פשוט אני

כזה שלופת לך את הבטן, מסתובב איתך כל היום,כאב לא במובן החיובי של המילה 

ואני תוהה לעצמי באמת שווים כל המאבקים האלו?

אולי לפעמים בדברים מסוימים עדיף להכנע?

באמת שקצת נמאס לי,נכון יש דברים אופטימים ומדי פעם משמחים אבל הרוב קשה כמו בלחם.

אז אעשה סדר במחשבות ואשתדל לסיים כבר את התקופה הזאת ומי יודע אולי עוד יהיה אור גדול בסופה , אור שיסיים אצ החושך הזה ואת הקושי הזה 

שבוע טוב

מלוות אותי בתקופה הזאת, בחירות שעשיתי,מהלכים בחיים העכשווים ועוד.

זה ייקח זמן עד שאוכל לעכל את הכל וחלק מהדברים לשנות מן היסוד.

אבל זה יקרה עדיין. ואני אהנה מהפירות בסוף. אופטימית.

סופש נעים

מלפני שנה וקצת, לפני הבלאגן.

כמעט לא מזהה אבל חוזרים הניצוצות

ניצוצות חזקים שמתחילים להצית בערה לחיים.

הרבה פחות כוח לבולשיט הרבה יותר ניסיון חיים

אבל מתגעגעת ללפני ללוח החלק לפני החריטות עליו.

סופש נעים

אז זה לא סוד שהייתה לי שנה לא משהו. אבל גם צמחתי בה, התנסתי בה לטובה ולרעה, וגם למדתי כמה דברים על עצמי. 

ולכן כמה החלטות לשנה החדשה

לא משנה כמה קשה יהיה מבפנים אהיה חזקה כמה שאוכל,אשקיע במה ובמי שחשובים לי,אין יותר בולשיט מי שלא יודע להעריך פשוט לא יהיה לצידי.

מאחלת לעצמי

עוד חוויות, ניסיונות ולטרוף את החיים כמו שאני יודעת בכל התחומים.

שתהיה לכולכם ולי שנה אזרחית טובה.

והנה הוא הגיע שוב הכאב ששורף אותך מבפנים.

התהיות,השאלות ללא תשובה, חוסר הידיעה למה והאיטואציה זו שלא מרפה.

הפעם אין סיכוי שאני מתנגדת לה.

מה שצריך לשחרר , משוחרר

גם התקופה הקשה חוזרת במלוא העוצמה ואני תןהה האם גם הפעם אהיה חזקה מולה?האם אשבר? ועדיין למרות החברים והתמיכה בסוף זה אני לבדי מול הסופה.

ככה זה שאין יציבות בחיים והכל כרגע נע ונד.

שבוע טוב 

ולמרות הכל חג שמח

אי אפשר לנצח את האינטואציה, תמיד היא תתן לך להרגיש משהו קצת לפני. תמיד נוכחתי בזה. היתה פעם אחת שהתעלמתי וזה איך אומרים חזר לי בסטירה לפרצוף ולא במובן הטוב😀 אז חושבת לא להתעלם ממנה גם אם כל שאר העולם יגיד אחרת. והאינטואציה תראה לי את הדרך מבפנים, ותזהיר ותשמור עלי לפני שיקרה רע.

כעס על שום מה  על שעד שהתחלתי להתייצב ולבנות שוב חוזרות הבעיות , גם הותיקות וגם החדשות ואין לי כבר כוח באמת שלא אני פאקינג מרוקנת מכל השנה הזאת, אבל שוב לא אוותר כי כזאת אני ונעבור שוב תקופה מבעסת.

לפחות חברים שלי עדיין איתי. מקשיבים ועוזרים.

תשמרו תמיד על שלכם.

מרגישה שקוצרת את הפירות.

חיים עמוסים זה נכון,מדי פעם מאבקים, אבל בגדול התעצמתי. 

ןואלה עברתי משהו וכן מסתכלת עלי באור אחר.

וגם הסקרנות והניצוץ חוזרים

כן עדיין לא פיקניק

אבל אני כבר יותר מחצי הדרך.

שבוע טוב.

דקה לפני שאני מתחילה להגיע לאזשהי פסגה אחת מני רבות  ,שוב המאבק מתחיל,למדתי מלא השנה ואני יכולה וגם רוצה מול הדפוסים והחולשות הישנים שמאיימים להחזיר אותי אחורה. ואני רק רוצה שקט לקצת.

רוצה לפרוץ גבולות לנסות להעז יותר באמת בכל התחומים אבל משהו עוצר אותי ואז מגיע המאבק כי אני לא אוותר אך פעם.

שבוע טוב

ולא מה שאתם חושבים בראשכם. 

משכב משכב ,חום,צמרמורות,כאבי שרירים, גרון בוער וכדומה.

כן כן שנת 2025 ממדיכה לתת לי מתנות ללא הפסק.

ובעודי שכובה בדמדומים הבנתי עוד דבר בתכלס אם לא תדאגי לעצמך באמת אין מי שידאג לך כמוך.

יש משפחה וחברים מדהימים ועדיין את צריכה לדאוג לעצמך בכל המובנים  שעור המשך ללדאוג לעצמי יותר ולהתחיל לשים את עצמי במרכז.

ועל כן יותר חוויות, יותר העזה, יותר יצירתיות

הכל יותר, לא לוותר

סופש נעים לכולם.

במסגרת השנה שעברתי הייתי זקוקה לזה. מול עצמי, מול חבריי,מול משפחתי. 

הכוןנה היא כמובן להתערטלות פנימית לא חיצונית מבגדים.

שכבות נשרו ממני וחדשות תפסו את מקומן.

אני אדם פתוח מול מכריו אך התהומות שהגעתי אליהן נפשית הכריחו אותי ממש להתערטל מולם

בכל מיני נושאים. 

חשבתי שזה רע, קשה ומעייף

אולם עכשיו כשהדברים משתנים לטובה זה מרגיש נכון.

התערטלות היא כיפית משחררת ולאחר מכן כשאתה מתלבש טוב זה מרגיש אחרת

שבת שלום