תכתבי לי
אני רוצה לקרוא אותך.
שומעת את הקול שלך מתגנב לי לאוזן דרך הטלפון. הוא מעט מכני ומפולטר, אבל גם רך איכשהו. וגברי להפליא. ואפשר לשמוע את האוויר יוצא בין השפתיים. את הלשון פוגשת את החיך העליון ב"תכתבי". וב"אותך".
וצמרמורת נעימה מזדחלת מהקודקוד, דרך העורף ובמורד הגב - עד למרכזו.
תכתבי. זה חשוב. הרבה. המון. כמה שאפשר. כמה שאת יכולה. ורוצה. ואת רוצה ויכולה.
לי. עבורי. בשבילי. הנה, יש לך נמען. זה לא סתם לעצמך, או לאיזה בלוג שאת בכלל לא בטוחה בו. זה לי. למעני.
אני רוצה. קח. קח הכל. קח כל מה שתרצה. אני רוצה שתרצה. פאק, זה מפחיד לכתוב את המשפט הזה. אני חושבת שאני לא באמת מבינה את המשמעות שלו.
לקרוא אותך. אותי? כן, אותך. מה את רואה. מה את חושבת. מה מרגישה. תני לי לקרוא,
תגישי לי, כמו ספר פתוח, ליטרלי. אותך. על מגש.
פאק למה משפט אחד יכול להיות כלכך מחרמן
זקפה מנטאלית
רק של נשים
אוקיינוס
תכתבי. לי.
אני. רוצה.
לקרוא.
אותך.