מכניקת הקוונטים

של העם.

גיבורי המארוול אני נוהג אותנו לכנות.

איש הייטק,מנהלת מוצר,זמר,מצחיקן

עורך דין,שיפוצניקים ובעלי עסקים.

אנשים רגילים לכל עניין ודבר

לא תבחין בשום דבר.

רק למראית עין ככה פה זה העניין.

בכל אחד מסתתר חייל,שמוכן להקריב את עצמו

למען העם,מוכן להציל את כל העולם.

זה לא משנה מתי איך איפה למה או מקום...

כשיש פה מלחמה,כולנו באים,את חליפת מארוול

מוציאים ,זה למודיעין,זאת לחיל האוויר

והעורך דין שמפקד צוות צלפים.

והבחורה מהמסעדה,תצפיתנית שמזהירה לוחמים 

ועוד לא דיברתי על החרדי שמשרת לו במילואים

בתור מ"פ צוות של אגוזים

והמסעדן שצולף בעזה במחבלים

 

גיבורי המארוול האנשים הכי רגילים. 

שכרגע מקריבים חיים.למעננו,שנחייך מהחיים.

ושכל מכל השיט,שקורה שם למטה בשטחים.

עכשיו בהחלט הם כבושים.

#כל הזכויות שמורות ל 🦛 מהנוחבה #

 

 

כך אמר לו החבר שחנינו בדיוק בבית האוליגרכי שלו.

בדיוק נחת מחול היה בטיול.

היה בנאפל,עשה טרקים כאילו אין מחר

בית ענק מכוניות בלי סוף,ובשביל להגיע לשירותים אתה צריך וויז,כן וויז.

קדישמן בכל קיר,ואזות מארצות שאתה בכלל לא מכיר

כל מה שחלמת ואתה מכיר

נמצא פה בבית שהוא כמו עיר.

הלכנו לישון ב 5 לנוח קצת לישון...

חשבנו ללכת לעשות קמפינג,כינרת צפון...

והתעוררנו לתופת,לפאקין גהנום. 

למזלנו הציוד היה עלינו .

עוד חבר לצוות בא אלינו 

ועוד 2 חיכו לנו.

5 סך הכל שהולכים ולא מבינים לאיזה מקום.

הקשר מת,אוגדה לא מתפקדת,אין סדר,הכל עשן,

פאודה(כאוס) זה פה העניין .

מגיעים לצומת נירים,וחוטפים  מאות כדורים,RPG,pk, צלפים,קיצר תופת.אין מילים 

פורקים מידית,מתפצלים ל2 חוליות  .

ומתחילים להבין מה הולך פה לקרות...

חי,אין מצב שאני יוצא מזה 

יש פה עשרות מולי מסביבי,מאחורי,ואין לי שום הגנה

מעלי...

נותן הוראה להעלות עיניים לשמיים,

רחפן עם טאבלט בידיים,להבין מה מולי מסביבי ואיפה אני ומול מה אני מתמודד.

תמונה ראשונה......

מאות מחבלים מסביבי.

כל המסך איקסים אדומים ,עשרות עשרות...

מכל כיוון מכל מקום ואנחנו באמצא בתופת של גהנום

מבין מצב מיד. נותן שאגה " למטה מיד!"

ותוך שניה 5 אריות במעגל מיוחד.

שוכבים נעליים צמודים,כל אחד כיוון אחר.

מעגל של הישרדות.

מנסה לפגוע רק בראש. 

פחות כדורים,פחות מחבלים.

מזהה על תל 8 מחבלים

ופשוט מתחיל ומשחרר כדורים.

1 נופל 2 נופל 3...4....5..6...7...8....

וקבוצה של 30 עולה על התל...

אלוהים זה פשוט לא נגמר.

זיהו אותנו,מטח של עופרת לעברנו....

חי אני מבין שלא אצא מזה,וואלק חושב על לקחת,כמה שיותר מחבלים עד שאני מת,ונפגש עם אלוהים.

*למדו אותנו באיזה קורס שמתי שאין לך דרך לצאת חי תשרוד כמה שיותר,ותחסל את כל מה שמסביבך*

לא האמנתי שאגיע למוד הזה,למציאות הזו

שהיא אין לי מצב לצאת מזה

אז לפחות תלחם כמו גיבור,תחסל כמה שיותר,עד שתיפול.

מקבל תעצומות נפש מאלוהים, מרגיש את השכינה בגופי,אשכרה השם בתוכי 

מזהה קבוצה של 7 נוחבות שמסתערים לעברי.

עשרות של כדורים שורים לידי,החול שמתרומם מטר ממך,זמזום של דבור ליד האוזן,עוד צלף מכוון באופק

מחסנית 4 כבר,אלוהים מתי זה נגמר???

יורה על הראשון, והוא נופל כמו בחלום

מעצור בנשק,מחליף מחסנית,מכוון על השני שכבר 15 מטר הסתער לכיווני,צרור קצר,והוא נגמר.

החברה מחבלים את השאר,ואז שחשבנו שהכל נגמר...

"תגיעו לבארי בדחיפות,יש שם טבח בישוב"

רק לשמוע בקשר זה דבר מצמרר.

ועוד לטוס לשם,שאתה קצת מדמם,עייף מקרב של שעתיים,לחץ נפשי עד לשמיים.

הצלחנו להגיע ממש לי הקיבוץ..

2 RPG ישר לפגוש.

הכל עשן אש מתלקחת,הדלת פתוחה מהעודף מהעוצמה,זוחל על 4 וקורא לחברים.. 

שקט מחריש שומעה רק כדורים.

שום מילה מהחברה,מהאחים.

רק כדורים של pk  על האוטו וליד.  

כולי מבולבל,לא מבין מאיפה יורים,ומה נסגר עם החברים,שכבר דקה הם לא זזים....

רוצה לגשת לבדוק סימני חיים.

אבל אין לי מצב,הכדורים שורקים.

נותן מבט אחרון בחברים,שאהבתי אותם,היו לי כאחים

משפחה של לוחמים שצמחו יחד הרבה שנים...

ונשארתי בקרב לבד בלי האחים.

מחליט לנסות לצמצם לאחור,אין לי ברירה הם מקיפים אותי מכל פינה.

מזהה מחבל מטר מאחורי,בן של זונה,התגנב עלי 

רצה לחטוף אותי,יענו חי.

כריעה בסיבוב,והוא עם הבתולות על אבוב 

מזהה מין פרצה ביניהם,היו שם 20 בטוח יותר

קשקשו בינהם איפה אני ,כי נעלמתי להם מאחורי מיגונית,יודע ערבית זה מזלי,כי ככה הבנתי. ..

שהם מתכננים לבוא ממולי.

מחליף מחסנית שתהייה מלאה,הנה זה בא תופת

בבקשה.

מתוך 29 כדורים שהיו לי במחסנית...

נפלו 12 בום אחורנית.

מחסנית אחרונה מתחלפת....

יורה יורה יורה....

עד לנותב שמראה לי שנשאר לי 5 כדורים אחרונים

ויריחו ליד התחתונים.

מצליח להוריד עוד אחד.. 

ואז מקבל צרור ממש ליד.

קבלתי 2 כדורים,והמון רסיסים 

אחד יצא מהכתף השני פגע בראש.

שפשפ לי את הקודקוד,עשה לי שריטה

קצת דם פה ושם...

מילי לפה,ואני לא חי.

שוכב על הגב פצוע מדמם,מוציא את היריחו ומתחיל לכוון,הסוף שלי הגיע,מה שנשאר לי זה או לברוח או להפתיע,לברוח תמיד זה לא היה אופציה בשבילי

מעדיף כבר למות,אשכרה עדיף.

לפחות כמו גיבור,לא כמו פחדן שברח כמו שיכור.

מזהה ראש ויורה,שומע בום ואי כזה.

הם מבולבלים לא מבינים איך אותי הם חוטפים.

כשהבינו שעדיף להרוג במקום לחטוף

התחילו לזרוק רימונים.

ספרתי לפחות 20.

ואני ממש לא מגזים.

מצמצם עוד לאחור,מגיע למין תל כזה,גבוה ששולט על הכל,בכוחותי האחרונים מצליח לעבור את התל,נשכב ליד מחבל לוקח לו ת pk  ו2 מחסניות שהיו לו 

ותיק כחול מלא רימונים.

גדם,הם באו מוכנים 

מזהה מסוקים מתקרבים,וכל פעם עוד כוח שלדג מגיעים,אריות נמרים ופנתרים.

מסתערים עליהם כאילו אין להם אלוהים 

כל הזמן הזה הרחפן מעלי מצלם...

רואה אותם בטבלט,כמעט כל לוחם 

כשאומרים " גיבורי ישראל" אלה החברה האלו 

שנכנסו לקיבוץ כמו אריות להציל אזרחים

וקפחו את חייהם,עלו לאלוהים ..

מסמן למסוק שמתקרב לכיווני שאני משלנו

שלא יהיה פו דו צדדי נוחתים מאחורי תוך שניה הם כבר עלי,669 האלופים,שהצילו מאות חיילים.

שבועיים בית חולים.

החלמה.

ועוד 120 יום של לחימה 

כל מה שמראים לכם בחדשות זה פייק.

ניצחנו,פה אין ספק.

ולך אלוהים מה אגיד לך אבא יקר....

אקדיש לך שיר מעומקי ליבי

על שדאגת שאחזור חי לביתי שלי.

 

 

 

 

 

 

כמה עשיר,מוכשר ומלומד אתה.

הדרך בה אתה מתייחס לבני האדם

היא שתעיד, מי אתה באמת.