ללא חרטות

אני אוהב לאכול לך את התחת.

התחת שלך הוא הדבר הכי טעים עלי אדמות.

יותר מכל מנה במסעדת מישלן.

יותר מכל ממתק שקיים.

אתמול בערב ליטפת וליקקת.

לא שלא נהנתי,

נהנתי ממש.

אבל קינאתי

היד שלי ליטפה לך את החור ולא הצלחתי לחשוב על כלום חוץ מזה שאני מת שנתחלף כבר.

שאוכל להסניף אותך וללקק, לדחוף את הלשון ולרייר.

כי התחת שלך הוא לא רק הדבר הכי טעים בעולם.

הוא התמכרות, צורך בסיסי.

והוא שלי.

אני  אוהב לרדת למתחלפת.

אני אוהב ללקק לה את הכוס הטעים שלה בחלק התחתון עם לשון רחבה.

אני אוהב למצוץ את השפתיים החיצוניות ולדחוף את הלשון הכי עמוק שאני יכול ואני פאקינג יכול. אני אוהב לעלות אל הדגדן, ללחוץ עליו חזק עם הלשון לנשוך אותו בעדינות ואז להרטיב אצבע ולדחוף פנימה כשהלשון עדיין על הדגדגן והיא מתפתלת  בהנאה.

אני אוהב לשאוב ממנה את הנוזלים עם הלשון והאצבעות והם טעימים לי.

אני אוהב את הטעם והריח הנפלאים שלה.

היא מטפלת בעצמה

היא דואגת שיהיה לי טעים.

כשהכרנו חששתי לרדת לה כי היה לי ניסיון לא טוב עם מישהי שלא הקפידה.

והופתעתי לגלות שאפשר גם אחרת.

אני אוהב אותה.