בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

האם להכל יש סיבה?

לפני שבועיים. 5 בדצמבר 2024 בשעה 18:44

הרגע שבו אני מתעוררת

והרגע שבו אני מבינה

שלעולם לא אהיה נורמלית

שלעולם לא אהיה רגילה

שלעולם לא תיהיה לי זוגיות 

ונילית

שלעולם לא אחווה את הילדות שלי

הבנות בגיל שלי 

יש להן חבר

רגיל

חמוד

אביעד או גיא

שם חמוד כזה

של ילד טוב

חייל

הלוואי עליי

כוסעמק ערס

בא לי להיות רגילה

ונילית

לא מיוחדת

כמו כולם

 

 

לפני 3 שבועות. 29 בנובמבר 2024 בשעה 18:40

אין לי הרבה מה להגיד

חוץ מזה שאמןןןןןןןן זאתי שהחליטה לסשן לידי תחטוף בול וויפ לעין

לפני 4 שבועות. 26 בנובמבר 2024 בשעה 19:14

לפעמים אני שוכחת

לעצור

להסתכל

ולהבין

איזו דרך עשיתי בחיי

אילו חוויות יצרתי לעצמי ולאחרים

בניתי לי חיים

בעשר אצבעותיי

הייתי פוגעת בעצמי

כדי לקבל צומי 

שהיה כל כך חסר

הייתי כותבת למגירה

כדי להוציא מילים

הייתי שולחת תמונות 

כדי לקבל אהבה

הייתי מרעיבה את עצמי

כדי לאהוב אותי

והיום?

אני יודעת להגיד

שהקולות בי עוד קיימים

הדיכאון לא נעלם

אבל הציפרלקס מייצב אותי

הרצון לרזון, לאהבה, לחיים נורמטיביים, לעולם לא יעלם.

אבל להבא, אדע להסתכל על עצמי

ובמבט לאחור

אין דבר שאני מתחרטת עליו.

 

לפני חודש. 20 בנובמבר 2024 בשעה 19:51

וווואווווו

מה הייתי נותנת כדי להיות קטנה

לערב אחד

ילדה קטנה חסרת דאגות

הבייבי של מישהו

שיקח לי את היד

שיוביל אותי אחריו

שילטף לי את הראש

שישאל אותי אם קר לי

שיוודא שאני שותה מספיק

שיתן לי חיבוק גדוללל

הכי גדול בעולם!!!

שיושיב אותי עליו

כי זה כס המלכות שלי.

בא לי מישהו

שאקרא לו דאדי

לערב אחד

שימלא את החור בלב שלי

את החסך שלי

וירוקן את הראש שלי.

 

לפני חודש. 26 באוקטובר 2024 בשעה 20:17

מועדוני בדסמ בליסבון/ ברצלונה?

לפני חודש. 26 באוקטובר 2024 בשעה 20:10

אתמול היה הסין הראשון שלי.

החנתי את האוטו והתאפרתי, עשיתי לי אוזני דובון (spacebuns) ונעלתי את הלופרס שלי,שתמיד מחכות למסיבות שישי.

אני זוכרת שעמדתי בתור לכניסה ובדקתי הודעות אחרונות, נכנסתי למייל כדי להוציא את הכרטיס.

שלחתי לו הודעה כדי להגיד לו שאני עוד רגע נכנסת.

הדי-אם מתחילה להסביר בקולי קולות על החדרים ועל האיסורים.

מכירה את הנהלים , בכל מקום אותו דבר.

נכנסת ומוחתמת בהתרגשות , מסתכלת סביבי והכל דרקונים, איזה מהמם!

ניגשת לפנדה ומציגה את עצמי שוב, כי לא התראינו מלא זמן.

הוא מגיע עם נבנב, שאותה אני לא מכירה, אבל לא לוקח הרבה זמן עד שנרקמת בנינו שיחה של שתי חברות.

עושים סיבוב, ונכנסים.

אני ופנדוש רוקדות לנו, ונבנב נקשרת, כי למה לא?!

באיזשהו שלב, פנדה נעלמה לי, אבל בדיעבד היה לזה הסבר מוצדק😂😉

איחרי שהתנערתי מאחריות שמירת חפצים, ניגשתי לבר הגדול בפנים וביקשתי שוט. בחרתי בקאפרי,וזה היה דוחה.

לאחר שוט של מיץ אומץ, חזרתי לרקוד. רק ככה אני נפתחת.

רקדתי רבע שעה, ואז התחשק לי לפזר את השיער. 

הורדתי סיכה אחר סיכה, והתפרעתי.

רציתי לעשן, אז יצאתי להפוגה קלה בחוץ, וגם שם רקדתי.

ואז חזרתי, רציתי להידחף בין כולם ולרקוד. 

וכנראה שעוד מישהו הרגיש די בנוח להידחף ממש למרחב האישי שלי, עד שסימנתי לו להתרחק.

הרגשתי את הרגליים שלי מתחילות לכאוב, והבנתי שדי.

יצאתי החוצה, וממש רציתי להמשיך לרקוד, אבל כאב לי  כל הגוף.

נכנסתי לאוטו בעצב, ונסעתי.

לפעם הבאה שלי, אזכור להגיע מאוחר ולרקוד כמה שבא לי.

לפני חודשיים. 5 באוקטובר 2024 בשעה 20:32

<top>

was five and he was six

We rode on horses made of sticks
He wore black and I wore white
He would always win the fight

 

Bang bang, he shot me down
Bang bang, I hit the ground
Bang bang, that awful sound
Bang bang, my baby shot me down

Seasons came and changed the time
When I grew up, I called him mine
He would always laugh and say
"Remember when we used to play?"

Bang bang, I shot you down
Bang bang, you hit the ground
Bang bang, that awful sound
Bang bang, I used to shoot you down

Music played and people sang
Just for me, the church bells rang
Now he's gone, I don't know why
Until this day, sometimes I cry
He didn't even say goodbye
He didn't take the time to lie

Bang bang, he shot me down
Bang bang, I hit the ground
Bang bang, that awful sound
Bang bang, my baby shot me down

לפני חודשיים. 5 באוקטובר 2024 בשעה 20:26

אני לא כותבת כאן על סקס, יש מספיק כאלו.

אני לא כותבת על שנאה, יש מספיק כאלו.

אני אוהבת שהמילים מתחרזות לי בעצמן, 

תלוי מה אני כותבת.

אמא תמיד אמרה שאני כותבת יפה.

סתם, היא היחידה שמעולם לא קראה את המגירה שלי.

אבל היום?

היום אני מתה לכתוב על סקס.

אני שנייה ממחזור, עצבנית ברמות על.

כל דבר קטן ונשרף לי הפיוז.

מרגישה על גבול הסייקו.

וגם באה החרמנות

יחד עם העצבים.

אני קוראת כאן בלוגים

בעיקר של קרימזון, שרופה עליו.

היינו אמורים להתראות אתמול ואז הכל התפוצץ בגלל המלחמה.

לא דיברנו שבועיים כמעט ועדיין אני קוראת את הבלוגים שלך, יא זין💕

לא יודעת על מה אני מברברת כאן, סתם מוציאה מילים.

הבלוגים כאן מחרמנים לי את החייייייםםםםם!!!

ואז אין מי שיזיין אותי

אבל לא אצלך

בוא אליי הביתה

המיטה שלי יותר נוחה

אני אוהבת שיש מגבון וטישו על השולחן

ולא צריך לצאת מהחדר ולהשאיר אותי לקפוא במזגן

תהפוך אותי ותסובב

אני רולטה רוסית

למעלה למטה על הרצפה על הקצה

בסוף אני מנסה לדחוף את הפרצוף לכרית

רואים שהכל מתחרז? 

זה לא בכוונה

כנראה שקיבלתי מהשמיים מתנה

נחזור לעיקר כי תפל כבר יש,

אני רוצה אותו חתיך ושטחי עם מעט מוח והרבה זין

שיבוא בבוקר וילך בערביים

שישתק אותי למיטה בכוח 

שיתעלל ויעשה

שיהנה מההנאה שלי

שאני אהנה מלאבד עשתונות

מזיון עמוק 💕

לפני חודשיים. 28 בספטמבר 2024 בשעה 18:54

שבוע חדש ולא מאוד מרגש.

מקווה שהסופש יניב מעט פירות

מנסה להתאפס על עצמי 

 

לפני חודשיים. 28 בספטמבר 2024 בשעה 12:44

למדתי בקריות

שנת יג

קריית ביאליק

הוא גר קרוב

עשר דקות כזה

עליתי אליו הביתה

כבר הייתי שם

ישבנו על הספה שלו ודיברנו

ואז אמרתי משהו

הוא התעצבן

תמיד חשבתי שהוא שולט

שהוא מישהו שאפשר לסמוך עליו

טעיתי

הוא קיפל אותי עליו

והכה אותי בתחת

והיום אני מנסה להבין

האם נהנתי? 

האם סבלתי? 

האם הדחקתי?

אני אף פעם לא אגיד שאני קורבן.

גם כשעברתי דברים אחרים.

אני לא אוהבת תוויות, אני לא קורבן,

אני לומדת ומתפתחת.

אני נאיבית ורומנטיקנית 

חרמנית וזונה

אבל לפני הכל אני בן אדם

לא יודעת למה נזכרתי בזה.