השקט שהיה בחדר
היה רועש יותר מתזמורת של 120 נגנים,
אני רוצה להבין, אתה מוכן להסביר לי שוב,
כי אני לא מצליחה להבין,
אני עומדת באמצע המטבח , ואתה על הברכיים לידי, משפיל מבט רועד,
ניסיתי ולא הצלחתי ופחדתי לספר לך כי אני ידעתי שתכעסי עלי,
מה אמרתי לך בקשר לזה שאתה מנסה ולא מצליח?
לנסות שוב,
אז מה קרה?
עמדתי מול הראי, הסתכלתי בעצמי ולא הצלחתי,
אני מצטער ממלכתי, אני כל כך מצטער שאיכזבתי אותך שוב
מתי תבין שאני לא מאוכזבת מזה שלא הצלחת, אני מאוכזבת מזה שלא הרגשת מספיק בטוח לספר לי, אלא הסתבכתי במסכת שקרים שגרמה לי להרגיש שאני לא עושה את תפקידי כמו שצריך,
אתה יודע מה יקרה עכשיו נכון?
כן ממלכתי , ענית עם דמעות בעיניים,
זחלת בשקט לכיוון החדר השקט נכנסת התיישבת על הרצפה, ניגשתי אלייך ואמרתי, 10 דקות תשב פה בשקט וחשוב, וכשאני אוציא אותך, אנחנו נמשיך, החוף והשקט עטפו אותך כמו שמיכה עם קוצים,
כשחלפו 10 הדקות הוצאתי אותך, רעדת ומשכת באף כך שהבנתי שבכית,
הכנסתי אותך לאמבטיה, רחצתי אותך, ליטפתי אותך ואמרתי ברוגע ושקט,
אתה יודע שלכל מעשה יש השלכות, אני יודעת כמה שאתה מנסה להיות הכי טוב ולא תמיד מצליח, וזה בסדר, כולנו טועים,
אני רוצה ללמד אותך משהו חדש היום,
יצאנו מהאמבטיה השכבתי אותך על המיטה עירסלתי אותך בתוכי ואמרתי תקשיב לי ,
הבטת לי בעיניים עם מבט מתחרט,
אני יודעת כמה קשה לך לשחרר, אני יודעת כמה אתה משתדל , ועל זה אני גאה בך כל כך,
אתה גורם לי גאווה אבל ויש אבל גדול,
אתה צריך להפנים שאני יודעת מה אתה צריך וזה אני מנסה ללמד אותך,
עדיין אכפת לך ממני? לא נמאס לך? אתה שואל בקול רועד
לעולם לא ימאס לי ממך, אנחנו נלמד לקלף את החומות ולהבין אותך, נלמד לשחרר ולהוציא ממך את העוצמות שנמצאות עמוק בפנים,
למה את מתעקשת ולא מוותרת? אתה שואל
כי אני יודעת שאתה פה מסיבה מסויימת ולא סתם,
את יודעת אף אחד אף פעם לא נלחם בשבילי כמו שאת נלחמת עלי, אני רוצה להיות הכי טוב, ללמוד
אני יודעת ילד שלי, הכול בסדר , לאט לאט זה יקרה
אנחנו נסיים עכשיו יש לך הרבה על מה לחשוב, תנוח קצת, אני פה בשבילך, הרגשתי איך אתה נרגע לאט לאט..........

