כאן אהבה. 

הוא אמר 

והביאותים אל הר קודשי ושימחתים בבית תפילתי, עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי.  

הוא התכוון לקרבנות בהמות לא?

הבת שלי במקום הראשון, אני יודע את זה כי בנות של אחרים לא מעניינות אותי. 

למה לעזאזל אני לא יכול להגיד את אותו הדבר על אשתי  

אנחנו הילדים של חורף שנת עשרים ושלוש

סגרנו סידורים, אמרנו תפילת הגשם, עוד לא פרקנו סוכות

היא: הרבה זמן כבר לא עשינו את זה אתה יודע 

אני: חיים, אני באמצע הכלים מה את נזכרת עכשיו? 

*היא נצמדת מאחור לנשיקה רטובה על הצוואר במה שאמור להיות התחלה מבטיחה של חלום רטוב. 

*אני עוצר, מסתובב, מנשק, מנושק. 

ואז במיטה, כשהבגדים בערבוביה והגופים ערומים, כשאנחנו בלהט של זוג נשוי שלא שכב חודש (כי ככה זה), היא אמרה את זה. 

''אני אוהבת אותך"

הזין שלי: נו באמת. 

הצעצועים שבארון אחד לשני: לא נורא, לפחות הם ניסו. בחודש הבא הם חוגגים יום נישואין ואולי אז נזכה לנשום קצת. 

מה זה בכלל אומר עלי אם התחברתי לאתר הזה אחרי 6 שנים. 

הייתי אז רווק, חובש כיפה שחיפש איך להוריד אותה. 

היום אני נשוי, פלוס 2 (כאילו, אחד אם לא סופרים את אשתי). 

לא ברור לי עד הסוף אילו תכנים יעלו כאן מתוך המילים שארצה לירוק מתוכי לכאן, למקום הארור הזה שממגנט אותי אליו מבלי שתהיה לי הבנה מדוע. 

מן הסתם אקשקש מדי פעם על ריבים משעממים עם אשתי, על תסכולים של גבר שאשתו חושבת שהוא לוקח אותה כמובן מאליו בעוד שהוא באמת לוקח אותה באופן זה. 

מדי פעם אקשקש על מה שהעמיד לי את הזין (נכון, בימים אלה, ובסטטוס הנוכחי, זאת לא משימה קשה). 

אבל כולי תקווה שחוץ מתסכולים הנובעים מטבעת על האצבע או מליבידו מרוסן, יהיו כאן גם תכנים של ממש. תובנות חיים שיפילו את לסתות הקוראים או משהו כזה.