למרות שאתה כבר לא כאן.
למרות שאתה כבר לא כאן.
ועדיין לא
היה לי את הכח, האומץ, הכוחות
לבוא אלייך
לקבר.
לראות את השם שלך
חקוק על מצבה.
המתנתי המון זמן מהניתוח ועד ששוב דיברנו,
ואז המתנתי המון זמן מהרגע שהגעת לשיקום
ועד שראיתי אותך.
הבטחת שלא תעזוב
עד שלא תחבק אותי בפעם האחרונה
וכך היה.
בסוף הגעתי אלייך
לחיבוק האחרון שלנו
ולנשיקה.
שבועיים אחרי זה
אמרת לי להפסיק להמתין
שאתה הולך
והפעם לתמיד
כבר אמרתי שאני לא יודעת לחיות בלעדייך?
על מות אמור קדושים,
לא היית דתי
ולא מאמין
ובטח ובטח לא היית
קדוש.
אותך לפני שעתיים.....
ואני לא הייתי.
לא פיזית
המחשבה עלייך
בתוך
האדמה
💔
עברנו כל כל הרבה ב4 שנים
כל כך הרבה גלגולים
עליות מורדות,
התמוטטויות.
בגידות,
סודות,
שקרים
הסתרות.
תסבוכות,
מניפולציות
כאב
כמה נשים מכאן גרמת להן לחשוב להבין להאמין
שהן מיוחדות,
שאתה בשבילן.
המילים והכתיבה שלך
והקול,
הקול הזה שלך,
ואלה שפגשת
ופגשו את העיניים הירוקות שלך.
ואלה שנגעת.
ואני?
כבר אמרתי שעברתי גיהנום בגללך?
אבל תמיד, תמיד
שנינו ידענו
שאני האהבה האחרונה שלך.
לא הצלחנו להתנתק.
ולא משנה כמה רצינו להתנתק
לא הצלחנו.
עד הסוף.
ואני חזקה יותר, אחרי ששברת
ואמיצה יותר אחרי שהתכשלתי,
ובשיחות האחרונות שלנו
אמרת לי,
אהובה שלי,
את כבר לא צריכה אותי,
את חזקה .
ואני לא צריכה אותך,
אבל אני רציתי להצטרך אותך.
ואני עדיין לא יודעת איך להיפרד
לא ממך
אני אוהבת אותך.
שאם הניתוח יסתיים כמו שהוא הסתיים,
אתה לא תישאר.
הבטחת שלא תלך לשום מקום
עד שלא תחבק אותי שוב,
עד שלא תנשק אותי שוב
ולא באתי,
דחיתי את הקץ.
לבסוף באתי,
נשברתי.
מת.
אני אוהבת אותך מומי.
היית שלי
עד הרגע האחרון
ואני שלך
עדיין
למרות הכל
💔💔💔
שלחת לי הודעה קולית
שאתה נפרד
בלי כלום יותר
התקשרתי להגיד
שאני אוהבת
תמיד
מאז ועד עולם
לא מעכלת.