לפני חודשיים. יום שני, 5 בינואר 2026 בשעה 4:30
יצאתי על מראיין עבודה עכשיו.
זה היה ממש מספק. אבל קצת קשוח. אני לא בטוח מה מרגיש לי. כאילו. זה קצת חלום שהתגשם. אבל גם די לא. אני לא אוהב לכעוס. ונכון שיש גוש בבטן. אבל לא באלי שהוא ישפריץ לכל הכיוונים.
אני יודע הכל יותר טוב מכולם. ועדיין אני לא יודע איך לחיות נכון. והם כן יודעים. אני לא יודע כלום. איך זה שככה יש דברים שהאנשים הכי פשוטים יודעים שאני ככה פספסתי.
הכי באלי עכשיו זה לקרוס למיטה לתנוחת עובר. להפיל את כל המשקל שלי על משהו. לא לחשוב אולי לקחת באמפ או שניים. אבל זה התמכרותי כשזה ככה. לא באלי להתמכר. חבל שאין לי תאים במעבדה לפצל. או סתם לחבק ללטף לדאוג להם