לפני 11 שנים. 9 באוגוסט 2012 בשעה 20:57
יש פה משהו מתגבש
וזה לאט צורה לובש
אבל קשה לי להבין את התמונה
כי יש יותר מידי קווים
שמתרחקים ושוב קרבים
אז אני קצת במצב של המתנה
ואין שום טעם להחיש
פה את הקץ או להכחיש
שהוא נוכח בתוך מימד האפשרות
אז מחיייך חיוך מזמין
אל הגורל ומאמין
שהכל יחלוף לאט במהירות
ומכיוון שעץ בודד
ששם ביער מסתודד
עם הגרזן שוב מנסה עכשיו לבדוק
האם ניתן שוב להשיב
מה שנפל באין מקשיב
אז תפנו מבט ותנו לו קצת לצדוק