אִשָּׁה רוֹצָה לְהַרְגִּישׁ פֶּלֶא/ איה רוזנווסר רבין
כְּשֶׁאֲנִי מִתְפַּשֶּׁטֶת מוּלְךָ
בְּבַקָּשָׁה תַּבִּיט בִּי
כְּאִלּוּ אֲנִי הָאִשָּׁה הַיְּחִידָה בָּעוֹלָם
שֶׁאֵי פַּעַם
הִתְפַּשְּׁטָה.
לפעמים אישה מסתגרת.
היא והמחשבות המנקרות שלה, והמאוויים הכמוסים, והאכזבות, והפחדים,
והציפיות הלא הגיוניות...
וכל מה שיכול להציל אותה מעצמה הוא חיבוק
בין שתי זרועות עצומות, חזקות
ושלוש מילים כנות:
"אני רוצה בך".
אנחנו רק כאילו מורכבות,
בסוף זה הרבה יותר פשוט מכפי שזה נראה
עבור מוח גברי טיפוסי.
וכל מה שאנחנו רוצות הוא
שתרדו לרגע מהרכבת הדוהרת הזו,
תנו לרגע מקום לאישה אחת, לבדה,
על כל המכלול המרתק שבה.
תתענגו על הצחוק שלה, המבוכה הכנה,
המבט הפלרטטני, הטיזינג המרומז,
העדינות הנשית לצד הפראית,
שרק ממתינה לפרוץ בשקיקה.
תהנו מהפרגון הכן שלה, תנשמו אותו לרגע.
תנו לה להתקרב, ל-א-ט, בסבלנות,
לגעת ברכות,
ללחוש ברוך את סודותיה,
ורק אז את אלה האפלים, ששמורים רק לכם.
תנו לה מקום,
לרגע, שתהיה רק היא, בלי רעשי רקע.
שהיא תרגיש חשובה ובטוחה, ממש לקצת,
אישה צריכה רק רגע, כדי לתת עולם.