שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

מזה BDSM עבורך

לפני 4 חודשים. יום שני, 8 בספטמבר 2025 בשעה 16:33

יפיפה שאת , רגליים ארוכות בטן גדולה
חזה קטן
עיניים עמוקות ובוא זמנית תמימות .
שפתיים עם אודם בהיר , באת מוכנה
זה אפילו קצת חצוף.

את מנסה לדבר והקול שלך חלש
את מסתובבת לקחת שלוק מהיין

והשמלה הלבנה שלך נמתחת
מכסה בקושי את העיניים של הרב.


את רואה שאני מביטה בך
את מושכת את הסצנה עוד טיפה
מנסה להגיע לעוד משהו רחוק מימך בקצה של השולחן .

טיזרית.

לא אגע בך עד שלא תתחנני
חזרתי לענייני
ארוחת הערב לא תכין את עצמה בייבי קטנה.

את רגילה שזה עובד לך
משחק אחד כזה והם בכיס שלך

לא כאן קטנה שלי.

את במגרש של הגדולים
וזה מפחיד אותך .


את מנסה לעלות רמה
את מדברת מספרת לי דברים

לא כל כך שומעים אותך מהמרחק
את מתקרבת

מה את רוצה ילדה?
בייבי קטנה רוצה קצת יחס .

 

לא דברתי מילה כבר כמה דקות
את תעשי הכל בשביל שהשקט יעצור

את מפילה את הכוס שלך
היא נשברת לרסיסים קטנים

אני מחייך  עם הגב אלייך
חיכיתי לזה .

"רדי על ארבע"

את כל כך מרוצה מעצמך
אפשר לראות אותך מרגישה הקלה

לא אסכים לזה.
טרור יענה בטרור

ירדתי אלייך

את על ארבע מוקפת זכוכיות

"כלבה רעה, תראי מה עשית" .

"סליחה דאדי "

לקחתי חתיכת זכוכית גדולה

" תביא את היד שלך "

את מבוהלת

"דאדי לא באמת"

לא אגיד לך שוב טיפשה

את מניחה את היד על הברך שלי
ועם היד השנייה מכסה את העיניים

הכנסתי את הזכוכית חצי ס"מ לתוך העור שלך סובבתי ועשיתי חתך קטן.
את צורחת

"אם תזוזי זה כאב יותר קטנה"

"די דאדי זה כאב משוגע"


"פעם הבאה לא להרוס לי את השקט"


היא בוכה ומדממת

כמעט ליקקתי לה את הדם
אבל הטיימר של האוכל צילצול

"הצילצול הגועל קטנה שלי, לאסוף הכל

לפני 4 חודשים. יום שבת, 6 בספטמבר 2025 בשעה 15:04

תופעת אינטרנטית

לפני 4 חודשים. יום חמישי, 4 בספטמבר 2025 בשעה 13:24

זה עושה לי חשק לאותך אותך מתחתיי 

הריצפה ריקה פתאום

אין לי דרינק מזוג ביד 

 

הרגל שלי קרה כשלא עושים לה מסאג׳ 

הפרח שלי יבש כשאין מה י שמרטיב 

 

הנשמה שלי כואבת 

כשאת לא תחתיי סובלת.

 

הרעב שלי לחזה היפה שלך

הפטמה הוורודה שלך

 

הרצון לקרוע אותך לחתיכות 

עם המבט שלי

שוקע עמוק לתוך הריצפה 

 

את לא במקום שלך.

 

הטעם שלך בחך שלי

הייחום שלך חסר כאן בחדר.

 

יש שקט .

בואי אליי.

 

לפני 5 חודשים. יום ראשון, 31 באוגוסט 2025 בשעה 6:35

שלא תהיה כאן אי הבנה.

אני נהנת שהכלבלב שלי מנקה לי את הנעליים עם הלשון שלו.

מצחצח אותן מעלה עד למטה.

 

דואג שהכל יהיה נקי ונעים עבורי.

 

אך יש משהו בסיסי בלדאוג לפני שיוצאת מהבית שהנעליים שלי יראו פיקס.

איך שאני אוהבת אותן.

 

 

 

 

לפני 5 חודשים. יום רביעי, 27 באוגוסט 2025 בשעה 6:45

אם לסביות יכולות לשלוט בעצמן כשאישה אחרת לובשת בגדים צמודים וקצרים 

אולי הבעיה היא לא בבגדים.

לפני 5 חודשים. יום שבת, 23 באוגוסט 2025 בשעה 6:42

סיטואציה 

חוץ יום 

 

אני ברכב מחפשת חניה 

מזהה חניה יחסית קטנה לרכב שלי 

אך אפשרי לגמרי להכניס עם קצת סבלנות 

מביטה שאין רכב מאחורי 

ועושה את המהלך.

 

לפתע מגיח זכר

ניכר שהגיינה אישית לא בראש מעייניו 

 

נעמד לא רחוק מהרכב שלי ובוהה בי

 

 

אני ממשיכה את המשימה שלי 

להגיע לעבודה . 

 

מכניסה להילוך רוורס והוא מניף את ידו וצועק.

"לעט לעט לעט!!!!" 

 

הוא ממשיך לצעוק ואני ממשיכה בשלי 

הוא מגיע לעדן החלון 

וכניראה על מנת לתקשר איתי 

הוא דופקים על החלון. 

 

אני פותחת את החלון , כניראה שקרה משהו 

שממש מצריך ממיני לתקשר איתו בצורה וורבלית.

 

"כן , מה קרה?" שאלתי 

"את צריכה לקחת סיבוב רחב יותר אם את רוצה להכנס" 

 

וואו!!!!!!!!

מיד הפכתי רטובה.

מזל שקיץ אז גם התייבשתי מהר.

 

"תזוז מהרכב שלי אדוני לפני שאני מוציאה את הטייזר שלי ודואגת שאתה מאבד את יכולת הדיבור לנצח" 

 

נבהל והלך.

 

בוקר מחרמן להתחיל איתו את היום.

לפני 5 חודשים. יום חמישי, 21 באוגוסט 2025 בשעה 10:12

אורדורה בשבת.

פעם שניה שאני מגיעה לבד.

 

החשקים צפים כמעט עד פני השטח 

מרגישה את השד בי דופק חזק בדלת

 

יש לו רעב בלי פוסק 

והיגע הזמן לדאוג לו לשובע. 

 

 

לפני 5 חודשים. יום חמישי, 14 באוגוסט 2025 בשעה 23:29

אני גותית
משהו בתוכי הרבה יותר מתעניין במוות מאשר בחיים מושלמים .

רומנטיקה אפלה
עמוקה עם סיפור מתמשך 

מושך אותי הרבה
יותר מלהקים בית נאמן בישראל

העל טבעי הפראנורמל
קורא לי יותר חזק מימה שאני יכולה לשמוע

השמלה השחורה
יושבת על המותניים שלי בצורה מדוייקת

העגילים המסיביים
משתלבים עם גוון העור והאיפור הקודר

המגורים שלי
סובבים רעיונות של החיים אחרי המוות


יש לי מרד נעורים שמסרב להעלם

תמיד אעדיף  לצעוק בשקט
מאשר ללחוש צרחות

 

לפני 5 חודשים. יום שלישי, 12 באוגוסט 2025 בשעה 9:41

לפעמים לא מבינים את המובן מאליו. 

 

נשלטים גברים ונשים כאחד כותבים לי כאן שהם לא מעוניינים להיות מנקים או סמרטוט ריצפה שהם לא ב"קטע" ללקק לי את הנעליים.

 

כמה אפשר להקטין את הדבר העדין הזה בשליטה.

 

אז לא, אני לא מעניינת שפשוט תבוא ותנקה 

מה שמעניין ומסקרן עבורי ובטח שעבורך 

זה הרוגע.

 

הרגע של השלווה שאתה מוצא את המקום שלך

הרגע שחשוב לך שהכל יהיה מבריק עבורי

נקי ונעים שאוכל להיות בשיא שלי כדי להעניק לך תשומת לב.

 

לדאוג שכל האבק נעלם 

שלא יהיה דבר אחד שיעמוד בייני לבינך .

 

איך נוכל להתקדם יחד כשהנעליים שלי לא מצוחצחות 

איך נוכל לזוז קדימה אם לא תלמד איך אני שותה את הקפה שלי.

איך שאפשר להכיר אדם באמת אם לא ראית מה הפרטים הקטנים שחשובים לו.

 

אז לכל מי שלא רוצה להיות "סמרטוט הריצפה שלי" 

הינה הדלת, ובבקשה לא לעשות צעדים על הרצפה הנקייה.

לפני 5 חודשים. יום שלישי, 5 באוגוסט 2025 בשעה 14:35

יש רעשים מחוץ לדלת של שקיות ניילון 

אני כמעט סיימתי להתארגן והרעש לא מפסיק.

 

18:55 בשעון 

 

אני פותחת את הדלת 

ועל המפתן יושבת על ארבע הכלבה הקטנה שלי

ובוכה .

"אני לא מוצאת את הקולר שאמרת לי להביא 

ועכשיו אני בטוחה שהוא בבית אבל אני זוכרת ששמתי אותו בשקית ואני לא יודעת מה לעשות " .

 

אני צוחקת.

 

שקט קטנה, כנסי הביתה. 

 

אני יורדת לגובה שלה 

ועוטפת את היצור הקטן זה שלא מפסיק לבכות וייבב 

"קטנה שלי אני כאן איתך" 

 

היא שמה את הראש שלה ליד הרגל שלי ומתקפלת כמו חרק קטן .

 

אני מלטפת לה את הראש עד שהיא נרגעת.

 

"אז את לא כועסת?" 

 

"אני לא מרוצה קטנה שלי, בקשתי להביא את הקולר" 

 

                           -חוזרת לבכות- 

 

 

כלבה מצחיקה שלי.