חסרי חיים חסרי פניות
כי לא להם התהיות
זקופי קומה חיוורי פנים
קירות של אבן לבנים
והם שישה והוא אחד
כזה של פעם זן נכחד
לכוד באמצע בלי מוצא
בתוך סיוט של יקיצה
כשחלומות בתוך שעות
נוזלים מתוך האצבעות
והוא יודע זה אישי
אז הוא כותב בגוף שלישי
הוא לא רוצה לכתוב אני
הכי קרוב זה גוף שני
אז תתפקס ותתעשת
ותפשט בלי לקשט
אתה מכור לסם מוכר
והמחיר עכשיו יקר
הבשורה על פי מיאו
זה לא קשור וקצת מוזר
בכל זאת הוא לגמרי זר
אבל עדיין קצת עצוב
להיזכר כמה קצוב
אותו החול אשר נוזל
עת זמן חיים נוסף אוזל
מותיר לנו בתור מפגן
את פרי העץ אשר בגן
איש ה-9.99 מאמין שצריך לחסוך, יעלה כמה שיעלה, וכל פעם שהוא קונה משהו ב-9.99 הוא מקלל את הטייקון שאוסף את האגורות.
כשמחיר הקוטג' יעלה ל-9.99 הוא יקנה 6 גביעים, ישלם 60 שקל במזומן וידרוש לקבל 10 אגורות עודף.
אח"כ הוא יכנס לרכב שעלה 120,000 ש"ח ויסע לבית שעלה ב-2,000,000 ש"ח וירגיש טוב עם עצמו על זה שהוא מצא דרך להערים על המערכת ב-4 אגורות.
בין לב נאטם לגופה חשופה
זורע רוחות לקראת הסוּפָה
אהבה ערפילית מנצנצת כסוּפה
מאירה את הדרך שקרבה לסוֹפה
ויש עוד דרכים פחות מוארות
ויש שם מילים פחות נמהרות
ויש גם כמוני בין כל השורות
אם לא אלף לכל הפחות עשרות
נפש מיוסרת מהוקצאת בקפידה
מוח פולסים אצבע וזמזום של הקלדה
פרוזה מיוצרת ממוצעת במידה
גם אני זונת מקלדת שכמהה לאהדה
כס קונים בכסף את המלך בקידה
אם זה דפוס קבוע זו ממש לא מעידה
פה צריך לרדת לטובת הירידה
גם אני זונת מקלדת ששכרה בהפסדה
במכונית על כביש מהיר
על כל כתף יצור זעיר
מלאך כהה שטן בהיר
אחד זהיר שני יהיר
ובלי משים בסיבובים
אני מותח קצת קווים
מתוך שלוש יוצא אחד
אך לא אני פה מפוחד
כי השטן גילה לי סוד
אני הוא זה אשר ישרוד
זה רק מסוע במוסך
שמתקן גם אנשים
והכלים עוברים בסך
במצעד הריגושים
זה רק משחק בתוך מסך
שכבר מלא בחלונות
ולכולם פה יש חסך
ולכולם גם יש תלונות
כולם שווים פשוט חלקם
שווים יותר וזה מוסכם
פה יש אדון ויש אמה
הוא לבוש היא ערומה
בסוף היום בעלטה
היא מחכה לו במיטה
על ארבע ככה בדממה
הוא לבוש היא ערומה
כי היא בחרה להתאהב
בשד רעב שמשתלהב
מהשליטה בנשמה
הוא לבוש היא ערומה
וגם כשהוא מפשיל מכנס
ולתוכה חזק נכנס
ותוך כדי לוחש את שמה
הוא לבוש היא ערומה
הגמדים עוטים עוד פעם מסכות
ומשיחים מאחורי המסכים
מאשפתות שוב מומלכות הנסיכות
ומנסחות נסכי אוויר לנסיכים
כי אגדות טובות נטוות מהתקוות
ויצרים שוב נוצרים בין עיצורים
וההבדל בין אהבות לתאוות
שוב לא חשוב אל מול היצע המוצרים
בין מי ומה נטול אשמה
על קו הגבול בין טוב ורע
עוד נשמה חצי שלמה
שמבצעת שוב בחירה
אז עץ או פלי שוב משליך
בשביל לראות האם להיות
ויש פירות לתהליך
אני מחליט היום לחיות