כתיבה אינטואיטיבית, היא ביקשה ממני לכתוב …
מה שעולה , איך שעולה …
ואני חושבת תוך כדי שהיא מדברת ,
מה לחשוף רגש עכשיו ?
לספר חולשות ?
הרי הכתיבה שלי היא הרגש שלי, העוצמות של הלב שלי …
אני בנאדם שכותב ,אבל מאז השבת ההיא , מאז המסיבה ששינתה את התפיסה שלי …
אני כאילו לא מצליחה ,
המילים קצת חסומות , ואולי זה הרגשות ?
אולי זה המקום של להיות חזקה ?
בנוהל …
ראש למעלה , גב זקוף , חיוך , והכל טוב …
ואולי לא טוב ?
לפחות לא כמו שהיה , לפחות לא כמו שרגילה ..
אז קצת יש ימים חצי כוח , זה בא בגלים …
יש ימים סוערים יותר , ויש שקטים ורגועים …
משהו בלב נסדק , התפרק .
משהו באמון , מת .
מין תחושה של רייק.
ויחד עם זאת , הרצון לחיות , להנות , לחוות ..
להשיג , להמשיך להשקיע , להתמיד .. ..להיות .
הכל מתערבב יחד , הרבה דברים איבדו משמעות ,
סדר העדיפות אחר , הרצונות קצת השתנו ..
וזה בסדר , זה בסדר להיות עצובה , זה בסדר לבכות ,
ולכעוס , ולהיסגר , להתנתק , להיעלם …
למדתי , שהכאב עובר , הלב מחלים , כך או כך …
לשם , לפה , למעלה , למטה … דברים עוברים , נשכחים , דועכים ..
משהו בנו שורד, בלתי מנוצח , לא מוותר , שוב קמים ושוב ושוב …. רק חזקים
יותר מהפעם הקודמת .
הזמן עושה את שלו , זו לא קלישאה , מניסיון .
ותודה , תודה על הקושי והלמידה .
