הנשמה יודעת את האמת

למה אין מסיבות טבע בדסמי"ות??🤔

האמת שלא חשבתי שאני אהיה ככה מבסוט מעבד שמנקה ומסדר לי את הבית.

בשונה מהרבה ששולחים פה הודעות,

הוא באמת היה רציני והתמסר לעבודה עד הסוף.

אני עוד לא מכיר אותך מספיק, אבל אני בטוח שגם בעבודתך כרופא אתה איש אשכולות.

וכמובן שהוא הביא יין להוריד תפאניקה

עונג צרוף שלא נגמר

לצייר עלייך

ולהכאיב לך 

בדיוק בקצב הנכון

לראות אותך מתפתלת ונאנחת

השתוקקות אמיתית

לרצות להתמסר עוד ועוד

ללא הרף

את היצירה ואני היוצר

בראבו

אין כמו סשן חורפי

תאווה לעיניים ולאוזניים

אשמח לשמוע מאנשים שנוסעים היום לסדום מאיזור הדרום ✨

מי עוד כמוני בתקופה האחרונה נשרט על המושב הזה בדרכו למילואים??

הם חייבים להכין אותנו מראש

אני עבד נרדף, זה ברור.
אפילו יותר עבד
מהעבדים של ימי קדם,
כי הם לפחות ידעו שהם עבדים.

אני עוד מדמה לחשוב
שאני יצור חופשי.
לאחרונה מצטמצמת יותר ויותר
חירות הבחירה שלי.

מאחורי כל המכשירנות
המנצנצת הזו
יש מזימה אפלה להשתלט
על המחשבה שלי,
על הדמיון שלי
ועל האנושיות שלי.

להפנט אותי ולשתול בי
החלטות הרצויות למישהו,
כך שאני רק אדמה
שאני הוא המחליט.

שמים לי מחיצות
בין עובדות
כדי שלא אחבר ביניהן
ושלא אגיע למסקנות
לא רצויות.

מפציצים אותי באסונות
ואלימות ומוות בגודש ממכר,
כדי שאהיה שווה נפש
לגורל זולתי.

תוקעים לי
את השלט-רחוק הזה ביד,
שאחליף ערוצים כאוות נפשי
וארגיש כשולט במצב,
אך מכל ערוץ יורים בי
את הפקודות הסמויות האלה
שנתקעות בתת-ההכרה שלי
ומחכות לגירוי חיצוני,
בעוד אני הולך
ונהיה גוש עמום של עצבים חשוכים
מריצוד הקרינה.

אני הולך לגמור
בתוך מכונה שפועלת לפקודות
הנשלחות אליה
מכל המכשירים האלה.

עבד שאדוניו סמויים מן העין,
ועבדותו מחופשת לחופש.

אז אם אתה עבד -
אני שומע את עצמי אומר -
לפחות בחר לך אדון ראוי לשמו" -

מאיר אריאל (זיכרונו לברכה), 1993