לפעמים ההיי הזה גורם לי לשכוח מה חשוב בחיים.
אבל אלוהים איזה היי.
זאבה מאושרת.
4 ימים של היי שהשתלט על כולי. רק היום נחתתי.
והנחיתה לא מאוד נעימה. אבל מכניסה לפרופורציות (עד הפעם הבאה)
עכשיו הבין לבין. עדיין יש זיכרון של העונג. ומרגישה אותו עם ההתנגשות בחיי היומיום השגרתיים.
כואב לי קצת.
כאב של החיים כזה.
כאב של רעב שאינו יודע שובע.
כאב של חוסר אחרי מלאות.
קצת פחד. מה יקרה אם היא תשתלט עליי? הזאבה הזאת.
כבר שנים שהיא הייתה סגורה רק מחכה ליילל לירח.
איזה כיף לשחרר אותה עכשיו להבלחות. אבל היא לא ניתנת לאילוף או לביות.
קשה לי איתה ממש.
קשה לי גם בלעדיה.
לא יכולה לתת לה להרוס את כל מה שבניתי
לא יכולה להתעלם ממנה, היא אני.
לא יכולה להתעלם יותר מעצמי.
יותר, היא רוצה יותר. אני רוצה יותר. אני רוצה את הכל.
גם אהבה. גם תחזוק יומיומי של קשר. התמדה גם כשלא נעים וקשה.
בזה את לא טובה זאבה. את יצרית מידי.
יש לי מזל שבכלל הצלחתי למצוא אהבה ולשמור עליה עם הבלגן שעשית לי כל החיים...
תפסיקי להיות מטורפת אנוכית כל כך
את לא שפויה ולא מאוזנת
אני מנסה למצוא לך מקום בלי שתפגעי בי
ובכל מה שהשגתי.
לא רק זוגיות. גם העבודה. את לא נותנת לי לעבוד. את רק ביצרים ובתשוקות ובמיצי העונג.
לא יודעת מה אעשה אם אצטרך לבחור אהבה או זאבה
זאת לא באמת בחירה
זה לא באמת אפשרי.
זאבה תמיד תהיה שם גם אם מורעבת וחלשה
ואני לא מעוניינת לחיות ללא אהבה.
אני אוהבת את בן זוגי וגם אותך.
נצטרך לעבוד ביחד זאבה.
אל תגרמי לי לשכוח מה באמת חשוב בחיים.
ואני אתן לך לצאת ליילל לירח מידי פעם.