בועות

היא שומעת קול מדבר אליה,אוויר חם על צווארה.
לאט לאט היא מתעוררת,פוקחת את העיניים הקול ממשיך בלחישות
עיינים פתוחות,היא לא בטוחה איפה היא
כל הגוף שלה מתמלא בחום, תחושות של אהבה מציפות אותה.
היא שוכבת על הצד שמיכה מכסה אותה ידיים מלטפות את בטנה וקול הקול הזה שמדבר על צווארה,היא מרגישה אותו,גוף חזק ויציב צמוד לגבה,מחמם אותה.
לא בטוחה מי הוא,איך הגיעה לכאן אליו,ככה במיטה,ואור שמש של בוקר עוטף את שניהם כל כך רך וחמים,היא חוששת שאם תסתובב אליו שאם תראה אותו הוא יעלם, אוך והידים האלו והגוף הנעים הזה שכרגע עוטף אותה בחום ומציף את גופה את ליבה באהבה כל כך חמימה נהדרת מרגשת, היא מנסה להתנגד לאינסטינקטים שלה שאולי אם רק תביט מעט רק אם תציץ כל היופי שם יעלם.
אך הקול ממשיך לבוא אליה,לחדור אליה לאט כמו לוקח אותו אליו,מזמין כל כך .
לאט לאט היא מרימה את זרועה שלוחת יד ללטף להרגיש עוד קצת ,בתחושות מנוגדות, של טוב ולא טוב, איך היא תעז.
האם היא תעז?
לאט היא מסתובבת אליו לשפתיים האלו שנעות שמדברות אליה
עכשיו היא מביטה בו,חשבה אולי היא תופתע אך מי זה הזר שמביט אליה חזרה?
איך היא שכחה ?אותו ,את אמש?
איך בכלל כל זה קרה,? ולמה למה הלב שלה נפתח כל כך?
איך הוא בכלל נגע בה, ומה בדיוק הוא עשה שגרם ללב שלה לפעום כל כך מהר כאילו עוד רגע הוא יוצא החוצה,החמימות הזו האהבה הזו שיוצאת ממנה ,הרצון הבלתי מוסבר הזה לעטוף אותו לקחת אותו אליה כל כך עמוק ,איך כל זה קרה בכלל?
עכשיו עיניים מביטות בדממת לבבות דוהרים .
זה הוא עם העיינים האלו שסוחפות אותה כמו הגלים בים, בהירות כל כך, כמו להביט על הים מהשמיים ,כאילו יושבת על ענן ביום שימשי והים קורא לה לבוא אליו.
כמה שהוא יפה. ואיך הוא עושה את זה, ככה פותח את כל דלתות הלב ,נותן לאור להיכנס פניה לרוח לנשוב ,ולתחושה הזו,כמה שהיא מדהימה חופש חופש מוחלט ואהבה.
ברגע הזה של הדממה הכל חוזר אליה, כמו בהילוך אחורי בסרט ,כל התמונות שבות אליה .
עיניה נוצצות כשהיא רואה את החיוך שלו ,הוא לוקח אותה אליו מגלגל אותה עליו ,והיא לוקחת נשימה עוצמת עיינים והוא נעלם.