|
|
|
הרגע הקטן הזה שלפני עצימת עיניים לשינה
המוח מריץ מחשבה
את המחשבה הזו אני כותבת ומרשה לעצמי להתמסר לשינה
בבוקר עם השוקו אני קוראת את שכתבתי רגע לפני
מנסה לפתח את המחשבה הזו לנקודות להבין איפה טעיתי/הצלחתי
ולמה חשבתי על כך או אחרת
אתמול זה היה הצצה קטנה לרגע ענק אי שם ביער…
תוהה מה יביא איתו הלילה הזה
וכמה זה ילך איתי אחרי השוקו
אני:
״אני עצובה הימים האלו קשים לי
הגרון שלי חנוק״
הוא:
״מבין אותך ושותף לכאב שלך״
אני:
״אני צריכה לחוש בחיים, תן לי רעיון״
הוא:
״תחשבי על הגרון שלך…״
אני:
״אתה מציע לי זיון גרון? אתה לא גיי?״
הוא:
״מתוקה בגלל שאני גיי אני מכיר בעונג של הגרון״
אני:
״נשאר למצוא פרטנר״
הוא:
״מסכן הפרטנר שיבוא. שיעשה ביטוח על הזין 😈״
הרצון-
להכיר אותך. להנות איתך. להפגש איתך
המציאות-
שני ניגודים שלא מתחברים
איך אתם מצליחים?
ספרו לי
לחוש אותך ככה…
הזין שלך
עומד בפתח הכוס שלי
לא חודר
רק נוכח
אתה מנשק אותי
שנינו נטרפים הכוס מדבר אלינו
עד שאתה נשבר
חודר בעוצמה
לא נותן להסדיר נשימה
מזיין חזקקקק
מהררררר
עמוקקקקק
עוצמתי
אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב
,אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב
תִּנָּתֶן לִי, תִּנָּתֶן לִי
.נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי
אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ
,הַמֶּלֶךְ
אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ
,הַמֶּלֶךְ
תִּנָּתֶן לִי, תִּנָּתֶן לִי
,נַפְשִׁי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵי
. בְּבַקָּשָׁתִי
זהו שיר פורימי חסידי שמעתי אותו מינקות
הפורים הזה הוא מקבל משמעות אחרת
חיוך מתגנב לשפתיי ובראשי אלפי מחשבות שובבות מלאות רעב ותשוקה…
איכה?
מכירים את הבקרים שאתם הפוכים ולא מצליחים לגרוב גרביים בהגיון?
כזה הבוקר שלי.
הפוכה אחרי לילה ללא שינה וילדה חולה
מנסה להתמקד במשימות הבוקר
ומצליחה בקושי רב
בשעה 9:00 מתיישבת בספה כמו אחרי מרוץ מנסה להסדיר נשימה
ואז זה מכה בי!!!
הילד שכח את האוכל שלו
מחייגת אליו או חושבת כך
והוא עונה ה-אקס
"אני חולם או שחייגת אלי? הלב שלי רוקד"
בוהה במסך בפרצוף אדום
שיט!!!!!!!!!!!!!
תכננתי לחייג לבני וחייגתי לאקס
ואני מאשימה את החסידות שגדלתי בה שכולם שבלונות של שמות ספציפים מאוד.
איזה בלגן נוצר לי בלב על חודו של שם
היה יום הולדת במשפחה והיה שיח על מתנות
רק שהראש שלי הלך לעולם שכולו טוב וזכרונות
מעולם לא סבלתי לקבל מתנות
זה הזיז אותי באי נעימות ובתחושה של "קניתי כי"
כי יום הולדת
כי יום האם
כי....
עד שהוא בא האהבה בדסמית ראשונה שלי ונתן לי "אטב" לא כאקט של "מתנות כי"
פשוט נתן לי עם חיוך
הוא רק לא ידע שזה יקר לי יותר מהכול
זה היה מימנו זה היה שלנו עם ארגזים של זכרונות מתוקים
מייחלת לאהבה בדסמית עם מתנות לנו בלי "כי" ועם הרבה מתוק בראש ובלב
אוספת את הילדים עוצרים בפארק לפריקת אנרגיות
נחה על הדשא בזמן שהם רצים אחרי כדור כאילו אחז בהם שׁד עם פרינגלס ביד
ואז משום מקום הקטן צועק לי
הוא: "אמא. את יכולה להראות להם איך את בולעת"?
אני: מה??
הוא: "כן יש לך פה גדול את מכניסה פרינגלס שלם בפה"
אני: ילד מי זו אמא שלך?!
החמוד שישב בהקשב רב חייך אלי ברשעות מיוחדת
בזמן שהסמקתי את חיי
היקום שלח לי סימן לא ללכת עם הילדים לפארק 😆😆😆
כן כן קראת נכון
השפרצות
ולא סתם
השפרצות
אלא כאלה שרכב עם נהג/ת דוהר/ת לכיוונך ואת מתמלאה ב.....
השפרצות
היום קיללתי כמו שלא קיללתי מעולם!!!
קמתי מרוגשת חורף עושה לי את זה בענק!!
מחנה את הרכב וכול שנותר לי זה לחצות כביש כמה מדרגות ואני בפגישה שמצפה לה בהתרגשות עצומה
אז נהג קקה שכמותך תודה שהשפרצת עלי מים בזכותך רעדתי כול הפגישה ולא הייתי באמת נוכחת
למזלך קיבלתי את העבודה אחרת.....
תהיו טובים בכביש ואל תשפריצו
יוצאת מהחניה בבוקר עם הילדים בטוחה שעוד יום בנאלי לפני
מניחה את הילדים בבתי ספר וגנים שמה וויז (בכול זאת ירושלים) חזור לבית
מדליקה מוזיקה ונזכרת שאסור לי -דיני אבלות- מכבה ומתמלאה עצבות מתקדמת לבית
צומת עמוסה לפני נעצרת ברמזור כדי לא לחסום את הצומת מאחורי נהג חסר סבלות צופר בכעס עוקף אותי ומקבל אדום כך ששנינו ברמזור
הוא פותח חלון וצועק לי "שימות האבא הדפוק שיצר אותך" אני בוהה בו בהלם
מתחילה לבכות בכי עמוק ועצוב
הוא בוהה בי בהלם וצועק "מה עשיתי?"
אני עונה לו בגמגומי בכי "אבא שלי נפטר לפני שבוע" סוגרת את החלון וממשיכה בנסיעה שלי לבית
חונה מתחת לבית ומתחילה להוציא דברים מהרכב שצריכה לעלות לבית
הוא מופיע מבט מושפל מנסה לבקש סליחה ולהסביר שלמד שיעור חשוב הבוקר
עולה אחרי מלא בושה עוזר לי לסחוב דברים
בכניסה לבית הוא נעצר ואומר
"מה אני צריך לעשות כדי שתסלחי לי?"
לקח לי כמה רגעים וניגוב אף לא מחמיא בעליל
"מה אתה מוכן לעשות?" אני שואלת אותו
"הכול נשבע לך הכול מה שתרצי אני שלך"
"כנס על ארבע ותשאר כך באמצע הסלון עד שאסיים לפרוק את הדברים ואז אפרק אותך"
הכריסמס נדלק לו בעיניים
ירד על ארבע ונכנס אחרי...
