מילים...מבטאות מחשבות...האם תגענה לידי מעשים ?

שעות אחרונות של פסח,

אז מה כעת - 

אנו בני חורין ?

חוזרים לעולם השליטה ?

יש להמתין עד הפסח הבא ?

מי אחראי על הקונספט ?

ל(מ)בוגרים ביננו,

אלו שהזיכרון טרם בוגד בהם :)

זוכרים את המילים מהשיר של להקת בנזין,

"חופשי זה - חופשי זה לגמרי לבד".

ואולם,

אנו כאן,

לפחות רובנו,

כדי לא להיות לבד,

משמע - לא משנה מאיזה צד (של השוט) אנו,

איננו רוצים להיות חופשיים ?

המצות האלו - מוציאות אותי מדעתי  😉

ערב ליל סדר,

חג,

ערב שבת,

שבת,

כבר לא יודע איזה יום,

מה האירוע,

מי מגיע,

לאן אנו נוסעים, 

המוח נעשה כבר פיתה (אוייי...זה חמץ 😉),

ככל שיש יותר חופש,

מחשבות הזימה מתגברות... 

בעקבות שיחה טלפון מפתיעה,

עם לקוחה פוטנציאלית -

לפעמים, 

הקול...זה (כמעט) הכל !

הטון,

העוצמה,

ההחלטיות,

האינטונציה,

זה עשוי להרטיט...,

להדליק

הולך להיות חם היום,

יהיה חם בים,

ועל החוף...יהיה אש,

עם השנים, בגדי הים הולכים ומצטמצמים,

לא מותירים מקום לדימיון,

ואני אוהב לדמיין...

בקיצור - שוקל היום להעביר לים את משרדי

שימרו על עצמכם - שתו הרבה מים

והיא שעמדה על דרישתה לקבל ממני המסמך,

והיא שעמדה על זכותה לקבל שירות,

והיא שעמדה מעלי, מלפני, מאחורי,

והיא שעמדה,

וגרמה לו לעמוד...

קושיה - 

אם כולם נופשים,

אך אני צריך לסיים משהו ללקוחה,

אז אני עדיין בתקופת העבדות ?

חבר שואל 🤔

להתערטל נפשית,

לא פחות מורכב מלהתערטל פיזית,

צריך (רק) את הפרטנרית הנכונה,

את הנפש התאומה,

אז זה מרגיש כאילו הגעת הביתה...

ימי החג,

מארוחה לארוחה,

בין לבין,

יוצא לרכיבה,

שם חש את החופש האמיתי,

בדומה לחופש ליצור ולחוות  חוויות "סוטות"...

איך מישהו/י כתב/ה - 

"פסח הינו ההוכחה שהכל אפשר לפתור במכות".