לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג של 4X4

נכון לעכשיו
לפני 6 שנים. 1 במאי 2018 בשעה 7:02

נפגשנו אצלה, קליק מהרגע הראשון. שפתחה את הדלת, היה מדהים.

אח"כ יצאנו לדייט והיה מוי כיף..

התנהגתי כמו שגבר שרוצה להכיר את האדם שמאחורי המסיכה, היינו דייט רגיל,

ואז היא אמרה בין הביס לשתיה - אני לא יוצאת עם נשלטים בדרך כלל,

וכשלקחתי אותה חזרה הביתה, 

אמרה לפתע: כל שולטת מחפשת בסוף היום את הגבר שיקח אותה בחוזקה, 

התחבקנו, ונשיקה פה ושם באזור הראש והצוואר. וקבענו לקבוע שוב.

ואז היא יצאה מהרכב..

וככה היא נעלמה לה - כשכתבה לי שנעלמת זה השם האמצעי שלה..

אני יודע שזה שלה ולא שלי.

ובכל זאת חש אכזבה - (פגיעה באגו הגברי) וגם הקלה מסוימת.

כגודל ההנאה כך גודל הנפילה?..

אז תהיו קצת ברטה :) 

 

 

 

 

 

לפני 6 שנים. 14 באפריל 2018 בשעה 15:30

 

 

 

לפני 6 שנים. 14 באפריל 2018 בשעה 9:37

גרסה שלי לשיר:

 

הגשת את כף רגלך אל עבר פי

ואמרת לי

תתחיל ללקק 

הגשת את כף רגלך אל עבר פי

ונישקתי אותה בהערצה

דברים שרואים משם - לא רואים מכאן

 

ניגנתי לך תווים בלשוני מהעקב את הכרית

ואת נעת לך בהנאה

מצצתי אצבעות רגלייך אחת אחת  

דברים שרואים משם - לא רואים מכאן

 

הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
ובאת, באת לי בזמן.
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.

 

נתת לי יד, הראית לי דרך להרבה דברים
הבאת חיוך יפה כמו פרח וכח להאמין.
ואני עוד זוכר את קולך המתענג 
את החלק הטוב מכל מה שאמרת.
היי, מלאך ושטן, התשובי לעצור את הזמן
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.

 

 

 

לפני 6 שנים. 8 באפריל 2018 בשעה 6:00

כמה מכם נמצאים בתחינה הזו?

 

הצל ואני
יהודה פוליקר
מילים ולחן: יהודה פוליקר


הצל שלי ואני יצאנו לדרך
השמש עמדה כך בערך
פעם אני מוביל
ופעם צל על השביל
עננים התכנסו בשמיים
התחילו לרדת טיפות מים
צילי התכנס בתוכי
המשכתי לבדי בדרכי

הרוח טלטל
הפחד טפטף וחלחל
צילי בתוכי מרעיד
מפחיד יותר מתמיד
הוא שואל לאן אתה לוקח
אני משיב לאן אתה בורח
למה תמיד קירות מוגנים
למה צל כשאור בפנים

בוא נעוף רחוק
אתה תהיה לי כנפיים
אל חיבור דמיוני
שהיה עד עכשיו בלתי אפשרי
בוא נקפוץ, נמריא, נעוף
אל קשר הצל והגוף
די להמשיך לברוח
אל מה שתמיד רצינו לשכוח

לשכוח את דלתות הבלבול
את הילד שמציץ דרך חור המנעול
בוא נעבור את הגבול
אל החופש שהיה כבול
ורק מנגינות מזכירות
שבחוץ אפשר להיות
משוחרר מכל פחד
רק כשהצל ואני ביחד

בוא נעוף רחוק...

לפני 6 שנים. 30 במרץ 2018 בשעה 9:53

את החרוסת ואני המרור,

ואולי זה להיפך, ואת המרור?

אז, לרגל חג ה "העתק הדבק" :)

את יכולה לנסות להתחיל איתי 🙂 ❤ 🙂

לפני 6 שנים. 30 במרץ 2018 בשעה 8:14

חג שמח,

הכל פורח אפילו שיש גשם :)

לפחות הוא מנקה את החמץ והמוחמץ בתוכנו ובחיצוניותנו.

לצאת מעבדות נפשית לחירות נפשית, 

לקחת חופשה,

להנות עם הילדים/ ההורים,

רגעים שלא חוזרים. 

לפחות את זה שלא נחמיץ..:)

היו ברוכים אנשים טובים , חכמים ונועזים 

 

לפני 6 שנים. 27 במרץ 2018 בשעה 15:08

ביום אחר,

הייתי עורך מזה סרטון,

 

ביום אחר הייתי מפזר שושנים אדומות לרגלייך

ביום אחר היינו עושים אהבה..

 

תודה על מה שהיה

תודה על מה שיהיה

 

 

לפני 6 שנים. 23 במרץ 2018 בשעה 18:38

ככה בעלטה...

הסכין שבלב מסתובבת:

לפני 6 שנים. 2 במרץ 2018 בשעה 4:05

לחוגגים 

לפני 6 שנים. 25 בפברואר 2018 בשעה 5:35

שיר לשירה

שיר לכתיבה

חושב לאט, מגיב מהר, אולי יותר מידי מהר, 

העשייה מקדמת, גם את הכתיבה,

איך אני יודע שלמרות שהמראה שלי מרתיע , אני עדיין אדם טוב וזך לבב?

אני אוהב ילדים והם אותי. אני אוהב כלבים והם אותי. 

וילדים וכלבים אף פעם לא מזייפים - ותמיד אומרים את האמת בפנים.

ותמיד, תמיד גונבים את ההצגה :)