ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

ליידי מקבת כותבת על מייתרי נפשה

כותבת את עצמי
לפני חודש. יום רביעי, 21 בינואר 2026 בשעה 23:17

אני לא אמא שלי

אני לוחמת

אני לביאה

אני חריפה

אני לא קורבן

אני מצליחנית

שאפתנית 

חכמה

ממוזלת

אהובה 

קולי נשמע גם ששותקת

רואים את ההשפעה שלי בכל עת

יש לי שרביט קסמים בלתי נראת היא מפזרת ברכות בעולם...

אני בוכה שעצוב לי

 

אני צוחקת כמו ילדה בת 16

מצחיקה את כל מי שסביבי

בלי לעשות כלום...

לרמת בריחת פיפי

 

ידיי פתוחות לחיבוק של אהבה

מוחץ

באים אלי שצריכים...

מבקשים חיבוק

 

אני אוהבת ללא תנאי

אבל לפעמים יש לי  הרבה תנאים!!

 

אני שקופה לפעמים...

אני מטפסת ומתקשה לגעת בסלע מחליק

אבל לא מוותרת

אני לא היא...!

 

ואולי יש בי כל כך ממנה...

והיא יפה

וגם אני...

חכמה

וסקסית כמוני...

ואני אני ויש בי חלקים שאני היא כל כך....אוף!!

 

אמא

אני אוהבת אותך כל כך

הלוואי שיכולת לדבר יותר...

ולומר לי כמו פעם..."אני גאה בך כל כך"

את יפיפה.... סקסית שלי

 

 

לפני חודשיים. יום ראשון, 18 בינואר 2026 בשעה 11:36

את עצמי אני כמהה לקבל

בלי פגמים

עם הקסם

היופי

הכריזמה הנשפכת 

החיוך השובה

הבנת האנשים

החוצפה להיות אני

התשוקה

החוכמה

הנועזות

הרכות

הנוקשות

חוש הריח

העצבות

התוגה

הכמלות 

העונג

הרצון לצעוק

להתבטל

להשתולל 

היכולת לראות מעבר

לשקוט

לרכל 

לדבר בלי סוף

ללטף

לאהוב.

 

את עצמי אני כמהה לקבל..  

 

לפני חודשיים. יום ראשון, 18 בינואר 2026 בשעה 11:27

ילד שלי,


אני חוף המבטחים שלך 
תמיד תוכל להתפרץ עלי
לגעוש
לנסוק
להמריא
להתנפץ
לשקוט
לצלול
לנוח אצלי
ואני החוף האישי - שלך
רק שלך

השמש פה מאירה רק לך
הרוח פה- מלטפת
מצננת רק אותך

גרגירי החול שלי
סופגים כל דמעה לתוכם
וסלעי יצוקים
מוחלקים  מן המים

אני חוף המבטחים שלך