מי שמביט בי מהחֹר

כמה ציפיתי לזה המפגש

עד שכל גופי רעד

וכשנכנסת הביתה ועברת את סף הדלת

קיבלת אותי עירומה לתפארת

עטפת אותי בחיבוק

כמו שמיכה חמה פרוותית ונעימה

ומשהו בי כבר נרגע

האם הרגשת אותי? את הדופק?

 

מהרגע שעלינו יחד לחדר -

הכל כבר קיבל מימד אחרת

התיישבת על הכיסא,

כשהכל מוכן לקראתך,

תהיה בטוח כי חשבתי על כל פרט וסדר.

לבקשתך, מוזגת מבקבוק הוויסקי שהוא שלך,

מושיטה יפה את הידיים ומגישה לך

בעוד אתה נובר ועובר על 25 דפים שכתבתי, 

שורה שורה, 400 פעמים,

שאהיה לך צייתנית תמיד, דאדי שלי

אני כבר מטפטפת, בנאדו ממתינה

בשקט משיבה לך ובעדינות,

כי לא הייתה לי אף טעות

את הנעל שלך שכבר נרטבה, ניקיתי עם הלשון

וכך גם כל טיפה, שפגשה בחלל החדר.

 

אני ידעתי שלא תפספס את המראה,

זו אשר מולה, יום יום אני בשבילך מצטלמת

ובלילה הזה, היא קיבלה הצגה אחרת

יעידו על כך הסימנים שעדיין מרוחים…

כי הלילה הזה היה מיוחד ואחרת

ורבות התחושות שעברו לי בגוף

כאשר השתמשת בי, במיטתי

בחלל הזה שהוא כל מבצרי

וסנסציות של כאב שהרעידו אותי

כשברקע אני שומעת אותך -

אתה צוחק

ואני כולי מתמלאת.

 

חגת סביבי ואמרת, בטח את חושבת מה הוא עושה

האיש הזה?!

ואני בכלל משתוקקת להיות עבורך שבויה בכאב…

בכל מה שתביא לי אדוני,

גם כשאני סוף ואין בי עוד

אני אהיה לך אינסוף.

 

וברגע אחד מיוחד פגשת אותי לא סתם אלא צועקת,

כי אם קוראת בקול -

׳אדום דאדי!׳

כי לא יכולתי לשאת עוד

וברגישות כזאת שמיוחדת לך כמו עטפת אותי שוב,

אלא הפעם בשמיכה של גאווה

זו פעם ראשונה, בחדר שלי

תרתי משמע.

 

תודה דאדי שלי, 

אדוני

Dom Fenrir