ערק ומעשים טובים

ומרחה צואה על השדיים.  כמו בטקס פגאני.

פאק!

למה זה חירמן אותי

בחודש האחרון יש לי נשלטת צעירה, בת 24,ליטלית, משכילה ומורכבת. היא שמנמונת, פני חרסינה, עור חלק, עיניים גדולות שמשתנות לפי מצב הרוח שלי.

כשהיא נכנסת לדירה היא כבר יודעת, היא פושטת את הבגדים, שמה את המהדקים בפיטמות, וכורעת ליד הכורסא שלי בלי שאני צריך להגיד מילה.

אתמול בערב, למשל. היא עמדה מולי עירומה, ידיים מאחורי הגב, והתחננה בקול שקט שאכאיב לה. לא סתם כאב, היא קיוותה למשהו עמוק. השתמשתי בחגורה, לאט, בקצב שגרם לה לרעוד.

בין מכה למכה היא נשמה בכבדות ואמרה "תודה דאדי". כשהיא כבר לא יכלה לעמוד, היא נפלה על הברכיים, לחה ורועדת, והביטה בי כאילו אני כל העולם שלה.

יש משהו מאוד חזק בשליטה על צעירה כזאת. הגוף שלה מגיב מהר, היא מתמסרת בקלות, והיא רעבה לכל מה שאני נותן לה, בין אם זה כאב, השפלה קלה, או פשוט לשבת לידי בשקט שעות עם הראש על הירך שלי. אני נהנה מזה. מאוד.

אבל לפעמים, אחרי הסשן, כשהיא ישנה לידי עם סימנים אדומים על העור, אני חושב לעצמי, כמה זה יהיה שונה עם אישה בוגרת יותר. אישה שכבר חוותה, שיודעת מה זה כאב אמיתי של החיים, לא רק של חגורה או פלוגר. אישה שמבינה את עומק הכניעה בלי צורך להסביר לה כל דבר. שיודעת לשתוק כשצריך, ולהיכנע מתוך הבנה עמוקה, ולא רק מתוך התרגשות צעירה.

הדינמיקה עם ליטלית קטנה בת 24 מלא תשוקה וחיות, אבל הוא גם תזכורת מה הצורך האמיתי עכשיו. כניעה בוגרת, שקטה, עמוקה ומתמשכת. כזאת ששני אנשים מבוגרים יכולים לבנות יחד, בלי משחקי תפקידים זמניים.

בינתיים אני ממשיך לשלוט בה . לוקח אותה, משתמש בה, מחפיץ, מפרק ובונה אותה מחדש. ונהנה מכל רגע.

למעשה כל הסאביות שלי בשנה אחרונה היו צעירות בשנות ה-20 וזה מביא אותי לשאלה – למה?

דנטה.

Sto solo scarabocchiando parole senza senso per vedere chi ci arriva per primo e me lo scrive nei commenti. Alcune sciocchezze sembrano davvero sexy in una lingua straniera.

Quindi andate a farvi fottere, cani.

בא לי לעשות איתך אהבה 💚.

לזיין אותך כמו כלבה ולשתות את המיצים שלך מקשית.

בא לי לחבק. ושוב לזיין

ושוב לינוק משדייך.

ואז להתבונן ביופייך

לאחוז בישערך

ללטף.

לחייך

להעניק נשיקה. עמוקה

לראות יחד את השמיים

ולעשות איתך אהבה...

לחדור עמןק עם הזין לפה הקטן שלך...לדפוק אותך כמו אלילה.

לזיין אותך כאילו זה הלילה האחרון.

ולהתכרבל. לנשום יחד

לצחוק...להתפקע...

ושוב לללטף ולגעת בכל פיסה ממך.

נשיקות קלילות. מעיכת שדיים, לפיתת גרון ואז נשיקה. לוהטת ומרטיטה. ואז שוב לזיין אותך ושוב ושוב ושוב...עד שנאבד יחד הכרה.

זוכרים ששבועות היה מועד לפורענות מים. 🤿

את השכנה הסקסית בגופיה לבנה שהרובה מים המפלצתי שלי היה מציף במים רק כדי לבהות בפיטמות הזקורות שלה. או להרטיב את הילדה מהכיתה ולמשוך לה בקוקיות.

היום הנוער פשוט דוקר 🔪

חג שמח מוצ'אצ'וס 🕊

הגיעה אלי מטופלת. היא בת 28. עם לא מעט ניסיונות אובדניות באמתחתה. אבל הגומות חן שלה והמראה הצעיר מראה שהיא סה"כ ילדה, קצת אבודה, קצת מחוספסת, אבל חזקה מהרוח.

דבר ראשון שתפס את עיניי זה החריטות על פרקי הזרוע והרגל. חתכים עמוקים, כאילו מנסה לצייר את הכאב שלה. לברוח מהכאב הנפשי בתחליף עם כאב פיסי, חד. מדמם.

באגביות מה היא מגוללת את כמות הפעמים שנאנסה.  ובעצם אין לה לאן לברוח. גרושה, מטופלת פסיכיאטרית, מנוכרת משפחתי... לב 💔 נכמר.

אבל מה שהרתיח זה הקלות הבלתי נסבלת בה הקהילה המסריחה הזאת ניצלה אותה עד תום.

במועדון נחשב וידוע, שם מהקודקוד ומטה השקו אותה במי אונס ועברו כמו סחורה פגומה מסין.

אין את מי להאשים. את למי לבוא בטענות...מקום שאמור להיות בית בטוח לקהילה... והסיפורים שנחשפתי שם.

גם כבליין וגם כמנטור. הן בלתי נתפסות.

יש בי זעם.

כעס

ומסקנה אחת ברורה.

אסור לשתוק!

עולם כמנהגו נוהג

    כיצד הייתם מסבירים לאדם ונילי, מדוע חלקנו בקהילה זקוקים לכאב. עד זוב דם.

    מדוע חלקנו זקוקים להעניק כאב והשפלות, למרות שאנחנו אנשים נורמטיביים?

    ולמה לא הכל מתחיל ונגמר בטריגר מהעבר.

    אשמח לתובנות.  🔫

איך זה שתמיד אותם 20 אנשים פעילים?

מרקטינג מישהו?

בא לי לחבק אותך
ללטף אותך
לחייך אלייך
לעטוף אותך
לנשק אותך בשפתיי
להחזיק בידך
לסרק את שיערך
להתבונן בעינייך
לינוק משדייך
להתגרות מיופייך
לחדור לאיברך
לללק אותו
למצוץ ממנו
להחדיר אצבעות
לפסק שפתיים
לדחוף את איברי לישבנך
לפיך עמוק בפנים
להספינק את ישבנך
לחנוק את גרונך
לגמור בתוכך
להודות על יופייך
לשרוט קצת ממך
למשוך חזק בשערך
להתלכלך. יחד איתך

ככה סתם. בא לי