It's me

במירוץ אחר מטרות הזמן לא בורח לשום מקום 

הזמן הוא נוכח כאן ועכשיו

וממילא אם אני אהנה מכל רגע עכשווי, מתוך הוכרת טובה ושמחה בקיים 

אז לא אחיה בתחושה שהזמן בורח לי מבין האצבעות 

שהמטרות הן בסך הכל תוסף לתחושת הטוב שאני רוצה להיות בה לאורך החיים 

ואם הטוב קיים ממילא 

אז אין בעצם מה לפספס 

וכל מה שרציתי להשיג בשביל הטוב כבר לא רלוונטי

במציאות שלי, כשיש בית וילדים מחייכים ואוכל על השולחן

חוסר הוא בסך הכל תודעה שצריכה שינוי.

הפחד להיפגע נטמע בי כל כך חזק שכבר שכחתי איך מתקשרים.

רוצָה בטוח, בלי סיכונים, את האחד שישמור עליי.

אפשר לשמור עליי אם אני לא נפתחת,

אפשר בלי סיכונים אם אני נפתחת?

של מה שהיה יכול להיות ולא היה מעולם 

של מה שלא הייתי רוצה באמת ובכל זאת ניסיתי להשיג

זו התחלה של מציאות מהממת 

ומלא אהבה 

שתבוא  

ומפה לשם...