חנוך לנער על פי דרכי

שלום תלמידים,
אחד התחומים שמעטים מודעים לפוטנציאל שבו הוא תורת הצמחים. ואני לא מדברת על שימושי זוטא כמו דודאים לריפוי מרעין בישין שונים או מרקחות נגד שפעת. לא, אני מתכוון לצמחים שרבה תועלתם לצרכי חינוך, ואין כוונתי ליציאה אל האחו כדי להתרשם מיפי פריחת הקחוון.
הזכרתי כבר במילים ספורות את צמח הערבה המצליפה, קרוב משפחה לצמח הערבה המפליקה השתולה במדשאות הוגוורטס. הערבה המצליפה היא צמח שפותח במיוחד. יש לה ענפים ארוכים וגמישים ותודעה צמחית מעורפלת, שמאפשרת ללמד אותה לכוון את מכותיה לנקודות רצויות ואף למנות אותן לפי הדרוש. בתחילת הדרכתי את ג'יימס הוא עדיין לא ידע את מקומו כיאות, וניסה לטעון שמרותי עלי תופסת רק בשעות שבהן אנו ביחד. נאלצתי להסביר לו, בדרך הקשה, שמורה טוב הוא מורה לחיים והשפעתו אינה מסתכמת רק בשיעורים עצמם, ולצורך זה, הערבה המצליפה סייעה לי רבות.
צמח הערבה המצליפה הוא צמח רגיש ביותר, ודורש השקיה והזנה קבועות או שידעך ויבול. נקל להבין, אם כן, איך יכולתי להשתמש בתכונתו זו כדי לוודא שג'יימס יזכה למפגש יומי קבוע עם הצמח. הכשרתי את הערבה לכוון את ענפיה הגמישים אל צדו האחורי של ג'יימס, בעודו כפוף עליה כדי להשקותה ולתחח את אדמתה, ואף התאמתי את מניין הצלפותיה על פי התקדמותו של ג'יימס. אכן, בשלב זה גילתה לילי את המתרחש, ותלונותיה על קולות ההצלפה והצווחה שנשמעו מכיוונו של ג'יימס בטקס ההשקייה היומי היו משעשעות למדי. לא חלף זמן רב בטרם ראיתי ברכה בעמלי, וג'יימס, מצעיר מחציף פנים המתקשה להכיר בסמכות, הפך לרך ונכנע כטלה ובעל נימוסים למופת. יש לציין שלילי פיתחה רגשי חיבה עזים אל הצמח ואהבה לעמוד ולצפות כאשר ג'יימס העניק לו את הטיפול היומי, אם כי ויתרה באדיבות על כל הצעה מצדו שתחליף אותו במשימה.
אם כן, זהו כלי אחד שאני ממליצה עליו לכל מקרה שבו לא ניתן לשמור על קשר בכל שעות היממה עם האדם הדורש חינוך.
כלי אחר שמעטים יודעים עליו הוא צלב הכפיתה. אולם איני מדברת על צלב כפיתה רגיל מהסוג המשמש את המוגלגים, חלילה - צלב כפיתה טוב הוא אך ורק כזה העשוי מקרשי מלכודת השטן. מלכודת השטן, כידוע לכולנו, הוא צמח אשר לופת במלכודת חנק את כל אשר קרב אליו, וככל שביש המזל נאבק יותר, כך מתגברת אחיזתו של הצמח. קרשיו משמרים תכונה זו, אם כי במידה מוגבלת יותר, אך בעל מלאכה טוב יידע לבנות את הצלב בצורה המיטבית, כך שזרועות החנק יישלחו רק מהמקומות הרצויים.
יתרון גדול של מלכודת השטן הוא שאין כל צורך לקשור את התלמיד. די להצמיד אותו אל הצלב, אף בלא שיבחין בכך, והצלב עצמו יעשה את מלאכתו נאמנה בתוך שניות ספורות.
יש לזכור תמיד כי הדרך לשחרר את מלכודת השטן היא באמצעות שימוש באש - הצמח נרתע מאש ואחיזתו תתרופף. זו תכונה מועילה במיוחד כאשר רוצים להשתמש בנטפי שעווה על העור לשם חינוך התלמיד - רצועות הכפיתה ייסוגו בכל מקום שאליו נקרב את להבת הנר, וישובו לאחיזתן האיתנה מיד כשנרחיק אותו.
אלו היו רק שתי דוגמאות לשימוש הנרחב שניתן לעשות בצמחי פלא לצרכי חינוך. יש עוד דוגמאות רבות - למשל, ניתן להעמיק רבות בשימוש שניתן לעשות בשום הפשוט לשם חינוכם של ערפדים - אך תקצר היריעה מלתאר כאן את כולם. בפעם הבאה שאתם מזדמנים למשתלת צמחי פלא, אני ממליצה לבקש מבעלי המקום להראות לכם את החממה של הצמחים ה"מיוחדים" (קריצה קטנה תועיל בשלב זה). החוויה מאירת עיניים.
אם יש שאלות, בהצבעה בלבד, בבקשה.
עד השיעור הבא,
פרופסור אמברידג'.

שלום תלמידים,
שמי הוא דולורס אמברידג', ובוודאי שמעתם עלי מסיפוריה של הסופרת-כביכול ההיא, ג'יי קיי רולינג. הסיפורים שהיא מפרסמת, עלי לומר לכם, עוסקים בקטינים, ולכן היא לא יכולה לחשוף את כל האמת, אם כי ניתן להבחין בין השיטין במעט מדרכי החינוך החביבות עלי. עט העונשין שהשתמשתי בו על החצוף הקטן ההוא, הארי, הוא אחד הפריטים החביבים עלי ביותר באוסף שלי.
אבל לא רק קטינים מעורבים בסיפור, לא ולא. היסטוריה ארוכה יש מאחורי בתחום החינוך, והארי הוא בהחלט לא בן משפחתו הראשון שנקלע לידי. ג'יימס, אבא שלו, אולי אהב את אשתו הטובה והנחמדה, לילי, והיה נשמה חופשית ופרועה למדי, אבל מדי פעם, כשלילי לא ידעה מזה, גם הוא נזקק פה ושם לשיעורים פרטיים עם מורה קשוחה באמת. ופעם אחת, כשלילי גילתה מה הוא עושה בשעות הפנאי, נאלצתי להבהיר גם לה... אבל אני מקדימה את המאוחר.
אם תרצו בכך, תלמידים - וגם אם לאו - אני מתכוונת לספר לכם כאן מעט מזכרונותי מאותם ימים. על עץ הערבה המצליפה (קרוב משפחה של הערבה המפליקה הנטועה בהוגוורטס) שהבאתי פעם לג'יימס במתנה. על לחש semper ardens nunquam fervens שהשתמשתי בו על לילי, ואיך הוא הפך אותה לתלמידתי המסורה בלב ובנפש, לאחר דרך ייסורים לא קלה. על האופן האמיתי שבו הפך סיריוס, חברו הטוב של ג'יימס, לכלב - או ליתר דיוק, לכלבה - שלי. ועוד ועוד. אם יש סיפורים מסוימים שברצונכם לשמוע - בקשו (בהצבעה מסודרת, כמובן). אני אמנם מאמינה במשמעת קשוחה בחדר הכיתה, אבל גם תמיד שמחה להעשיר את תלמידי בידע נוסף.
עד השיעור הבא,
פרופסור אמברידג'.