צופה בסרט
חמישים גוונים של אפור
תלוש מהמציאות הבדסמית
אבל זה לא העיקר
עכשיו אני מבינה
האינטראקציה
הליטופים
הדאגה
שמעולם לא קיבלתי
הוריי לא דאגו לי
בתור ילדה
והיום אני מחפשת
את הדאגה
שישאלו היכן אני
שילטפו את ראשי
כנראה שקיים בליבי בור
שמבקש
שידאגו לו
להתראות לתמונות
להתראות לגורה
אני חושבת עלייך
על הקול העמוק
על הפטמות שלי
בין האצבעות שלך
כואבות ומגורות
עומדות
מדמיינת אותך
בין הרגליים שלי
נוגע בי
מתעלל
מרחיב אותי
סטירה לפנים
סטירה לפנים הירך
אחיזה כואבת
פאק
הכל מחרמן אותי
תפיסה ממושכת בפטמות שלי
זה כל כך כואב
וזה כל כך מענג
הריחוף הקל
אוחחח
תפסיק כבר להרטיב אותי במחשבות סוטות
אבל תודה על הגמירה, אבוש💖
And I was running far away, would I run off the world someday?
Nobody knows, nobody knows
And I was dancing in the rain, I felt alive and I can't complain
No, take me home, take me home where I belong
I can't take it any more
המקום שלי נתפס
לא על ידי
למקום שלי נכנס
פולש
אז אני עושה BOO
ועל נפשו הוא נס
סור מכאן פולש
עזוב את מקומי
אתה הוא לא אני.
אחרי המון זמן שלא
אני מחפשת אותך
דאדי, שולט, גבר.
רווק, גרוש, לא נשוי.
אני מחפשת אותך, שאתה לא מפחד.
שלא מחפש רק איך לזיין אותי.
אותך, שמוכן לקבל אהבה.
גוריתה.
אז אתמול התיישבתי לראות המזכירה בכיכובו של ג׳יימס ספיידר.
סרט מעולה, ג׳יימס ספיידר שחקן מיוחד, מרגיש כאילו הוא נמצא בסרט דוקו ולא בסרט רומנטי.
איך קוראים בכלל לז׳אנר הזה?
לאדעת.
ומיד לאחר מכן, הלכתי לצפות בספרות זולה.
קלאסיקה, סרט עם גדולי השחקנים.
והאמת? לא אהבתי בכלל.
לא הצלחתי להתחבר לקונפליקט, לסרט, או לכל מה שקורה שם.
חייבת להגיד שאחרי שני סרטים מאוד מיניים עם שחקנים כל כך סקסיים נשארתי נוטפת. בכך אין ספק.
בקיצור- אשמח להסבר לגבי ספרות זולה והמלצות נוספות לסרטים בסגנון של המזכירה.
