שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילה טובה אומרת :

לפני 18 שנים. 31 במרץ 2006 בשעה 5:02

אני אוהבת לקום בבוקר של שישי....

שמש חמימה
הילדים כבר בדרך לבית הספר
השמיכות מחוץ לחלון...

ואני..?

אני עזבתי הכל וניכנסתי לכלוב....
מרגישה מין צורך להכנס,
לראות,
לכתוב לבלוג
או סתם לקרוא את יצירותיכם המקסימות....

יום שישי בחוץ ואני שמחה,
אלך לסדר מעט ולנקות....חלק מ"המעמד" ...חחח

ממני אליכם
מילה טובה : -)

לפני 18 שנים. 30 במרץ 2006 בשעה 15:37

קיבלתי מייל מחברה טובה,
אולי חלק מכם קראו את תוכן המכתב, הוא אינו מקורי אבל נוגע...


החלק הכי חשוב בגוף האדם....

פעם שאלה אותי אימי מהו החלק הכי חשוב בגוף האדם.
במרוצת השנים ניסיתי למצוא את התשובה הנכונה.
כשהייתי יותר צעירה, חשבתי שהצליל הכי חשוב עבורנו,
אז עניתי: "האוזניים, אמא"…
אבל היא אמרה לי: "לא בתי ,יש אנשים חרשים והם מסתדרים היטב, …אשאל אותך שוב בבוא היום."
חלפו השנים מאז ,
ושוב הייתי בטוחה שמצאתי את התשובה הנכונה :
"הראייה – הכי חשוב בגוף האדם הם העיניים שלנו."
היא הסתכלה עלי ואמרה:
את לומדת מהר, אבל התשובה היא לא נכונה,
יש אנשים עיוורים בעולמנו והם מסתדרים מצוין .
המשכתי לחשוב על התעלומה ששאלה אותי אמי.
כל פעם שחשבתי שהגעתי לתשובה הנכונה,
אמי לא הסכימה עם דברי.
יום אחד, סבי נפטר.
כולנו היינו מאד עצובים .
אני זוכרת שאפילו אבא שלי בכה.
באותו רגע, אמי ניגשה אלי ושאלה:
את עדיין לא יודעת את התשובה בתי ?
הייתי המומה מהתזמון של אמי, דווקא עכשיו ?
..."זו שאלה מאד חשובה יקירתי."
היא הסתכלה עלי כמו שרק אמא יודעת לעשות,
ראיתי את הדמעות בעיניה וחיבקתי אותה חזק,
ואז, כשהיא נשענת על כתפי, אמרה לי :
"חמודה שלי, החלק הכי חשוב בגוף האדם, היא הכתף.
...בגלל שהיא מחזיקה את הראש ? שאלתי...
לא, בגלל שהכתף מחזיקה את הראש של מי שאוהבים ,
כשהוא בוכה ועצוב. כולנו צריכים כתף להישען עליה ברגעים מיוחדים.
אני מתפללת שתמיד תהיה לך כתף מיוחדת להישען,
כמו שיש לי אותך היום…


לכל האנשים המיוחדים שבחיי ,
שתמיד תהיה לכם כתף רכה וחזקה
ובמיוחד שנדע להיות כתף למי שזקוק…
ממני אליכם
מילה טובה.

לפני 18 שנים. 29 במרץ 2006 בשעה 22:18

להכנס למיטה...

להתכרבל בשמחה...

לעצום עיינים...

לתת לדמיון לרוץ לשמיים...

שוב לבד,
שוב עוצמת עיינים...
שוב אני והעולם הפנימי שלי.

ליל מנוחה...
אני היא זו האופטימית השמחה....חחח
: (

לפני 18 שנים. 29 במרץ 2006 בשעה 20:36

[b]
**קח**


קח ,גלגל כדור בחוץ
גלגל סיגריה מעורפלת
קח ,את עצמך עכשיו אלי
קח אותי מהחיים האלה
החיים לא כ"כ רעים
כשיש לך לאן לחזור בערב
להשליך את כל הפחדים
אהוב שלי סובל כמו ילד

קח ,את כול הצבעים של הרחוב הזה ...קח...
רגע את כל האוויר שבתכלת , קח המון...
עמוק אל הריאות את כל הרגעים קח...

בוא, נצא בשעת חצות
נרקוד ריקוד עייף עד אור...
באמצע הרחוב הצר הזה
באמצע החיים עד עילפון
תלחוש מילים קודחות מחום...
שקרים של תשוקה וחושך
שלא תאמר מיום...
החיים לא כ"כ רעים
כשיש לך לאן לחזור בערב
להשליך את כל הפחדים
אהוב שלי סובל כמו ילד....

קח ,את כל הצבעים של הרחוב הזה קח...
רגע את כל האויר שבתכלת ,קח המון...
עמוק אל הריאות את כל הרגעים קח...

גלגלצ חורש אבל גם אני אוהבת אותה... :-)[b][i]

לפני 18 שנים. 27 במרץ 2006 בשעה 21:15

[אהבה...פתאום היא מתפרצת...מה היא רוצה???

אני כאן איתכם באתר כבר זמן לא רב אבל רוצה לומר תודה....
רוצה לומר תודה לכול האדונים שהושיטו יד ולו לשאלה אחת ודי...
סליחה שלא עניתי לכולם אתם המוןןןןןן....

פגשתי כאן ממש כל מיני ...
מכל הסוגים - מהמנומסים עד לחוצפנים...
מהדומים הרציניים ביותר עד לאלה שסתם מחפשים חפוזים על הדרך....

אתוודה ואומר שפתחתי כרטיס נוסף ... כי לא האמנתי לחלק מכולם...(התנצלותי שמורה לאלא שכן האמנתי...)
לא כולם נפלו בפח....
הרגשתי שחלק שואלים ומתעניינים יתר על המידה...(צוחקת)
אסגור את הכרטיס ההוא....

לא,
לא התחברתי אישית לאף אחד עדיין...
עדיין מהססת, עדיין מתלבטת....
אבל אני יודעת שאתם כאן עבורי...
לומדת אני את עצמי...
מגלה את הנסתר... את הנסתר שבי...
תודה , תודה...
ליל מנוחה...

לפני 18 שנים. 11 במרץ 2006 בשעה 13:38

אני מעט מהוססת....

אני מקבלת תשובות על כל שאלה ולו קטנטנה ביותר.....


המוח שלי אוסף מידע... צמא לו.....

נעצרת.

חושבת.


תודה..!

"תסתכל לה בעיינים... תנשך את השפתיים... עד שזה יכאב לך....קצת..."

לפני 18 שנים. 11 במרץ 2006 בשעה 8:59

יש לי שאלה...

איזה סוגים של קשרי בדסמ קיימים???
האים רק על עניין השולט והנשלטת??או הפוך כמובן....
או שיש קשרים שהפכו ליותר משליטה... חיים שלמים???
אפשר לחיות חיים רגילים בדסמיים???
אם כן ניראה לי שהם הרבה הרבה יותר רציניים ומשמעותיים בין בני הזוג...לא??


אשמח מאוד לשמוע את דעתכם...

תודה רבה...