יש התאהבות שלא נולדה כדי להתממש.
לא בגלל שאין רגש, אלא דווקא בגלל שיש יותר מדי ממנו.
הוא פגש אותה בזמן הלא נכון, בעולם הלא נכון, בנסיבות שלא השאירו מקום לחלומות.
ובכל זאת… משהו בה הצליח לחדור פנימה בלי רשות.
לא היופי שלה תפס אותו,אלא הדרך שלה להצליח לגעת בו..במקום שהוא כבר שכח להאמין שאי פעם מישהי תגיע לשם.
היא,שכבר עברה סערות בחיים ועדיין הצליחה לחייך כאילו העולם לא שבר בה דבר.
הוא ניסה להילחם בזה.
גבר בוגר כבר יודע שלא כל משיכה היא סיבה להסתבך, שלא כל פרפר בבטן צריך להפוך לסיפור.
אבל היא הפכה להרגל מסוכן — כזה שמתחיל במחשבה קטנה בבוקר ומסתיים במחשבה האחרונה עליה בלילה.
היא לא באמת הייתה שלו.
אולי מעולם גם לא יכלה להיות.החיים שלה היו בנויים אחרת, המסלול שלה כבר סומן, והלב שלה… כנראה היה נעול במקום שהוא לא הוא.
אבל הלב שלו?
הלב שלו כבר מזמן הפסיק להקשיב להיגיון.
הוא מצא את עצמו מתגעגע לרגעים שלא באמת קרו.
מדמיין שיחות שלא נאמרו.
נוגע בה רק דרך זיכרונות קטנים או משפט תמים שהיא שכחה שנאמר בכלל.
יש כאב מיוחד באהבה אסורה.
לא הדרמה הגדולה של סרטים, אלא כאב שקט.
כזה שיושב לידך באוטו בנסיעות לילה, מתגנב לשירים ברדיו, מופיע פתאום באמצע יום עבודה כשמשהו מזכיר אותה.
והכי גרוע?
שהיא כנראה לעולם לא תדע.
לא תדע כמה פעמים הוא עצר את עצמו מלומר לה את האמת.
כמה פעמים רצה לקחת את הפנים שלה בין הידיים ולספר לה שהצליחה לפרק אצלו חומות בלי אפילו לנסות.
אז הוא שותק.
כמו גברים רבים לפניו.
מתנהג רגיל, ומסתיר בתוכו מלחמה שאף אחד לא רואה.
כי לפעמים אהבה אמיתית היא לא זו שמסתיימת יחד.
לפעמים אהבה אמיתית היא זו שאתה בוחר לא להרוס בשבילה חיים שלמים.
ועדיין…
עמוק בפנים, יש בו חלק קטן ועקשן שמקווה.
שיום אחד, ביקום אחר, בזמן אחר —
היא סוף סוף תהיה אפשרית.