לפני שנה. יום ראשון, 10 בנובמבר 2024 בשעה 14:13
קבענו לקוויקי אחרי העבודה.
לא סשן.
משהו ונילי לחלוטין בזמן שהילדים קבעו אצל חברים ונפתח לנו חלון של שעה.
אז הגיל, השגרה ולוח הזמנים הצפוף עשו את שלהם ולא נעמד לי.
I was all over the place
עולה, יורד, משפשף, מדמיין מלקק אותה.
כלום.
צרצרים.
אז היא עשתה את הדבר היחיד שאישה אוהבת צריכה לעשות במצב כזה.
העיפה לי סטירה לפנים ונבחה
"תתאפס על עצמך"
אין מספיק מינון של ויאגרה בעולם שיביא לי זיקפה ומוטיבציה לזיין לה את הצורה כמו שהסטירה הזאת הביאה לי.
היא תישן היום טוב לפחות כמו החתולה הזאת.