"מזל טוב ילדה שלי, את רשמית כבר לא טינאייג'רית" הוא מחייך אליי ומתקרב לנשק אותי.
אני מותחת את עצמי עד כמה שאני יכולה, משתוקקת לנשק את שפתיו, לטעום אותו.
הוא מנשק את השפתיים שלי, עובר ללחי ואז לאוזן, יודע כמה אני משתגעת כשהוא מנשק אותי שם. אני מתפתלת כולי כמו ילדה קטנה, כמו הילדה הקטנה שלו.
"תודה אדוני" אני אומרת, מודה על כל רגע ורגע שאני איתו, לידו, מתחתיו.
אני מתכופפת ומנשקת את כפות רגליו, כבר למדתי שזו הדרך הכי טובה להגיד לו תודה. אני מתמסרת לכל נשיקה ונשיקה, עוברת על כל אצבע ואצבע, על כל אזור בכפות רגליו, מנשקת אותן בהכנעה.
"ארבע" הוא אומר ואני מתייצבת על ארבע, מבליטה את התחת החוצה.
היד שלו נשלחת ללטף את השיער שלי, הוא מלטף אותי כמו שמלטפים כלבה. "מי כלבה טובה שלי?" הוא שואל, "אני הכלבה הטובה שלך אדוני" אני עונה בחיוך ובגאווה, אוהבת שהוא גורם לי להגיד את זה, אני! אני! אני!
אני עוצמת עיניים ומתמקדת בתחושה של היד שלו שממשיכה ללטף אותי.
אני שומעת אותו מורה לי להסתובב, אני מסתובבת ונעמדת על ארבע כשהתחת מולו.
הוא מרפרף באצבעותיו על החורים שלי, סליחה, שלו, גורם לי להתנשף קלות, "תודה אדוני"
אני מרגישה משהו מתכתי בקצה החור תחת שלי, הוא מחדיר לתוכי את הפלאג לאט לאט, נותן לחור שלי להתרגל אליו, אני מרגישה דחיפה אחרונה והפלאג כולו בתוכי. אני מסתובבת בחזרה אליו, מרגישה את הזנב מתנופף על התחת שלי.
"עכשיו את באמת כלבה" הוא אומר ואני מכשכשת בזנב.
"מי כלבה טובה?" הוא שואל אותי "אני" אני מסמיקה ומכשכשת חזק בזנב בטבעיות.
הוא מחבר אליי קולר ומושך אותי ברצועה, מניח את ראשי על ברכיו ומלטף את שערי ברכות.
אנחנו נשארים כך כמה דקות טובות, בשקט שאני כל כך אוהבת עד שהוא מוציא כיסוי עיניים ושם עליי, ואני רואה כלום ושום דבר חוץ משחור.
"איתי" הוא אומר ונעמד, אני על ארבע מאחוריו, הוא מתחיל ללכת ואני משתדלת ככל יכולתי להיצמד אליו ולהדביק את הקצב, הוא נעצר ואני נעצרת לידו.
"קניתי לך מתנת יום הולדת, משהו שמאוד רצית, מוכנה לראות מה?" הוא שואל אותי ואני מתרגשת "כן אדוני" אני אומרת.
הוא מוריד ממני את כיסוי העיניים, אני מסתכלת קדימה ורואה כלוב אמיתי, כמו של כלבה, עם שמיכה דקה ושתי קערות של מים ואוכל בפנים.
החיוך שעל פניי מתרחב ואני מכשכשת בזנבי "תודה אדוני, אני כל כך אוהבת את הכלוב החדש שלי"
"מעולה כלבה, כי את תבלי בו הרבה זמן אז כדאי מאוד שתאהבי אותו"
אני מתכופפת לנשק את כפות רגליו, "תודה אדוני, תודה רבה" אני אומרת.
"בואי תנסי אותו"
אני זוחלת לבפנים, מתמקמת בנוח עד כמה שאפשר במרחב הקטן.
"כלבה יפה" הוא מחמיא לי "הולם אותך מאוד להיות כלואה אצלי" הוא אומר תוך כדי שהוא סוגר ונועל את דלת הכלוב "את רשאית לאכול ולשתות כשמתחשק לך"
אני שומעת אותו עולה על המיטה ונשכב בה, ואני נשארת בכלוב.
מה אני אגיד, ההרגשה משכרת, לדעת שאני שלו, בשליטתו בלבד, שאין לי דרך לצאת, אלא אם כן הוא ירצה זאת.
אני מורידה את ראשי לקערת המים מלקקת ושותה כמו כלבה, מרגישה את מבטו עליי.
"רוצה שאעשה את זה קצת יותר מעניין?" הוא שואל אותי, ואני יודעת שלתשובה שלי אין משמעות, הבחירה היא שלו בלבד.
"מה שאתה רוצה אדוני"
הוא ניגש לאחורי הכלוב, מתכופף ומחדיר לתוכי באיטיות ביצת רטט, אני גונחת קלות מהתחושה הפתאומית.
האדון שלי חוזר לשכב במיטתו, "אין צורך להגיד שאסור לך לגמור בלי רשות, נכון כלבה?"
"כן אדוני" אני אומרת, פאק זה הולך להיות עינוי.
הוא מפעיל את הרטט עם השלט שבידו ותחושת עונג ממלאת את כל גופי.
לפני 4 שבועות. 23 במאי 2024 בשעה 18:30