היתה התלבטות מסוימת השבוע בקרב הקהל אם לצאת בחמישי בגלל המתח הבטחוני, אבל לנו לא היה ספק בכלל. עברו רק חמישה ימים מאז האורדורה האחרון והסימנים על הירך שהשאירה Sexiyredדעכו לצבע כחול בהיר, כמעט לא נראים, זועקים לחידוש.
לפני שיצאנו היא נעלה אותי בכלובון החדש. המגע שלה והידיעה שאני תחתיה והיא תחליט על גורלו בהמשך הערב ריגשה אותי וגרמה לזין שלי למלא יפה את הכלובון ולהצמד לו לדפנות.
כשירדנו במדרגות למועדון, לראשונה, השומר בכניסה כבר לא שאל לשמות שלנו, הוא זכר אותנו וסימן אוטומטית ברשימות שלו. זה היה מוזר ונחמד להגיע לסטטוס כזה אצל השומר. כמו להגיע לבית הקפה הקבוע שלך ולדעת שהבריסטה כבר לא צריך לשאול מה המשקה שלך.
נכנסנו למועדון, אמרנו שלום לקימברלי וזהרורים שלחה אותי לתפוס עמדה ולהחליף בגדים בזמן שהיא נשארה לשוחח עם Red.
אחרי שהתמקמתי חזרתי אליה, הגשתי לה את הקולר שלי וירדתי על הברכיים לטקס הקילור הקבוע שלנו.
באמת שאין הרגשת שיכות יותר אמיתית מלהיות לרגליה להסתכל לה בעיינים ולהרגיש את רצועת העור הזאת נכרכת סביב הצוואר. זאת פעולה שקושרת לי הנפש לשלה ומורידה מסך של רוגע על כל הגוף.
המשכנו לשוחח עוד כמה רגעים עם מספר אנשים מוכרים ששמחתי מאוד שהגיעו ו QueenGaliאפילו הכירה לנו את WorshipQueenונתנה לי הזדמנות להחמיא לה הבלוג הנהדר שלה בפטלייף.
בשלב כל שהוא כבר נמאס לי מהמינגלינג והבעתי את מורת רוחי שהסשן מתעכב אז זהרורים שממש שונאת שאני חסר סבלנות ואת הנטיה שלי לשלוט מלמטה, שלחה אותי להמתין לה בעמדה שלנו והמשיכה לנהל דיון עם מספר חברות.
אני מצידי עמדתי שם, מסתכל עליה ככה משוחחת ויפה, מדי פעם מציצה לכיווני, בוחנת את התגובות שלי ומבין שאני בסוג של עונש או מבחן ואחרי זמן שנראה כמו נצח היא באה וקשרה אותי לסורגים של הכלוב הגדול עם הפנים למועדון ותחת אליה. סובבתי את הראש לרגע והופתעתי לגלות ש המלכה אור הצטרפה אליה. זאת פעם רביעית שאור עושה לי אימפקט וכל פעם מחדש זה מרגש אותי שהיא ככה מקדישה לנו מהזמן שלה ונהנת בחברתנו. זה ממש לא מובן מאליו.
זה היה סשן מאתגר ומהנה עם הפסקות קצרות להתאוששות. סשן שבו לרגעים עצמתי עיינים ונהנתי מספייס נעים ולרגעים צפיתי מרחוק בסשנים יפים על הבמה. בסוף הסשן הושיבו אותי לאפטר קייר וכמה שאני מבין שאפטר קייר הוא חשוב, זה תמיד מוזר לי לקבל ככה פינוק משולטות. זה הרי התפקיד שלי לדאוג להן.
אחרי מנוחה קצרה היא החליטה שהיא רוצה לקשט אותי קצת, העמידה אותי עם הגב לקיר והתחילה להצמיד לי אטבי כביסה שהיא הביאה בתיק.
היא הצמידה אטב לכל פטמה ואז ארבע או חמישה אטבים, אחד ליד השני על שק האשכים. בדומה לשעווה הכאב של האטבים הוא לא נורא ואפילו נעים בזמן שהם שם אבל מייצרים ציפיה לכאב החד והעונג שההסרה של כל אחד ואחד מהם בזמן שהיא מסתכלת לי בעיינים ומחייכת בהנאה.
ירדנו למבוך פגשנו את סטריטקאט ושוחחנו על האפשרות שאולי היא תחזור הביתה לכלוב. כרגע זה לא נראה ככה וחבל. לקרוא אותה בפט לייף זה לא אותו דבר.
המשכנו למעמקי המבוך, הפעם רק לצפות בסשן הפגינג של גלי וטיילור מבלי להצטרף.
אני צפיתי קשור בתוך הכלוב הקטן ליד המיטה הגדולה ואז הגיע זוג שולטת ונשלט שביקשו את הכלוב ופיניתי להם. היא נראתה "מאוד מאוד שמחה", טענה שזאת פעם ראשונה שלה בפמדום וביקשה מזהרורים עזרה עצות וציוד. זהרורים עזרה לה לקשור את הנשלט והסבירה לה איפה מותר ואיפה אסור להרביץ, ונשארה להשגיח שההסברים שלה חדרו את מעטה "השמחה" של הבחורה.
מצד אחד זה היה לי מוזר, שאנחנו "החדשים" בסצינה, אחרי שנתיים וקצת, כבר לא כל כך חדשים ופתאום נהיינו המבוגרים האחראים שמדריכים זוגות עוד יותר חדשים מצד שני לראות אותה ככה מדריכה, ומקבלת כבוד גרם לי לגאווה אין סופית.
עלינו חזרה למעלה לעוד קצת ריקודים ומינגלינג שבמהלכו זהרורים התרגשה מאוד לקבל הצעה לסשן עתידי משולש מנשלטת שאנחנו מאוד אוהבים לקרוא כאן וזה בהחלט יקרה מתי שהוא.
על האפטר פארטי המושלם שהלכנו אליו אחרי שיצאנו ואכלנו משהו עוד אכתוב בפוסט נפרד.
היה פמדום נהדר תודה לקימברלי על ההשקעה.
צר לי עבור ההפקה שהמצב הבטחוני גרם למיעוט יחסי של משתתפים אבל מצד שני, היה תענוג לשחק ולרקוד במרחב פנוי ולא צפוף כמו תמיד.