הצד האפל של הירח

האם דג רואה אוויר ולא רואה מים כמו שהאדם אינו מבחין באוויר אבל רואה את המים ?

למי שנועד לעוף השמיים הופכים לכלוב

למי שנועד לשחות האוקיינוס הופך לאקווריום 

למי שנועד לברוח המרחבים הופכים לכלוב

למי שנולד כדי להיות עצמו , הוא האויב הכי גדול שלו

ריקוד הטנגו של צעד קדימה ושניים אחורה . עוד מעט השמלה הזאת תקרע .

בחיים גם מבעיטה בתחת יש תנועת התקדמות .

השעות האלה שמספיק שקט מסביב כדי לשמוע את עצמך . רגע לפני ששוב הכל מתחיל . מחשבות מתערבבות עם זיכרונות וחלומות בהקיץ . העשן הוא הקטליזטור של הרגשות והאש תמיד הכלי . כמו בבדיחה הישנה ההיא על נרקומן - ההבדל בין גן עדן לגיהנום זה איפה נמצאת המצית . 

עדיין חושך ואותו מבקעים צייוצי הציפורים הראשונות שקמו .

הצפריר שחודר דרך החלון הפתוח נושא בתוכו זר של פרחי אביב .

תכף יחל ההנץ ויום חדש יהפוך את אתמול לעבר .

הריח שלה עדיין ספוג בסדינים ודמותה מתעקשת להישאר בזיכרון . זאת כנראה סיבה שער בתוך כל זה וזה מעיר אותי .

״להתראות נעורים . שלום אהבה .״

איך נלחמים במשך היום בשדים שעזרו להירדם בלילה ?

ובזירה אדם שפוי שמתחזה למטורף ופסיכופט שמדמה אדם רגיל . מלכוד 22 מי ינצח מי יפסיד , ואין פה מאבק . והם בכלל אותו אחד שרק רוצה שלווה רק בדרכו שלו .

אלף תירוצים ללכת , אבל כנראה נתתי סיבה טובה אחת להישאר . 

מיליון מילים אמרו שבועה , ומעשה אחד שמבטל הכל .

המוני אנשים נסחפים עם זרם המטריקס , ואחדים שוחים עם החיים .

זה נראה כאילו הזמן שלך עוד יגיע , בסוף הוא רק חולף .

זה הרגיש כאילו המגע שלך אמיתי , בסוף זה הריח שעוטף אותי .

וזה השאיר טעם של עוד למרות הכל

הקוסם אומר את מילות הקסם ומניף את השרביט . 

המגע של מטה הקסמים מלווה באפקטים קוליים וזיקוקים .

והופ הקסם קרה , ואת יודעת שזה לא באמת . רק מסך עשן ומראות . שאי אפשר לנסר אנשים לחציים או להעביר דרכם חרבות . יודעת שזה קורה רק בעיניך ולא במציאות , ועוד מעט המופע יגמר והמסך ירד על ההצגה . ותחלחל ההבנה שלא היית השחקנית הרשית בהצגה , גם לא הקוסם עצמו , הקהל בדרך הביתה יזכור את הקסם .

פתית שלג נח תחת קרני השמש על שפת המצוק .

משוב רוח של תקווה מפתה אותו להצטרף אליו . להצטרף אליו לטעום מהחופש האמיתי ולראות עולם . להגשים את עצמו .

הפתית שלג החליט לקחת סיכון וקפץ אל גורלו .

הוא התגלגל ברוח ופתיתי שלג נוספים נדבקו אליו עד שנהיו לגוש כבד מדי בשביל הרוח לשאת .

הכדור שלג נחת על המדרון והחל להתגלגל . והמסה הלכה וגדלה ובתוכה הפתית שלג שהתחיל את כל הסאגה הזאת . והוא כבר לא עצמו , חלק מתוך משהו גדול יותר שאין לו עליו שליטה . גוף שהלך וגדל , והאיץ לתוך מה שבסוף יעצור אותו .

פתית שלג עכשיו טס במהירות קרני השמש אל סוף בלתי נמנע . כמו גל שמתרסק על החוף ורק מספיק ללחוש שלא לדאוג , יבוא אחד אחריו .

-דוקטור אני ממש נבוך מזה 

-ספר לי מה הבעיה

-קשה לי לדבר על זה

- שתף אותי כדי שאוכל לעזור

-זה ממש אישי ואינטימי

- אם לא תגלה לי לא נוכל להתקדם 

—……. טוב … אז ככה : אני יושב ומשפשף מנורה עד שיוצא ממנה גבר בצבע כחול ומגשים את הפנטזיות שלי🙀