אתמול. יום שישי, 5 ביוני 2026 בשעה 13:49
למה הכל חייב להיות כזה קשה
ילדה עצובה
באתי לבכות קצת
תנו לי
מכפת לכם
תנו לי
מכפת לכם
אתמול. יום שישי, 5 ביוני 2026 בשעה 11:50
יש רגעים של תקווה
יש רגעים של אופטימיות
ויש רגעים שאני שוב מסניפה את הכרית שלך ובוכה
וככה 81826178237838 פעם ביום
בא לי כבר להיות אחרי זה
בא לי לחזור להנות ממה שהחיים נותנים לי כל יום מחדש
אתמול. יום שישי, 5 ביוני 2026 בשעה 10:17
פתאום התעורר בו הרצון לחיות
שלח לי הודעה חיפש את הדרכון שלו
משהו בו התחיל לנוע לפעולה
פתאום הניוטרל עבר להילוך שני
אני לא מופתעת
ברירת המחדל שלו היא תמיד לברוח
ממה את נפגעת?
הרי זה היה צפוי שהוא יעבור לדרייב שהנהגת האוטומטית תפסיק לפעול
אתמול. יום שישי, 5 ביוני 2026 בשעה 10:04
קשה לדמיין את החיים בלעדיו
איך אני אסתדר
חרדת הנטישה שלי וטראומות עבר גורמות לי לשכוח
שהוא זה שחי דרכי
בזכותי
במקומי
על חשבון הנפש שלי
אני חושבת איך לשרוד את היום והוא כבר סוגר את החופשה הבאה שלו
שחררי
יגיע משהו טוב
רק תאמיני שאת ראויה ליותר
ותדרשי את זה
מגיע לך
אתמול. יום שישי, 5 ביוני 2026 בשעה 9:49
יש לי בחילה וכל הגוף שלי רועד
אני מרגישה שאני חיה את זה שוב
המוח שלי לא מצליח להדחיק
אני כזאת טיפשה
איך עשיתי את זה לעצמי
אני אפילו לא יכולה להאשים אותו
הוא פשוט זה
ואת ידעת
את אשמה
בחרת להאמין
את נתת בלי שביקש
הוא זכה בלוטו בלי למלא אותו
וזה רק בגללך
איך הוא יעריך אותך אם הוא לא עבד קשה בשבילך
את לוזרית
שלשום. יום שישי, 5 ביוני 2026 בשעה 2:24
מצד אחד הייתי מעדיפה לא לדעת
מצד שני האינטואיציה שלי אף פעם לא טועה
שלשום. יום חמישי, 4 ביוני 2026 בשעה 8:34
לפני 3 ימים. יום רביעי, 3 ביוני 2026 בשעה 15:30
שום דבר ממה שנאמר לא שינה את המציאות
אבל היה רגע אחד
רגע של קרבה
של שקט
התמגנטתי עם הראש על החזה שלך
ואתה עטפת אותי
הקשבתי לפעימות הלב שלך
הרגשתי אותך
הרגשת אותי
התחבקנו כמה דקות
כאילו עמוק בלב
ידענו
שזו הפעם האחרונה
תודה על זה
שזה יהיה הזיכרון האחרון שלי ממך
לפני 3 ימים. יום רביעי, 3 ביוני 2026 בשעה 14:14
סוף סוף דיברנו
יותר נכון אני דיברתי ואתה שתקת
לא אמרת הרבה
אבל הדמעות שלך כן
זה עשה לי טוב
לא כי כאב לך
כי סוף סוף ראיתי אותך
הרגשתי משהו אמיתי
הרגשתי אותך
סוף סוף
הופעת
לפני 3 ימים. יום רביעי, 3 ביוני 2026 בשעה 7:16
אני לא יודעת איך להסביר את זה במילים
אבל זו סוג של תחושה של הבנה
אני פתאום מבינה את המנגנון הגנה הזה שלך
אתה כל כך סגור ומסתורי
כי אתה מפחד לחשוף נקודות חולשה
את אותן הנקודת שאתה לוחץ לי עליהן
אתה יודע שיש לך כוח עלי כי אני ספר פתוח
אז למדת כמה קל זה לשחק בי ואולי זה גרם לך להיסגר אפילו יותר
אתה מפחד להיפגע כמו שאתה פוגע בי?