DDLG - החיפוש אחר משחקי הגיל המושלם

אחאר הרבה לילות עם התקפות בשעות מדויקות פחות או יותר קמנו אתמול לבוקר שקט.

החלטנו לקיים אקט מיני. היה מדהים.

פתאום, באמצע החדירה, כשהכל כל כך כיף, באזור השעה הזו החלה האזעקה. נכון, 10 דקות לפני כן הייתה התרעה של פיקוד העורף אבל כמה פעמים היו התרעות כאלו שלא הבשילו לאזעקה והחלטנו להמשיך בכל זאת.

בקיצור, לעצור באמצע אקט כדי ללכת לממ"ד יחד עם הילדים זה ממש מעצבן. אבל ניחא, אם זה מה שצריך כדי שנוכל להמשיך ולחסל עוד איראנים אז אני בעד.

אבל מה לגבי היום?

האם להמשיך שוב פעם באותה מתכונת ולנסוץ שוב להזדיין מתוך הבנה שאתמול היה אירוע חריג, או שאולי המצב הביטחוני השתנה וכעת שוב יחליטו האיראנים לחכות עד שנהיה באמצע האקט ואז להפתיע אותנו.

מי יידע לתת מענה?!

למה *על זה* פיקוד העורף לא שולחים הודעת הבהרה, משהו בסגנון " בוקר טוב, יש לכם לכל הפחות חצי שעה להזדיין"?!

אולי מתישהו מישהו יעשה סדר בעניין הזה. הנה רעיון לביטחוניסטים שבינינו?!

אחחח הספק, הספק...

אם אהבתם תנו לייק, אני אוהב את זה. אם יש לכם מה לומר תגיבו, אני קורא את הכל.

זה ממש דורש אומץ.

לקרוא כל כך הרבה מלל מפורט בפרופיל. כמעט ולא משאיר כלום לדמיון.

אפשר לזהות ממש בקלות מי פונה לאחר שקראה אתה פרופיל ומי פונה מבלי שקראה אותו.

בכל מקרב אני כמעט תמיד זוכר לוודא את העובדה הזו שמי שמתכתבת איתי אכן קראה את הפרופיל.

לכל הפחות את הפרופיל, אני לא אגזים ואטריח לקרוא גם את הבלוג - או כמה פוסטים נחמדים ממנו, אבל באופן אישי זה מה שאני עושה לפני יצירת קשר עם מידהי חדשה.

אם אהבתם תנו לייק, אני אוהב את זה. אם יש לכם מה לומר תגיבו אני קורא את הכל.

פעם - ממש לפני שבוע :-), היה אפשר לחכות ולצפות ליום שישי.

אצלי, כבר לפני כעשרים שעה, הפכתי את יופ שישי ליום שבו אפשר להישאר בבית בלי צורך לצאת מהמיטה מוקדם לעוד יום עבודה במשרד.

אומנם בשנים האחרונות העבודה שלי היא עבודה "כיפית" ואפילו אוהב אותה מאד אבל היא עדיין עבודה.

השבוע הזה ביטל את הפשטות הזו.

כל השבוע כמעט נשארתי בבית וכעת מרגיש לי כביכול כל השבוע זה יום שישי.

תשאלו על תקופת הקורונה?! אז זהו, שזה לא אותו דבר ועל זה אני אציין פוסט נפרד.

נקווה לימים ושבועות טובים יותר. ימים שנתגעגע בהם לימי שישי בכל מהלך השבוע.

כשמחפשים בכלוב צריכים מראד להיכנס חמצב של חוסן נפשי.

ברור לכולנו - לדעתי על כל פנים, שהחיפושים כרם לא דומים לשום חיפוש ונילי אחר..

החיפושים כאן מלאים במבחר מטורף של אלמנטים. יש כאן מלאי ענק של מימוש פנטזיות, ובעיקר יש כאן אנשים שבאופן עקרוני מאד קל לדבר איתם על קינקים (כי כולנו כאלה)

אבל יש בכלוב משהו מעט מלחיץ למי שמחפש את "החיים השקטים".

בכלוב, בכל רגע נתון יכולה להיפתח בפניך הזדמנות להכיר פרטנר/ית נהדר/ת, אך זאת בו בזמן ובאותו גודל של סיכוי אתה גם עלול לחטוף את אכזבת חייך מקשר שהתחיל להיווצר ונגדע באחת.

לחוסן הנפשי הזה צריכים להיערך כשמתחילים לשוטט בכלוב.

אם אהבתם תנו לייק, אני אוהב את זה. אם יש לכם מה לומר תגיבו, אני קורא את הכל 

אתמול הגעתי מאפס לשמונים בתוך שעתיים

אם לא קראתם אז זו ההזדמנות לקרוא

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=175119&postid=1723619

אז עכשיו ירדתי משמונים לאפס בחצי שעה. למי שלא הבין, הכוונה שאני והחמודה שאיתה התחיל משהו אתמול סיימנו את הדרך המשותפת בינינו.

זה בא בטוב. באמת שבא בטוב. אגב, חשוב מטד לדעת להיםרד בצורה טובה והגונה ואני תמיד מנסה להקפיד לשמור על הנימוס הזה.

אבל משיחת הפרידה שעשיתי איתה אני חייב לומר שהתחדדו אצלי כמה תובנות - פשוט מדהים שבכל יום לומדים כאן עוד ועוד גברים על עצמך גם אם אתה בן 40.

בעולם הבסדמ יש משמעות מאד גדולה לשולט/ת ומשמעות מאד גדולה לנשלט/ת.

בסופו של דבר - ככל שלא מחפשים זוגיות שתשלב בתוכה יחסי שליטה (ואני הכי בעד שבעולם למי שזה מתאים לו), היחסים בעיניי נדרשים להיות מבוססים על היררכיה.

בהיררכיה הזו, השולט חייב לקבל את הכח לכוון את "הסיפור". גם במצבים שבהם יש "שליטה מלמטה" אז צריכים לדעת שהשליטה לא הושלמה אצל מי שנחזה להיות השולט אלא היא עדיין נמצאת אצל מי שנמצא/ת למטה. כך שהכלל שתיארתי קודם לכן חל גם במקרה כזה.

את האיזון הזה חשוב לשמר, וחשוב מאד לשמור וככל שהוא ייפגע יירד משמעותית הכיף שיש בעולם הבדסמ והעולם יחזור לעולם ונילי עם קינק (איכסה).

בקיצור, סיימנו אני והחמודה את דרכנו המשותםת. אני מאחל לה את כל ההצלחה שבעולם.

אז למישלא הבין אני עדיין שוב פנוי ומי שעדיין מחפשת שולט ורוצה לתת לו את המקום הנכון בהיררכיה מוזמנת לפנות אליי.

אם אהבתם תנו לייק, אני אוהב את זה. אם יש לכם מה לומר תגיבו, אני קורא את הכל.

יצא לי להכיר מישהי נהדרת מהאתר. ליטלית במלוא מובן המילה.

מה שהיה חריג זה שראיתי את השם שלה בצ׳ט, ריפרפתי על הפרופיל ו... בינגו! ממש אחד לאחד מה שחיפשתי.

אמרתי לעצמי, נשלח לה הודעה, מה כבר יכול להיות?! (כולנו יוסעים מה יכול להיות 😄 ).

היא ענתה לי יחסית מהר (לדעתי כמה שניות) הסתבר לי בדיעבד שבזמן הזה היא גם עברה במהירות על הפרופיל שלי (כל מי שיצא לו לעיין בפרופיל שלי מבין שהיא יודעת לקרוא ממש במהירות האור) וגם החליטה אם היא רוצה להתקדם בשיחה.

בתוך כמה רגעים היא הציעה שנדבר טלפונית. אני ביקשתי להאט את הקצב ולבדוק אפשרות להכיר בהתכתבות עוד קצת. המשכנו ומהר מאד הבנו שיש בסיס להתאמה.

עברנו לשיחה טלפונית והיא הייתה מ ו ש ל מ ת. פשוט בחורה על רמה, יודעת מה היא רוצה מעצמה כליטל, ומה שהיא רוצה מתכתב מול מה שאני רוצה וגם יכול לספק ביחסי ddlg, בצורה נהדרת.

יש כמה בירורים שצריכים לעשות אבל השיחות היו נהדרות וככל שזה יצליח אז יש לנו כאן התאמה 

אז מה היה לנו?!

בשעה 15:00 הודעה ראשונה בצ׳ט, ובשעה 17:00 כבר מתחילים לתכנן אפשרויות קדימה. כמו שכתבתי בכותרת מאפס לשמונים בשעתיים.

אז תשאלו למה רק שמונים? התשובה ברורה. אף אחד מאיתנו לא יודע מה יהיה בסוף.

אז מה באמת יקרה בסוף?! ימים יגידו. אבל תוצאה כזו היא שמונים זו תוצאה שמעידה בעיניי על כך שהיום הזה מילא את עצמו בצורה טובה.

שימו לב שום דבר לא סגור - ואפילו לא מתחיל להיסגר, לכן הלב שלי עדיין פתוח וזמין לליטלית שרוצה להינעל על עצמה ולבדוק התאמה איתי.

אם אהבתם תנו לייק, אני אוהב את זה. אם יש לכם מה לומר תגיבו, אני קורא את הכל 

זה הפך להיות הרגל בימים האחרונים. ללכת לישון ןלהרגיש מינימום כמו מהמר בקזינו.

ההימור: האם נצליח להחזיק שינה טובה עד האזעקה הבאה או שאולי היא תוציא אותנו באמצע חלום רטוב.

היום היה אחד הימים העמוסים.שחוויתי בשנה האחרונה. היום הזה הסתיים בכך שיש לי כעת חשק ענק ללכת לישון.

אני רק נקווה שהאירנים ימח שמם לא מתכוונים להרוס לי את הלילה.

חשבתי שתהיה לי חופשת בטן גב בפועל כל היום הסה הלך לי על סידורים.

אין שום אזעקה באזור, אני מרגיש שאנשים מתחילים להתרגל לכך שכנראה עדיין לא הגיע סוף העולם והם מרגישים חופשי להתחיל מחדש עם כל הדרישות ההזויות שלהם.

אני אומר לעצמי, איפה האירנים כשצריכים אותם. איפה הם להקםיץ לנו ישר מפרס איזו אזעקה בריאה, אזעקה כזו שתוציא לאנשים את המחשבה להמשיך לטרטר אותי בכל מיני סידורים... איפה הם.

הערה חשובה

כמובן שהפוסט נכתב בהומור ומתוך תסכול אישי רגעי וקטנוני. כולי תקווה ותפילה שהכל יחלוף במהרה ושכל האויבים שלנו ייכנסו לאיזה בור ולא ייצאו ממנו לעולם.

אם אהבתם לחצו לייק, אני מאד אוהב את זה. אם יש לכם מה לומר תגיבו, אני קורא את הכל.

כמות התקשורת שרצה כאן בין החברים/חברות היא מטורפת.

בתחושה שלי, בשבוע האחרון נרקמו ונפרמו קשרים וזאת בטווחי זמן קצרים מבעבר. לדעתי התופעה הזו נובעת בעיקר נוכח העובדה שכולם כעת יותר זמינים בבתים וכך מתאפשרות שיחות עומק על יחסים לכאן ולכאן.

מעניין אותי מאד אם אנחנו חוזים כעת בתחילתה של תקופת "בייבי בום האירנית" של הכלוב. מעניין אם בעוד 9 חודשים (או פחות 😄 ) ייצאו מכאן קשרי שותפות של שולט/ת-נשלט/ת שהגיעו בזכות אירן.

אם אהבתם תנו לייק, אני אוהב את זה. אם יש לכם מה לומר תגיבו, אני קורא את הכל.

היום לא היו אצלנו אזעקות (לפחות לא כאלו ששמעתי) ובכל זאת קמתי בשעה 2.00 ולאחר מכן בשעה 4.00 ולאחר מכן בשעה 6.00.

בכל הפעמים האלה שהתעוררתי גם ריפרפתי פה בכלוב ככה בקטנה, וקראתי כמה תיאורים מרתקים של כותבים נהדרים.

בקיצור... שימותו האירנים.

דפקו לי סופית את התמימות שהייתה לי בעבר, כזו של שינה רצופה נטולת חלומות שמקורם בתיאורים שנכתבו בפוסטים של אתר הכלוב. מעכשיו כל החלומות שלי מלאים ב.....

טוב... תנחשו לבד ;-)

אם אהבם תנו לייק אני אוהב את זה, אם יש לכם מה לומר תגיבו, אני קורא את הכל.