יומנו של גבר

תקופת התיכון, חוף הים.

"הנוכחי" שלה שוכב על הגב, נשען על המרפקים,

הבטן השטוחה שלו בוהקת בשמש,

והיא שוכבת על הצד לידו,

השדיים שלה מוחזקים בקושי בביקיני משולשים צבעוני, התלתלים בוהקים בשערה.

 

החברים שלה זורקים מבטים מזלזלים...

מבטים של קנאה.

 

ואני מציץ סקרן... מתרגש מרמת החופש שלה.

 

היא מחייכת אלי, ומלטפת לנוכחי שלה את הזין דרך בגד הים שלו.

 

זה כל כך חירמן אותי...

 

"כזו אני רוצה" חשבתי,

אבל אז גם עלו הפחדים והחששות...

 

25 שנה קדימה,

צועד בדרך החיים עם השרלילה של השכבה...

 

זה כל כך מחרמן אותי...

אני אוהב אותה כפי שלא אהבתי בחיי,

אוהב את עצמי יותר מתמיד,

ובדרך עולים גם פחדים וחששות.

איך היא קופצת פתאום...

המהירות שבה אירוע מפעיל את הילד הקטן,

חסר הביטחון.

 

ועם הקנאה יורדות גם הדמעות.

 

היום מותר,

כי כבר לא צריך להאמין לאלו

שאומרים ש"גברים לא בוכים".

הכל היה בסדר...

ערב מתוכנן עם הבן שלי...

שנ"צ בציפייה להליכה ביחד אחר כך,

ארוחת ערב, אולי סרט נחמד...

 

אחלה ערב שיאפשר לי ליהנות מזה שהגברת עם תוכניות שוות משלה...

 

ואז הזיזו לי את הגבינה.

"אבא, הלכתי"

טריקת שער.

נסע עם אמא שלו.

 

דרך מטלטלת להתעורר מהשנ"צ.

 

ופתאום קפצה עלי תחושת ה"לבד".

"שיט, מה עכשיו? לא עשיתי שום תוכניות!"

 

ואז קפצה הקנאה...

"סעמק, גם לי מתחשק לעשות משהו כיפי"

 

אבל לא באמת...

הגוף עייף... הדבר הכי נכון עבורי הוא לנוח כרגע.

והיקום תומך דווקא בגוף.

 

הרי האוטומט הוא לבדוק "מי פנוי ברוטשילד",

אולי לארח חבר לקפה,

אולי לצאת לשלוותא,

אולי להזמין מישהו לרדת לי בשדות...

 

אבל אז קלטתי מה אני עושה...

איך אני בורח מעצמי,

ואיך אני מפריע לגוף שלי לנוח.

 

נשמתי עמוק,

הסתכלתי על המרפסת היפה שלי,

שמתי לב למוסיקה הבוקעת ממסיבה בהמשך הרחוב,

ופתאום הכל היה כל כך יפה... כל כך שקט ונעים...

 

להיות ברגע הזה...

קל להגיד... יותר מאתגר ליישם.

אחלה אימון.

ישבתי על הכורסא, עם כוסית ביד,

מסתכל עליה נהנית ממגע של 5 גברים סביבה,

זין אחד בפה, אחד מלטף אותה בכתף,

עוד שניים - אחד בכל יד,

והמסאז'יסט על הרצפה, מלקק ושותה בהתרגשות כל טיפה שהיא משפריצה לו לפה.

 

מתבונן מסביב.

רואה זוגות זוגות מזדיינים,

לפעמים עוד גבר מצטרף,

ומסביב לכל מיטה כמה גברים עושים ביד,

משוויצים בזין המרשים שלהם.

 

יושב שם ושואל את עצמי "מה עכשיו?"

"הגברת בג'ימבורי... מה מתחשק לי לעשות?"

 

מבין שאני לא אחד מאלו שעושים ביד ליד המיטה...

זה יכול להיות נחמד,

אבל הזין הוא לא האיבר שאני מעדיף להשוויץ בו כדי להזדיין... אני יותר בעניין של ליצור קודם קרבה ועניין.

 

אז אני מקבל החלטה - להיות אני ולצאת למינגלינג,

להכיר קצת לפני שמזדיינים...

ניגשתי לקחת ג'וינט מהמכנס שהיה מונח מאחורי הכורסא של הגברת, והתחלתי להתהלך החוצה...

 

"היי אתה..."

פתאום היא ניגשה אלי והתחילה ללטף לי את הטוסיק...

 

עניין של החלטה. ואנרגיה שמלווה אותה.