צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מראות ועשן

מכתבים מהעולם הדימיוני שלי,אליו אני חוזרת מעת לעת, בורחת למראות שלו, מתמכרת לתחושות, נעטפת בעשן....
לפני 18 שנים. 20 באוקטובר 2006 בשעה 14:34

ציפיה...דרוכה...בשקט ,בחושך....
מחכה...הגוף קפיץ...מדמיינת את המגע..את הריח...את השניה של החדירה...שמפלחת...

אתה פותח את הדלת, בלי לומר מילה, נעמד מעליי,האור שחודר מאחורייך מאפשר לי לראות רק את מתאר גופך...
פרפרים...ממש רעד שעובר לי בגוף ברגע שאתה פותח את החגורה של המכנסיים...בלי לדבר מתפשט בנחישות...כבר חושב איך אתה הולך לקחת אותי...את כולי שפרושה מולך בלי לנוע...רק עם מחשבות שמתרוצצות בראש....רוצה אותך, כל כך רוצה שבא לצעוק...כל שניה מרגישה כמו שעה,והגוף רועד,רעד של התרגשות,של ציפייה...
שניה,ואתה כבר בתוכי....אני צועקת לתוך הכרית....יותר טוב ממה שחשבתי....עונג טהור....
גבר שלי...אהוב שלי...

לפני 18 שנים. 5 בספטמבר 2006 בשעה 22:34

לפני 18 שנים. 3 בספטמבר 2006 בשעה 9:12

עוצמת עיניים,חושך מוחלט,
מתמסרת לתחושות
לכל נגיעה, לריח העור, השיער...
לשמוע את הנשימה,
לספור עם פעימות הלב
להרגיש את ההתרחשות הגוברת שלך
ולדעת שאתה מתרגש ממני....
כמה עונג....